חיל האוויר הישראלי הפר, במשך 20 שנה, התחייבות שנתן לטייסי המילואים שלו כי אם ייהרגו בתאונת אימונים, משפחותיהם יקבלו הכרה וזכויות הניתנות לאנשי קבע המשרתים בחיל. ההתחייבות ניתנה בכתב, והטייסים חתמו על טופס גיוס לקבע שהתאריך בו נשאר פתוח. החיל הבטיח להם כי במקרה שיהרגו ימולא בטופס תאריך שקדם ליום מותם, ומשפחותיהם יוכרו כמשפחות אנשי קבע.
מדובר בשני טייסי מילואים שנהרגו בתאונות אימונים בשנות ה-80. רעיותיהם שידעו על ההתחייבות שנתן החיל בפני יקיריהן, פנו לשלטונות הצבא וביקשו לקבל את הזכויות המגיעות להן. חיל האוויר הכחיש את קיומו של ההסכם, והסתיר מהמשפחות השכולות את ההתחייבות החתומה.
לאחרונה הסכים מפקד חיל האוויר, האלוף דן חלוץ, לאשר את קיומם של ההסכמים. חלוץ כתב לאלמנות: "באותה תקופה, הוחתמתי - כמו גם טייסים נוספים במילואים - על טופס גיוס לשירות קבע. מטרת החתימה על טופס זה, כך הוסבר לי, היתה, כי אם חלילה אפגע בתאונת מטוס, יועבר הטופס לתעודתו ובכך יושווה מעמד משפחתי למעמד משפחת טייס בשירות קבע, שנהרג במהלך שירותו הצבאי".
בעקבות המכתב, פנו האלמנות באמצעות עורכי דינן, שלומי ציפורי ועודד סבוראי, לרמטכ"ל, לראש הממשלה ושר הביטחון, ולגורמים שונים בצבא, בדרישה כי צה"ל יכיר בזכויותיהן של האלמנות על פי חוק שירות קבע בצה"ל, בדיעבד.
אל תפספס
"בושה וחרפה"
האלמנות שפעלו במשך 20 שנה כדי לחשוף את האמת, סבלו בתקופה זו מקשיים כלכליים רבים. עורכי דינן חקרו את הפרשה והשיגו תצהירים מטייסים, וממפקדים בחיל האוויר, שאישרו את קיומו של הנוהל. מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף במילואים בני פלד, כתב בתצהירו: "המוטיבציה של טייסי המילואים ומשפחותיהם להמשיך ולשאת בנטל הכבד הנדרש מטייסי מילואים לאורך שנים, נגזרת בין השאר מידיעתם בדבר השוואת הזכויות של טייסי המילואים וטייסי הקבע ומשפחותיהם במקרה של מוות".
גורם במשרד הביטחון אמר אתמול למעריב: "בושה וחרפה שכך נקטו באלמנות של טייסים, שתרמו את רוב זמנם לביטחון המדינה ולחיל האוויר. לתת לאלמנות לחיות בתחושה במשך כעשרים שנה כי נרמס כבוד בעליהן - זה דבר חמור ומביש".
דובר צה"ל מסר בתגובה: "יש אמת בטענות המשפחות השכולות. הנושא נמצא בבדיקה".