מיגרנות השפיעו על ציורי פיקאסו

הנוירולוג, ד"ר מישל פרארי, מוביל מחקר הבוחן ציורים שציירו אנשים לאחר התקפי מיגרנה. הציורים הם למעשה תמונות ש"ראו" האנשים במהלך ההתקף.

בתחילת הקריירה שלו אופיינה עבודתו של פיקאסו כ"מוזרה". רק החל משנות השלושים, קיבלה עבודתו של פיקאסו תפנית משמעותית, והוא צייר סידרת ציורים בשם "האישה הבוכה", ואת הפורטרט "אישה עם כובע". ציורים אלה קראו תיגר על האופן בו אנו רואים את העולם, ובעיקר את הפנים האנושיות.

בציורים אלה יצר פיקאסו שבר אנכי לאורך הפנים, וצייר את איברי הפנים בחוסר פרופורציה.

ד"ר פרארי טוען כי ציורי פיקאסו, החל משנות השלושים, דומים באופן יוצא דופן לציורי החולים שהוא חוקר. החולים סיפרו לו על "פיצול אנכי" בתפיסה שלהם את החדרים בהם הם שוהים, ואת הפנים אותם הם רואים.

פיקאסו, שמעולם לא הצהיר שהוא סובל ממיגרנות, אמר פעם כי "אני מצייר מה שאני חושב, ולא מה שאני רואה".