ירוק עולה לראש

מיליוני אירים ואינספור טרמפיסטים ברחבי העולם מציינים הלילה בקנקני בירה את יום פטריק הקדוש (Saint Patrick’s Day). מאחר שבשנה שעברה לא התקיימו ברפובליקה של אירלנד תהלוכות וחגיגות גדולות, בשל מגפת הפה והטלפיים, מנסים החוגגים לפצות בשתיה כפולה. כחצי מיליון מקומיים ותיירים יצאו היום לרחובות הבירה דבלין למצעד חגיגי, כדי לקיים את המצווה האירית המקבילה להילולה עד-דלא-ידע: שתיה עד-שהכבד-מתחנן-להפסיק.

האירים, שרגילים לשילוב הקטלני של ויסקי זול ובירה מסוג "סטאוט", כבר כמה שנים מערבבים חגיגה לאומית וחגיגה דתית באותו יום. הלומי אלכוהול, הפכו האירים יום בעל אופי קתולי מובהק למעין יום עצמאות לעניים.

יום פטריק הקדוש נקרא במקור על שם הדמות המיתולוגית האירית שגירשה את הנחשים מהארץ, והביאה לאירים את בשורת האמונה הקתולית. מצד שני, הרפובליקה של אירלנד, 85 שנה אחר הקמתה, עדיין אינה חוגגת עצמאות. כדי לא לבגוד ב"אחים מהצפון", כפי שמכנים ברפובליקה את תושבי צפון אירלנד - השייכת עדיין לממלכה המאוחדת של בריטניה, האירים החליטו שיום פטריק הקדוש ימלא את החסר.

האלמנטים הלאומיים (ולעתים אף לאומניים) של החג מוצאים ביטוי גם בסמלים הגלויים ביותר לעין – למשל, הצבעים. הדגל האירי נארג משלושה צבעים: ירוק – לציון האמרלד – המסמל את האירים השורשיים; כתום – המסמל את המלך אורנג' הפרוטסטנטי; ולבן – המסמל את השאיפה לשלום בין שני הצבעים. זה זמן רב שיום פטריק הקדוש צבוע כולו ירוק. משנגוזו לעת עתה התקוות לשלום ולפיוס, הצבע השולט הוא הגאווה הלאומית של האירים.

את יום פטריק הקדוש מציינים כמובן גם מחוץ לאירלנד. כיאה לארץ למודת מגפות ורעות חולות, ידעה אירלנד במשך השנים שיעורים גדולים של הגירה שלילית. תמיד יימצא הבריטי שיטען שכל אירי שהיה מעט שכל בקודקודו נס על נפשו מהאי המקולל. מנגד, תמיד יימצא האירי שיטען כי הרשעות הבריטית, שהולידה מיתוסים גזעניים בדבר קמצנותם של הסקוטים או הרגליהם ההיגייניים של הצרפתים, היא שאחראית גם לטענה בדבר מנת המשכל של בני המוצא הקלטי. כך או כך, מבוסטון, עיר הבירה (והבירה במלעיל) של הקלטים בארה"ב, ועד מוסקבה, עיר הבירה והוודקה של רוסיה.

גם בישראל חוגגים בשנים האחרונות את יום פטריק הקדוש. כחלק מתהליך כולל של ייבוא בירות מתוצרת אירלנד (גינס, קילקני ומרפי'ז), חדירה של מוסיקת פולק אירית (פוגז ודאבלינרז) והשקתו של מולי בלומ'ז הפאב האירי-העברי הראשון בתל אביב בנובמבר 2000, נקלט גם החג הקתולי.

מספר פאבים בעיר, שבהם מסתובבים מעט התיירים שעדיין כאן, אירגנו היום חגיגות מיוחדות לכבוד יום פטריק הקדוש. אך מוקד החגיגות הוא המולי בלומז', אליו הגיעו מאות אנשים - למרות המצב הביטחוני. שירה דאר, אחת החוגגות, סיפרה: "למרות הפיגועים, למרות הכל – באו המון אנשים. עוד יותר משנה שעברה". במרירות של בירה גינס, הוסיפה: "אולי מה שאנחנו צריכים פה זה קצת ירוק, כדי לשטוף את השחור".