רוב הישראלים היהודים יערכו השנה סדר פסח כהלכתו כך עולה מסקר שערך "מרכז גוטמן - המכון הישראלי לדמוקרטיה" עבור קרן אבי חי. הסקר נערך בין יוני 1999 לינואר 2000, אך הנתונים מובהקים דיים כדי ללמד על מגמה בשמירת חג הפסח גם השנה.
85% מהנשאלים בסקר השיבו כי הם נוהגים להשתתף באופן קבוע בסדר פסח מסוג כלשהו עליה של 7% לעומת סקר דומה שנערך ב-1991. 69% מהנסקרים השיבו כי הם נוהגים לקיים סדר כהלכתו. רק 2% מהיהודים הישראלים, לפי הסקר, "אף פעם" לא עורכים את סדר הפסח.
מהמחקר עלה גם כי 68% מהיהודים הישראלים לא אוכלים חמץ בפסח. בקרב העולים החדשים ממדינות חבר העמים, השיעור נמוך בכמחצית, וכ-34% מהעולים אינם אוכלים חמץ במהלך החג. כן נמצא כי פסח - בצד חנוכה ויום הכיפורים הוא אחד החגים שהרוב המכריע של היהודים הישראלים מציין אותם.
50% בעד נישואים אזרחיים
בסקר נבדקו גם עמדות היהודים הישראלים כלפי סוגיות דת ומדינה. בין השאר נמצא כי 50% מהיהודים הישראלים תומכים בהנהגת נישואים אזרחיים, אם כי רק 26% מהמשיבים הביעו נכונות להתחתן במסגרת אזרחית. בנוסף, קיימת תמיכה של בציון המסורת הדתית בלא בכפייה. 60% מעוניינים בהמשכיות יהודית ובתגבור נושאי היהדות לבני הנוער.
מבדיקת התפלגות היהודים בישראל על פי סולם של זהות דתית עלה כי 5% מגדירים עצמם כחרדים; 12% מגדירים עצמם כדתיים; 35% מגדירים עצמם כמסורתיים; 43% מגדירים עצמם כלא-דתיים; ו-5% מגדירים עצמם אנטי-דתיים. לעומת המחקר שנערך כעשור קודם לכן, הצטמצמה קבוצת המסורתיים, בעוד שקבוצת הלא-דתיים גדלה. הלא-דתיים גם נישלו את המסורתיים מעמדת הקבוצה הגדולה ביותר.
לפי המחקר, בני עדות המזרח הם דתיים ושומרי מסורת הרבה יותר מיוצאי מדינות אירופה ואמריקה. קבוצת החרדים היא ברובה הגדול ממוצא אשכנזי, אך בקבוצות האחרות של הדתיים והמסורתיים קיים רוב מזרחי ברור. הלא דתיים הם ברובם הגדול ממוצא מערבי. עם זאת, הפער מצטמצם במידה רבה עם המעבר לדור השני.
במחקר השתתפו 2,466 נבדקים במדגם כלל ארצי, וטעות הדגימה המקסימלית היא 3%. בין העולים נבדקו 373 נסקרים. את המחקר הנחו ד"ר שלומית לוי, הגב' חנה לוינסון ופרופ' אליהוא כ"ץ.