יוון דרשה את הזכות לארח שוב את המשחקים האולימפיים, מה שלא עלה בקנה מידה אחד עם רצונותיו של דה קוברטיין. בסופו של דבר פרצה מלחמת יוון-טורקיה וצרפת נבחרה לאחר את המשחקים האולימפיים השניים.
המשחקים לא גררו עניין ציבורי רחב מכיוון שנערכו בזמן שבו התקיימה תערוכה בינלאומית גדולה מאוד בעיר ומגדל אייפל נחשף לראשונה. הארגון היה כושל וכך גם יחסי הציבור. עד היום לא ברור בדיוק איזה תחרויות נערכו במסגרת המשחקים. לדוגמא, מרגרט אבוט מארה"ב, השתתפה בטורניר הגולף והפכה לאמריקאית הראשונה שזוכה במדליית זהב באולימפיאדות.
היא מתה ב-1955 בלי לדעת את העובדה החשובה הזו. תחרויות נערכו במקומות מוזרים ביותר כשהביזארית ביותר היתה תחרות הסייף שהתקיימה בין דוכני תצוגות הסכו"ם של התערוכה המדוברת. ספורטאים רבים לא הסכימו להתחרות ביום ראשון המקודש לנוצרים וכך קרה שהשיאן העולמי בקפיצה לרוחק, מאייר פרינסטיין, לא התחרה ואיבד את המדליה האולימפית לאלווין קרנזליין מארה"ב. קרנזליין השלים זכייה מרובעת כשניצח בתחרויות ל-60, 100 ו-200 מטר משוכות. ריי אוורי האמריקאי זכה בתחרויות לקפיצה לרוחק, קפיצה לגובה וקפיצה משולשת מהמקום בתחילתה של קריירת זכיות מופלאה באולימפיאדות. הוא המשיך וזכה בעשרה תארים אולימפיים בסך הכל.
בפעם הראשונה הוזמנו נשים להשתתף במשחקים ושארלוט קופר הבריטית זכתה בשני תארים בטניס: יחידים וזוגות מעורבים. קופר זכתה לאחר מכן בחמש אליפויות ווימבלדון. גם בפריס הסתפקו הזוכים במדליות כסף כשלמקום השני הוענקה מדליית נחושת.
פריז 1900
14.9.2000 / 18:36