הביקורת על הצטרפותו של נועם שליט לחיים הפוליטיים לוקה ביותר מקורטוב של צביעות וחוסר הגינות. כל אזרח רשאי להצטרף לחיים הפוליטיים, לנסות להשפיע ולתרום, והטענה שהיותו של נועם אביו של גלעד שליט מחריג אותו מהזכות הזאת - מוזרה. נכון, המאבק למען גלעד העמיד אותו לאורך שנים בלב העניין הציבורי, והפופולריות הזאת היא עמדת זינוק נוחה, אולם אין בכך כל דבר שלילי. הרי הצד השני של המטבע הוא שאדם שהיה לב הקונצנזוס, גם בקרב מתנגדי העיסקה, בוחר במודע לשלם את מחיר אובדן הקונצנזוס ולהפוך לדמות שנויה במחלוקת, יריב של חלק גדול מן הציבור.
ואולם דווקא מאחר שבעיניי החלטתו של שליט לגיטימית לחלוטין, אני סבור שעלינו לשפוט אותו כפי שאנו שופטים כל פוליטיקאי - מה הוא מביא עימו לפוליטיקה? אילו מסרים ערכיים? איזו דרך פוליטית? כיוון שנועם שליט טרם הביע את עמדותיו הפוליטיות, ומאחר שפרסומו, קרש הקפיצה שלו לפוליטיקה, הוא תוצר המאבק לשחרור גלעד - המסר שהוא מייצג הוא המסר שבא לידי ביטוי בעיסקת שליט.
כמו מרבית מתנגדי העיסקה, גם אני חשתי אהדה למשפחה ולמאבקה, שאין לגיטימי ממנו כמאבק של אב על חיי בנו. אולם כאשר שליט נכנס לפוליטיקה, יש לבחון את מאבקו ואת תוצאותיו לא ברמה האישית-משפחתית, אלא ברמה הפוליטית והלאומית.
בראש ובראשונה, זהו מסר של הפרטה - הפרטת החברה והפרטת הלאומיות. זהו מסר של מחיקת ה"אנחנו" ושימת ה"אני" מעל הכל. ומאחר שה"אנחנו" מורכב מהרבה "אני", מדובר בהעדפת "אני" אחד על פני הרבה "אני" אחרים, שאת שמותיהם איננו יודעים, אך הם עלולים לשלם בחייהם את מחיר עיסקת שליט. המסר של "בכל מחיר" הוא מסר מפרק חברה; כל חייל ההולך לקרב יודע שהוא עלול לאבד את חייו, להיפצע או ליפול בשבי, והוא נכון לכך כיוון שהוא יודע שקיום הקולקטיב הלאומי מותנה בנכונותו זו.
עיסקת שליט העבירה מסר של חולשה במזרח התיכון התאב לראות בחיסולה של "הישות הציונית". החולשה הזאת מרחיקה את השלום ומעודדת תוקפנות. האויב מבין ששבי הוא הבטן הרכה של החברה הישראלית, ולכן הוא ימקד מאמץ רב בחטיפת ישראלים. אין סיבה רציונלית להניח שיהיו לנו אפס כישלונות בסיכול המאמצים הללו; סביר להניח שהמוטיבציה תניב חטיפות נוספות ומחירי העסקאות יאמירו. שחרור מאות הרוצחים בעיסקת שליט עלול, ברמה גבוהה של ודאות, להגביר את הטרור, הן בשל חזרתם של רבים מהם לפעילות טרוריסטית, כפי שהיה בעסקאות הקודמות, והן בשל התובנה של המחבלים שאם ייכלאו - ישוחררו בעיסקת שבויים.
שליט ראוי להערכה על הדרך המאופקת והדמוקרטית שבה פעל, על קור הרוח שהפגין, ובנושא זה הוא מייצג מסר ראוי השולל מאבקים פרועים ואלימים. אולם שיקול הדעת שבבסיס המאבק שהוא עמד בראשו היה שגוי ופגע במטרה שלמענה נאבק. האווירה הציבורית של "בכל מחיר" חיזקה את לב פרעה, החלישה את כוח המיקוח של ישראל והקשתה את המו"מ. אם זה שיקול הדעת שמביא עימו שליט לפוליטיקה, מדובר בשיקול דעת שגוי.