פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תנו למחנכים לחנך

      בצל מעשיה של אנסטסיה מיכאלי נדחקה העובדה שמשרד החינוך הבהיר בדיון בוועדה כי מנהל בית הספר בערערה פעל בהתאם לנהלים. שרף חסאן סבור כי המורים מערערה זכאים לציון לשבח

      בדיון המדובר בועדת החינוך שבו שפכה ח"כ אנסטסיה מיכאלי כוס מים על ח"כ ראלב מג'אדלה, קרה משהו משמעותי וחשוב שנדחק הצידה בצילה של הדרמה. משרד החינוך הבהיר והדגיש שבית הספר מערערה שהשתתף במצעד זכויות האדם בחודש שעבר, לא עשה שום דבר רע. למעשה, הוא פעל על פי מדיניות משרד החינוך, שמעודדת חינוך לדמוקרטיה ומעורבות אזרחית, ובהתאם לחוזר המנכ"ל. יחד עם זאת, עולה החשש שתהליך הבירור שנפתח נגד בית הספר בעקבות השתתפותו במצעד, ירתיע בתי ספר אחרים מלהשתתף באירועים דומים בעתיד, בשל חשש להסתבכות בתהליכי בירור מיותרים.

      הפרשה הזו הצליחה להעלות על סדר היום הציבורי שאלות כבדות משקל, הן לגבי מהות החינוך האזרחי במדינת ישראל והן לגבי יחס משרד החינוך למערכת החינוך בחברה הערבית. אין ספק שעל פי אמות המידה של מהות מקצוע האזרחות ומטרות החינוך הממלכתי במדינה, וכן על פי אמות המידה לדמות המורה האידיאלי כפי שהן מנוסחות על ידי מוסדות להכשרת מורים, המורים מערערה זכאים לציון לשבח. על היוזמה, על הדוגמה האישית, על החשיבה היצירתית, ועל ההתנדבות ללוות את התלמידים ביום החופש השבועי שלהם. אך אולי חשוב מכל - על ההתעקשות לחנך לערכים דמוקרטיים, במציאות קשה ביותר שחיים אותה מחנכים ותלמידים ערבים כחלק מהיותם מיעוט במדינת ישראל. הדרך החינוכית של המורים מערערה צריכה להיות מודל לחיקוי ודוגמה למופת למחנכים שמעוניינים לקדם חינוך לערכים דמוקרטיים ולמעורבות אזרחית, במיוחד בתקופה זו בה ערכים גזעניים ואנטי דמוקרטיים מתפשטים בקרב בני הנוער בישראל.

      אחת הבעיות בה אנו נתקלים בהכשרת מורים ערבים העוסקים בחינוך אזרחי, טמונה בקושי לחנך לדמוקרטיה בצל מדיניות הקיפוח והאפליה נגד האזרחים הערבים, אשר מתעצמת בתקופה האחרונה לאור גל החקיקה האנטי דמוקרטי שעיקרו מופנה נגדם. לא פעם המורים נתקלים באמרות מצד התלמידים כגון "על איזו דמוקרטיה אתם מדברים", ו"תפסיקו לדבר על שוויון, זכויות מיעוט ועקרונות דמוקרטיים אחרים כי זה רק ליהודים". במקרים לא מעטים מורים, שבעצמם מתוסכלים מהמצב, מגיבים באמירות כמו: "החומר הזה חשוב לבחינה". אובדן התקווה שהולך ומתעצם בקרב האוכלוסייה הערבית בכלל, ובקרב מחנכים בפרט, בסיכוי לשינוי המציאות הקשה בה הם חיים ובהרחבת הדמוקרטיה במדינה, מוביל לייאוש, הסתגרות ולפער הולך ומתרחב בין האזרחים הערבים ליהודים.

      ערכים דמוקרטיים בנסיגה

      מול הגישות של פדגוגיה פסימית, קיים זרם אחר של מחנכים, שלא מוותר בקלות על חינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים על בסיס של כבוד ושוויון. זרם שלא מוותר על האמונה במאבק דמוקרטי שישנה את מצבה של האוכלוסייה הערבית ואת מעמדה במדינה. מחנכים אלה מובילים פדגוגיה אופטימית ואמיצה הנותנת תקווה לתלמידים ומתווה דרך של אקטיביזם אזרחי וחזון של חיים משותפים במציאות דמוקרטית. מורים אלה, בחרו לשחות נגד הזרם הן בחברה הערבית והן בחברה היהודית. תהליך הבירור שנערך לבית הספר מערערה, למרות שהסתיים בקבלת עמדת בית הספר, מהווה דוגמא לקשיים בה נתקלים מורים מהזרם הזה.

      אין ספק שבית הספר מערערה הצליח לאתגר את מערכת החינוך בישראל, ולחדד את הסתירות והקשיים הנוגעים לחינוך אזרחי בכלל ובחברה הערבית בפרט. על הנייר, המדינה מעודדת חינוך לדמוקרטיה, מעורבות אזרחית וחשיבה ביקורתית. במציאות המצב שונה: ערכים דמוקרטיים - שבכל חברה דמוקרטית במערב נמצאים בקונצנזוס, מזוהים בישראל עם השמאל, נמצאים תחת מתקפה מתמדת מצד גורמים אנטי-דמוקרטיים וגזעניים ומהווים יעד למסע דה-לגיטימציה לתכנים כאלה בחינוך. מסע זה מופנה גם נגד מורים ערבים ויהודים רבים העוסקים בתכנים דמוקרטיים וביקורתיים, בניסיון להשתיק אותם ולאלץ אותם ליישר קו עם הדעות ההגמוניות בחברה.

      לא פלא שבקרב בני נוער בישראל, ערכים דמוקרטיים נמצאים בנסיגה מתמדת, כפי שמראים מחקרים רבים שהתפרסמו בשנים האחרונות. שינוי מגמה זו בעמדות בני הנוער, מחייב נקיטת עמדה ברורה וחזקה של קברניטי משרד החינוך: בעד חינוך ערכי לדמוקרטיה ולחיים משותפים ויציאה נגד מסע הדה-לגיטימציה ההרסני למהות החינוך במדינה. בנוסף, על משרד החינוך מוטלת המשימה לשנות את המדיניות שלו כלפי מערכת החינוך בחברה הערבית: להוביל מהלך בשיתוף פעולה עם החברה הערבית לבנייתו של תהליך חינוכי, אשר ייתן מענה לצרכים והאתגרים החינוכיים הייחודיים למערכת החינוך בחברה הערבית. תהליך זה ותוצריו חייבים להיות משוחררים מאותם שיקולים זרים שמשתלטים על המערכת.

      הכותב הוא מנהל מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח