אלוהים לצידם

לזיקה בין דת ובין אקולוגיה אחיזה עזה בשורשי הדתות השונות. כמעט כולן, מיהדות ועד בודהיזם, מתייחסות לטבע כאל משאב רב חשיבות, שעל האדם מוטלת החובה המוסרית והקיומית לשמר אותו ולכבדו. לאחרונה החלה האמונה הזו לקבל ביטוי מעשי: הקהילה הדתית העולמית הפכה לכוח חדש במאבק למען שינוי סביבתי. המגמה החדשה משתלמת: בארה"ב שילשו כנסיות המתמקדות בבעיות סביבתיות את מספר המאמינים שלהן.

כוחן של דתות העולם עצום: חמש שישיות מאוכלוסיית העולם משתייכות לזרם זה או אחר. הדתות מחזיקות גם בכחמישה אחוז מהקרקעות בעולם, כולל רוב השטחים הירוקים בערים גדולות כמו הונג קונג, איסטנבול וטוקיו. על פי הערכת "ברית הדתות והשימור", קבוצה שבסיסה בבריטניה ומטרתה קידום מאמצי שימור בקרב הדתות השונות בעולם, מעורבות כ-200 אלף קהילות דתיות ברחבי העולם בפעילות סביבתית כלשהי.

מנהיגים דתיים ראשיים היו בשנים האחרונות לירוקים אדוקים. האפיפיור הנוכחי, יוחנן פאולוס השני, נחשב ל"אפיפיור הסביבתי" הראשון, לאחר שדחק בקתולים להפחית בצריכת משאבים והזהיר את החקלאים מפני שימוש בגידולים מהונדסים גנטית. הפטריארך האקומני ברתולומיו, מנהיגם הרוחני של כ-200 מיליון נוצרים אורתודוכסים, פתח במסע צלב רשמי נגד זיהום, אותו כינה "חטא נגד הבריאה". ברתולומיו אף קבע יום שנתי לתפילות ולפעילות למען כדור הארץ.

דתות המזרח נוטות ממילא להדגיש את האחדות בין האדם והטבע. הארגון הטאואיסטי הסיני קרא ל-40 מיליון חבריו להפסיק את השימוש בבעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה לצורך הכנת תרופות מסורתיות. 300 אלף חברי קהילת הזורואסטריאניזם בהודו החלו לגדל נשרים בכלובי רביה במטרה לשחררם לטבע, ובכך להגדיל את אוכלוסיית הנשרים, הנחוצה לטקס סילוק המתים של אותה קהילה.

קבוצות מאמינים משחקות תפקיד חשוב גם בדרבון שווקים ותעשיות ירוקים. הכנסיה המתודיסטית המאוחדת, השקיעה כ-22 מיליון דולר בחברות מסחריות שהתחייבו לייצר מוצרים ידידותיים לסביבה. קהילת הג'יינים העולמית מציעה פרס שנתי לעסקים סביבתיים של בני הקהילה.

בנובמבר 2000 התחייבו מנהיגים של תשע אמונות מרכזיות להפחית את פליטת גזי החממה המשותפת שלהם ב-15 אחוז על ידי שימור אנרגיה במקומות פולחן, בתי ספר ועוד. בגרמניה מותקנים מתקני אנרגיה סולרית בכ-300 כנסיות ובארה"ב סופק החשמל לכינוס של הכנסיה האפיסקופלית באמצעות אנרגיית רוח.

אספקט נוסף הוא החינוך. במדינות מתפתחות רבות מספקים מוסדות דתיים עד 80 אחוז משירותי ההשכלה. מועצת הכנסיות הקנייתית, למשל, הורתה על שילוב מסרים סביבתיים בכיתות הלימוד הנוצריות בכל הרמות. האמונה הבהאית משדרת מסרים סביבתיים בתחנות הרדיו שלה.

גם בישראל לא נפקד מקומם של החרדים וקבוצות דתיות אחרות ממאבקים סביבתיים. הרב משה גפני (יהדות התורה), העומד בראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, נוקט קו עקבי וחד משמעי לטובת אינטרסים סביבתיים. בישראל פועלות גם תנועות אחרות, המשלבות אקולוגיה ויהדות. בכנס שהתקיים לאחרונה בכנסת, הצהירו רבנים חשובים כי שמירת הסביבה היא ערך בעל חשיבות עליונה, עד כדי פיקוח נפש.


סדרת הכתבות מבוססת על "דו"ח סימני חיים 2001: המהדורה הישראלית". עורכים: רון פרומקין ודב חנין. בהוצאת: "מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית". הסדרה תתפרסם בוואלה! חדשות מדי יום חמישי.