הברון פייר דה קוברטין הוקסם מהגילויים בחפירות באולימפיה בשנות השבעים של המאה ה-19, והחל לקדם את רעיון חידוש המשחקים האולימפיים. הצעתו, במהלך הרצאה שנשא ב-1892, לא יצרה הדים, אך ב-1894 נשא הברון הרצאה בסורבון בפריס לפני ספורטאים מובילים בעולם והפעם ההצעה התקבלה בהתלהבות רבה. כך נולדו המשחקים האולימפיים בעידן המודרני. כאקט סמלי הוחלט לקיים את האולימפיאדה הראשונה באתונה. עוד הוחלט כי המשחקים יערכו אחת לארבע שנים בבירות שונות בעולם, כפי שהיה בעולם העתיק. החזון הזה לא התגשם במלואו.
311 ספורטאים גברים (נשים לא השתתפו) מ-14 מדינות, השתתפו במשחקים הראשונים. המדינה המארחת שיתפה 230 ספורטאים והתחרויות נערכו באיצטדיון 'פנתנאייק' העתיק. קהל רב וקולני הגיע לצפות במשחקים שנפתחו ביום העצמאות היווני, מה שהוסיף להתלהבות. במשחקים לא הוענקו מדליות זהב והמנצחים עוטרו בעלי זית, מדליית כסף ותעודת ניצחון. הזוכה במקום השני קיבל מדליית נחושת וזר עלי דפנה. המשתתפים שילמו עבור ההשתתפות ועבור הנסיעה למשחקים כשמספר משתתפים היו תיירים שעברו ביוון והחליטו להשתתף...
טום קרטיס האמריקאי זכה בריצת המשוכות ל-110 מטר. מכיוון שהיה מדובר בחובבים החל כל רץ בעמדת פתיחה שונה כשקרטיס פתח את המרוץ בכריעה דומה לעמדת הפתיחה המודרנית ורץ את המרחק ב-17.6 שניות. בסך הכל נערכו תחרויות ב-43 מקצועות שונים שכללו קליעה, התעמלות, אופניים, סייף, שחיה, הרמת משקולות, אתלטיקה, טניס והיאבקות. שייט וחתירה הוצאו מהתוכנית ברגע האחרון עקב בעיות מזג אויר.
בוב גארט האמריקאי זכה בשתי מדליות זהב, בזריקת דיסקוס ובהדיפת כדור ברזל. האמריקאים זכו ב-9 מתוך 12 תחרויות באתלטיקה והנבחרת היוונית זכתה ברוב המדליות (47). ברנדון קונולי מארה"ב היה הראשון לזכות בתחרות אולימפית, כשקטף את התואר בקפיצה המשולשת. המרתון חתם את המשחקים בתחילתה של מסורת ארוכת שנים. היוונים, שלא הצליחו כל כך בשאר מקצועות האתלטיקה, רוו נחת כשספירידון לואיס (רועה צאן בן 25 מאמרוסי) ניצח במרוץ והפך לגיבור לאומי. בנוסף לפרסים האולימפיים זכה לואיס בארוחות ותגלחות חינם לכל חייו ממסעדה ומספרה באתונה.
המתעמלים הגרמנים רשמו עליונות מוחלטת כשהרמן ווינגרטנר מגיע שלוש פעמים למקום הראשון, פעמיים לשני ופעם אחת לשלישי. קרל שומן ניצח בארבע תחרויות, כולל התעמלות והיאבקות.
אתונה 1896
14.9.2000 / 18:34