אין לי ציפור קטנה בלב

מתוך 9,900 מיני הציפורים בעולם – 12 אחוז נמצאים כיום בסכנת הכחדה. שמינית מהמינים עלולים להיעלם כבר בתוך מאה שנה. במהלך 200 השנים האחרונות תועדה הכחדתם של 103 מיני ציפורים: שיעור הגבוה פי יותר מ-50 מקצב ההכחדה הטבעי. בערכים מוחלטים, מספר הציפורים הצפויות להיעלם מהכדור הוא הגבוה ביותר מבין סוגי בעלי החיים. המדענים מעריכים, כי אחריות האדם למצב כמעט מוחלטת: 99 אחוז ממיני הציפורים המאוימות נמצאות בסכנה בשל פעילות אנושית כגון חקלאות, גדיעת עצים, ציד מלכודות, ושינויי אקלים שגם להם, בעקיפין, אחראי האדם.

אובדן הציפורים לא מבשר רק על העלמם ההדרגתי של הציוצים שליוו את חיינו, על היעלמות הצבע מהיערות ועל שמיים ריקים - בעקבותיהן ייעלמו מערכות אקולוגיות שלמות. כך, למשל, לציפורים תרומה מכרעת בציד חרקים, ועל ידי כך בהגנה על צמחים ועל בעלי חיים מפני מזיקים וטפילים. הציפורים מהוות גם חוליה מהותית בהפריית צמחים. בהוואי, למשל, נכחדו במאה האחרונה 31 מיני צמחים כתוצאה מהידלדלות משמעותית באוכלוסיות מסוימות של ציפורים.

גם בקרב הציפורים ישנן החשופות יותר לסיכון: עשרה מתוך 17 מיני הפינגווינים נמצאים בסכנת הכחדה, לאחר שנפלו קורבן לשינויי אקלים, דלדול דגה וכתמי נפט. גם האלבטרוס, עוף המים המפואר, מאויים בשל נטייתו להילכד ולהיהרג על ידי הקרסים של דייגים מקצועיים, הטועים לראות בהם דגים.

הסכנה הראשית, הנוגעת ל-85 אחוז מכל מיני הציפורים המאוימים, היא אובדן הסביבות הטבעיות ודרדור התנאים בהן – בעיקר ביערות. על פי ההערכות, יותר מ-130 אלף קמ"ר של יער טבעי נגדעים מדי שנה, במיוחד באזורים הטרופיים. גם ערבות עשב, גריגות, סוואנות ובתי גידול לחים מספקים סביבות חשובות לציפורים – וגם הם נעלמים.

האיום השני בחשיבותו על הציפורים הוא ציד, לשם מאכל או לשם מסחר בחיות מחמד. איום זה נוגע לכשליש מהמינים הנמצאים בסכנת הכחדה. כחצי מיליון ציפורים ניצודות מדי שנה ונמכרות כחיות מחמד. עד מחצית מהן מיובאות לארצות הברית. התוכים הצבעוניים המדברים, ומיני קקדו אחדים הם המינים הפופולאריים ביותר לגידול. למרבה האבסורד, האיום מתגבר ככל שמין נהיה נדיר ומאוים, בשל עליית ערכו בשוק. בשנות ה-90, למשל, נגנבו מדי שנה מסביבתם הטבעית כ-15עד 20 תוכים מסוג ארת ליר. מין זה נכחד כמעט לחלוטין מברזיל, בה נחשב בעבר למין נפוץ, וכיום מוערכת אוכלוסייתו בכ-150 פריטים בלבד.

האיום השלישי הוא כניסתו של מין זר לסביבה, הניזון מהציפורים המקומיות או מתחרה עימן על מזון. זה יכול להיות נחש הניזון מביציהן, אבל גם חתולי הבית אינם תמימים: בצפון אמריקה הם אחראיים לטריפתן של כמיליארד ציפורים מדי שנה.

נקודת האור בפרק הזה קשורה לחיבה הגדולה שרוכשים, ככל הנראה, בני האדם לציפורים, ולא רק בכלובים או על הצלחת. רבים ממאמצי השימור התמקדו דווקא בציפורים, ולמרות המגמה הכללית, אפשר למנות כמה וכמה סיפורי הצלחה.

בארה"ב ובקנדה, למשל, קיימים כיום 1,600 זוגות מקננים של בז נודד, מין שהיה ב-1975 תחת סכנת הכחדה חמורה ומנה 324 זוגות בלבד. להתאוששותו אחראי איסור השימוש בדי.די.טי. גם מצבם של מינים רבים אחרים השתפר בשנים האחרונות, במידה רבה תודות לתכניות שימור ממוקדות הכוללות אסטרטגיות כמו הגנה ושיקום של בתי גידול, שליטה ובקרה על הכנסת טורפים ומתחרים, וריבוי בשבי תוך השבת הציפורים לטבע.

סדרת הכתבות מבוססת על "דו"ח סימני חיים 2001: המהדורה הישראלית". עורכים: רון פרומקין ודב חנין. בהוצאת: "מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית". הסדרה תתפרסם בוואלה! חדשות מדי יום חמישי.