האדם המלבין

בשנה האחרונה היינו עדים להתגייסות ערה של מיטב הארגונים הסביבתיים בישראל להצלתה של שונית האלמוגים באילת. מדענים צופים לה התנוונות כמעט מוחלטת בתוך שנים אחדות, אם לא יחול מפנה דרסטי במצב המים שסביבה. נכון לעכשיו, השינוי הנחוץ רחוק מלהתגשם. אבל מצוקת השונית האילתית אינה רק משבר מקומי: כ-60 אחוז מכל השוניות בעולם נמצאות תחת סיכון חמור לקיומן, והתחזית מדברת על היכחדותן האפשרית עד שנת 2030. אובדן השוניות מתרחש מדי יום, ובעיקר באוקיינוס ההודי, בים הערבי, במפרץ הפרסי ובדרום מזרח אסיה – תמיד באשמתו של האדם.

הרשת העולמית לניטור שוניות אלמוגים העריכה בסוף שנת 2000, כי ל-27 אחוז משוניות האלמוגים בעולם נגרם כבר נזק חמור. ב-1992 עמד אומדן זה על 10 אחוז בלבד. האיום החמור ביותר לשוניות כיום הוא התחממות כדור הארץ, כתוצאה מאפקט החממה – שנוצר, כידוע, בגלל פליטת גזים מתהליכי תיעוש. כבר עתה מתקיימות השוניות בגבול העליון של סיבולת החום שלהן. עליה של מעלת צלזיוס אחת בממוצע בטמפרטורת מי האוקיאנוסים עלולה להביא להכחדת רוב השוניות.

חום גובר גורם לאלמוג להלבין – ולבסוף למות. מאז תחילת שנות ה-80 התגברו מקרי הלבנת האלמוגים. האירוע החמור ביותר נרשם בין השנים 1997-1998, כש-16 אחוז משוניות האלמוגים בעולם ספגו נזק חמור. הסיבה היתה שיא בטמפרטורת המים שנגרם מתופעות האקלים אל ניניו ולה ניניה. ההערכה היא, שאם התנאים ישארו כפי שהם היום, יושמדו כ-60 אחוז משוניות העולם במהלך שלושת העשורים הקרובים.

נזקים ישירים של בני אדם אחראיים להכחדתן של כ-11 אחוז מהשוניות בעולם. ההרס נובע מדיג אגרסיבי, איסוף אלמוגים, פיתוח חופים, זריקת פסולת לים, זיהום המים בחומרי דלק ודשן, התנגשויות בין כלי שיט, עקירת יערות וחקלאות המתבצעת בפנים היבשת וגורמת לדליפת חומרי הזנה ומשקעים מזיקים אל החוף. גם המסחר בדגי השוניות, לשם גידולם באקווריומים, הולך וצובר תאוצה הרסנית. הביקוש הגובר ל"פירות ים" במסעדות יוקרה הביא לדלדול חמור באוכלוסיות מינים רבים של לובסטרים, צדפות ענק ודגי דקר, שהיו בעבר נפוצים מאוד בשוניות.

גם שיטות הדיג הופכות הרסניות למדי. בדרום מזרח אסיה משתמשים הדייגים בפצצות הדף, ומפוצצים עשר פצצות על מנת לקבל טון אחד של דגים. על כל פצצה, נפגעת שונית בשטח 20 מ"ר. באינדונזיה נפגעו כבר כ-75 אחוז מהשוניות בגלל שיטת דיג זו. בפיליפינים הוזרקו יותר ממיליון ק"ג של ציאניד לתוך השוניות מאז שנות השישים.

שטח השוניות הכולל מהווה רק 0.2 אחוז משטח האוקיאנוסים, אך הן נחשבות אחת המערכות האקולוגיות המורכבות והיצרניות ביותר על פני הכדור. אבל לשוניות גם ערך כלכלי. יותר ממאה מדינות, בתוכן איים קטנים רבים, תלויות בשוניות האלמוגים בהיקף הנאמד ב-375 מיליארד דולר לשנה. חלק גדול מהסכום הזה מקורו מתיירות: באיים הקאריביים בלבד מכניסות השוניות כ-140 מיליארד דולר בשנה. חשיבות השוניות מתבטאת גם בהגנה על קו החוף מנזקי סערות, סחף ושטפונות, והן מביאות בכך הגנה לכחצי מיליארד בני אדם. כן משתמשים באלמוגים להפקת תרופות אנטיביוטיות שונות, ותרופה המהווה מרכיב מרכזי בקוקטייל האיידס

בין הארגונים הכלל עולמיים הפועלים כיום בנושא נמנים "היוזמה הבינלאומית למען שוניות האלמוגים", הרשת הבינלאומית לניטור שוניות האלמוגים", ו"ברית שוניות האלמוגים". עיקר פעילותם של ארגונים אלה נוגעת להגברת המודעות, קידום השימור ואומדן הסכנות הצפויות לשוניות. מיזם עולמי אחר, הנקרא "בדק שוניות", מגייס צוללנים ותושבים מקומיים לביצוע בדיקה שנתית של האלמוגים. במדינות המתפתחות, החסרות בדרך כלל את המשאבים להגנה על שוניות האלמוגים, נכנסות לשימוש שיטות פיקוח חדשות הממומנות במיסי צלילה גבוהים. ולבסוף, רבות מהשוניות ברחבי העולם מוכרזות כשמורות טבע. ארה"ב, למשל, מתכוונת להגן על כחמישית מהשוניות שלה בדרך זו עד שנת 2010. אלא שללא הפחתת פליטת גזי החממה – נראה כי יהיה קשה להציל את שוניות האלמוגים.

סדרת הכתבות מבוססת על "דו"ח סימני חיים 2001: המהדורה הישראלית". עורכים: רון פרומקין ודב חנין. בהוצאת: "מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית". הסדרה תתפרסם בוואלה! חדשות מדי יום חמישי.