פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אושר: זהותו של חשוד תישאר חסויה במשך יומיים

      לפי החוק שאושר בקריאה שנייה ושלישית, כל חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יהנה מהגנה זמנית על פרטיותיו. ח"כ גלאון: החוק יקל על טיוח חקירות נגד אנשי ציבור ועברייני מין

      הקץ לרכילות - וגם הקץ לזכות הבסיסית של הציבור לדעת מי מנבחריו חשוד בעבירה על החוק: בקרוב תהיה זו עבירה על החוק לפרסם את שמו של חשוד כלשהו שטרם הוגש נגדו כתב אישום, בפרק זמן של 48 שעות מהמועד שבו הוא היה אמור להתייצב לחקירה במשטרה. עם זאת, לפי החוק שאושר אמש(שני) בקריאה שנייה ושלישת בכנסת, עולה כי ניתן יהיה לפרסם את שמו של חשוד, בהסכמת בית המשפט, במקרים שבהם הדבר דרוש לצרכי חקירה או כדי להזהיר את הציבור. להצבעה הגיעו רק 29 ח"כים. 21 מהם תמכו בחוק ושמונה התנגדו.

      כיום, אין מגבלה על פרסום שמו של חשוד. בית המשפט יכול, אמנם - על פי בקשת החשוד - לאסור את פרסום שמו כאשר הדבר עלול לגרום לו נזק חמור, וכאשר בית המשפט סבור כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי שבפרסום. אולם, כאשר הפרסום נעשה באופן מיידי, אין בידי החשוד די זמן כדי לפנות לבית המשפט, וכך למעשה נשללת ממנו האפשרות למנוע את פרסום זהותו.

      אילוסטרציה תא מעצר בית כלא (ShutterStock)
      כיום, רוב החשודים לא מספיקים אפילו להגיש בקשה לאיסור פרסום על זהותם (אילוסטרציה: ShutterStock)

      לפי החוק החדש, הרשות החוקרת תצטרך ליידע את החשוד על זכותו לבקש ששמו ודבר חקירתו לא יפורסמו, וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור פרסום בטופס מיוחד. ההסדרים האמורים ייקבעו גם בחוק השיפוט הצבאי בשינויים המתאימים.

      "פגיעה אנושה בשלטון החוק ובחופש העיתונות"

      יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, דוד רותם מישראל ביתנו, הוא שהציג את ההצעה שהוכנה בוועדה, ואמר כי, "יש לזכור שפעמים רבות מדובר במצבים בהם החשדות דלים ביותר או מוטעים, אך פרסום שם החשוד - ופרטי החשדות - עלולים להביא לנזק בלתי-ניתן לתיקון, גם אם החשדות יופרכו לאחר מכן". לדבריו, יש לזכור שבמקרים רבים מדובר בחשוד שהוא אדם פרטי, שאינו מוכר לציבור, ולכן אין תועלת מיוחדת בחשיפת פרטיו, אך הנזק שייגרם לאותו חשוד בסביבתו הקרובה יהיה משמעותי וקשה. מובהר כי הצעת החוק רק מאפשרת לחשוד לפנות באופן מעשי לבית המשפט, ולבקש לאסור לפרסום את פרטיו המזהים, אך בית המשפט יכול, כמובן, לא לאשר את הבקשה".

      עוד אמר ח"כ רותם כי "הצעת החוק מאזנת את האפשרות לבקשת איסור פרסום - בפתיחת האפשרות לכל גורם שמעוניין בכך, לרבות כלי התקשורת, להגיש בקשה לבית המשפט להתיר את הפרסום ב-48 השעות הראשונות או לביטול ההחלטה לאסור פרסום את פרטי החשוד".

      ח"כ זהבה גלאון ממרצ תקפה בחריפות את החוק, ואמרה כי מדובר בחוק ש"יהפוך את ישראל למדינה היחידה שמטילה צנזורה שרירותית על הליכים בחקירות פליליות". לדבריה, החוק "יפגע אנושות בשלטון החוק, בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת". אחרי אישור החוק, היא אמרה כי "מדובר בתעודת ביטוח לחיפוי ולטיוח של פרשיות שחיתות של אנשי ציבור שסרחו", וכי ההחלטה שלא לפרסם את שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, "תקל על מי שמבקש לשבש ולטייח חקירות נגד אנשי ציבור בכלל, ועבירות מין בפרט".

      (עדכון ראשון: 22:45)