היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, קבע היום (רביעי) כי אין בעיה חוקית להכליל קריטריון של שירות צבאי או לאומי כשיקול לקבלת הטבה במסגרת פרויקטים לדיור "בהישג יד". משמעות הדבר מתן עדיפות ליהודים על פני חרדים, ערבים ובני מיעוטים נוספים בתחום זה, שחלקם נמנעים מרצונם משירות צבאי - אך עבור חלקם המדינה היא זו שפוטרת משירות חובה.
ישיבת מועצת מינהל מקרקעי ישראל אמורה לדון בקרוב בטיוטת קריטריונים להטבות לדיור מסוג זה בפרויקטים שונים. לקראת הישיבה הועברה הטיוטה לידי היועץ וינשטיין, שדן בחוקיות הוספת קריטריון השירות הצבאי קריטריון שמעניק עד 20 נקודות זכות ליוצאי צבא או שירות לאומי, וזאת ביחס ל-50% מכלל הדירות שישווקו בכל פרויקט. היועץ קבע כי מתן ניקוד עודף ליוצאי צבא הוא סביר ואינו מעלה קשיים משפטיים. לצד זאת, הוא לא התייחס לקריטריונים אחרים המופיעים בטיוטת ההצעה, בהם ותק בנישואים ומספר ילדים.
עו"ד גיל גן-מור, ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח וחבר בקואליציה לדיור בר השגה הגיב להחלטת וינשטיין ואמר כי "לגיטימי שהמדינה תתגמל חיילים משוחררים, אבל בפרויקטים שבהם מספר יחידות הדיור מוגבל ושמטרתם סיוע בדיור לאוכלוסיות מוחלשות, אין לתת עדיפות בדיור לקריטריון של שרות צבאי, אלא לקבוע זכאות לפי פרמטרים של הכנסה ונזקקות". לדבריו, "הקריטריון של שירות צבאי אינו ענייני, ויביא בפועל להדרה של קבוצות אוכלוסיה שלמות כמו ערבים, חרדים ואנשים עם מוגבלויות מפרויקטים של דיור שהמדינה מסבסדת, וזאת בניגוד לשורה ארוכה של פסקי דין של בית המשפט העליון בעניין".
"היועמ"ש נתן גיבוי חמור להעמקת האפליה"
מקואליציית הארגונים החברתיים "שותפות-שראקה", הפועלים לשוויון יהודי ערבי בישראל, נאמר בתגובה כי ההחלטה הינה "גזענות לאור יום". לדבריהם, "לא יעלה על הדעת כי היועץ המשפטי לממשלה יחבור למשנה של ישראל ביתנו שמציעה כמעט מדי יום הצעות חוק שיעדיפו יוצאי צבא בכל תחומי החיים. טוב היה עושה היועמ"ש אם היה מצהיר גלויות כי לתפיסתו יש לתת עדיפות ליהודים בדיור בר השגה על פני ערבים וחרדים, כי כך הייתה תפיסתו המפלה יוצאת לא
יוצאת לאור."
עוד הוסיפו בארגונים כי "היועמ"ש נותן גיבוי חמור להעמקת האפליה נגד ערבים וחרדים, שממילא מתמודדים עם שיעורי אבטלה ועוני גבוהים בהשוואה לאוכלוסיה היהודית-חילונית בישראל. כך נותן היועמ"ש גיבוי להדרה כפולה ומכופלת של ערבים בכל תחומי חייהם, ומוסיף לחסמים הקיימים כבר בקבלתם למקומות עבודה כתוצאה מאי שירותם בצבא, ולתת התעסוקה מהם הם סובלים כבר, בשירות המדינה ובמגזר הפרטי".
בחודש אוגוסט, בימי השיא של מחאת הדיור, מועצת מינהל מקרקעי ישראל אישרה את תוכנית "דיור למשתכן", במסגרתה יחויבו קבלנים לבנות דירות קטנות וזולות, ותינתן עדיפות ליוצאי צבא ומשרתי מילואים - זאת לעומת העדפת משפחות מרובות ילדים שהייתה נהוגה עד כה. בשבוע שעבר אישרה הכנסת בקריאה טרומית את "חוק דיור בר השגה", לפיה שר הבינוי והשיכון יגדיר כמה אחוזים מכלל היתרי הבנייה שיינתנו לקבלנים יחויבו להיות "דיור בר השגה", ואילו קריטריונים יעניקו זכאות לדיור בר השגה.
עוד קודם לכן, ביוני האחרון, התנגד היועץ המשפטי להצעת חוק דומה, לפיה תינתן העדפה ליוצאי צבא בשירות הציבורי על פני אחרים. אז, שלח וינשטיין מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו הוא ביקש ממנו לפעול לעצירת הצעת החוק "המעוררת קשיים חוקתיים משמעותיים". היועץ ציין במכתבו כי אינו חולק על חשיבותו של השירות הצבאי, הלאומי והאזרחי, וכי הענקת הטבות כספיות לחיילים משוחררים בהיקף סביר ומידתי הינה צעד לגיטימי. אולם, הוא הבהיר כי "העדפה של ציבור אחד על פני האחר בהקצאה של משאבים מוגבלים, כדוגמת משרות בשירות המדינה כפי שמציע החוק החדש, תגרום לפגיעה ממשית באוכלוסייה הערבית, בחרדים ובאנשים עם מוגבלות. משאבי המדינה שייכים לכל אזרחיה, וכולם זכאים ליהנות מהם על פי עקרון השוויון", הוא כתב אז במכתבו.
לקריאה נוספת
הכנסת אישרה בטרומית את חוק דיור בר השגה
בקיץ: עדיפות בדיור ליוצאי צבא על פני חרדים
היועמ"ש לרה"מ: מנע החוק שמעדיף יוצאי צבא