הדיעה לגבי נשים המשחקות ספורט מקצועי נקבעת על פי המראה החיצוני שלהן יותר מאשר הביצועים שלהן. כך קובע מחקר מחקר חדש בתחום מדעי החברה.
"לא משנה בכמה טורנירים תזכה שחקנית הטניס מרי פירס", אומרת ד"ר פרסיליה צ'וי, פסיכולוגית באוניברסיטת קילי בבריטניה, "היא תמיד תזכה לביקורת קשה יותר מהתקשורת מאשר נערת הזהב של הספורט אנה קורניקובה".
לדבריה של ד"ר צ'וי, לתופעה הזאת יש השלכות קשות יותר בחברות בהן נשים רואות בספורט דרך להפוך ליפות יותר, ולא דבר שהוא טוב לבריאות שלהן.
"מרי פירס הושמצה על ידי התקשורת לאחר שהגיעה לתחרויות בווימבלדון עם מראה שרירי, לאחר שהתאמנה בחדר כושר כדי להיות חזקה יותר בתחרות", אמרה ד"ר צ'וי. "בעוד שקורניקובה הוחזקה כדגם מופתי עבור נשים צעירות המשחקות טניס, למרות שהועפה מהתחרות בשלבים המוקדמים. זאת בגלל שהיא מתאימה את עצמה לסטריאוטיפ הרווח לגבי נשיות".
לדבריה של צ'וי הסיבות לדבר נעוצות במספר גורמים: גברים שולטים בתקשורת, נשים פוחדות לא לעמוד בציפיות החברתיות והחסויות הניתנות לאתלטיות על ידי חברות מסחריות.
אל תפספס
ייענשו כי הן שריריות מדי
"גם מעצבות גוף (bodybuilders) עשויות להיענש על כך שהן שריריות מדי. תופעה המגבילה נשים מלעסוק בתחומי ספורט שונים", טוענת הפסיכיאטרית הבריטית. "זה לא היה כל כך מזמן כשנשים לא הורשו להשתתף במרתונים, לדוגמא, בגלל הטענה שהן לא תוכלנה לרוץ מרחקים גדולים כל כך".
צ'וי סבורה שדרוש שינוי חברתי יסודי כדי לטפל בבעיה: "החברה שלנו מחשיבה יותר מדי צורה חיצונית של נשים, ועלינו להתחיל לשנות את זה". לדבריה המשימה לא קשה ובלתי אפשרית כמו שהיא נראית. "כל אחד מאתנו יכול לעשות משהו קטן כדי להביא את השינוי. מספיק שהורים יעודדו את בנותיהם להיות פעילות כבנים, ושבתי ספר יתנו לבנות אפשרות שווה לעסוק בספורט, והמציאות תשתנה".