החלטתו של יאיר לפיד לפרוש מערוץ 2 ולהיכנס למרוץ הפוליטי היא החלטה חשובה וראויה לשבח. ההחלטה היא חשובה מכיוון שחסרים אנשים צעירים ורעננים בפוליטיקה הישראלית והיא גם חשובה בגלל הניסיון הנואל לחסום את דרכו לבחירות, ולבסוף היא חשובה בגלל שלציבור רחב מאוד אין ייצוג לא בממשלה ולא בכנסת.
התקווה הגדולה שלי באופן אישי היא שרשימה בראשותו תחליף את המפלגות החרדיות כלשון מאזניים בממשלה. העובדה שהחרדים מכתיבים את מדיניות הממשלה בענייני פנים היא הרסנית לדמוקרטיה הישראלית, והיא יוצרת דה-דמורליזציה בקרב הדור הצעיר במדינה. כל הסקרים מוכיחים שהמדיניות של הרוב בכנסת ושל הממשלה לא מקובלת על רוב רובו של הציבור הישראלי בכל הנוגע לנושא קשרי דת ומדינה, וצריך להזכיר שזה נושא חשוב מאוד לישראלים רבים ובעיקר לבני הנוער.
אני אתן דוגמא אחת מני רבות - הנוער הישראלי המתגייס לצה"ל ועושה שירות קשה, ארוך ומסוכן, משתחרר מצה"ל ורואה בזעם רב כיצד הדיור הציבורי ניתן לסרבני השירות, החרדים, בחצי מחיר - בעוד הוא או היא, הנער או הנערה ששירתו בצה"ל, אינם יכולים להגיע לדירה לא ברכישה ולא בשכירות. ישנו רוב גדול בכל סקרי דעת הקהל למען תפנית בנושאי דת ומדינה, למען הכרה בזרמים לא אורתודוקסים, למען חובת לימודי ליבה במוסדות החרדים, למען חופש נישואין, למען שוויון מלא של נשים ונגד התופעה המחרידה של הדרת נשים. משום כך גם חשוב מאוד שברשימה שירכיב יאיר לפיד יופיעו נשים ויהיה גם מגוון של אנשים מהחברה הישראלית בכל מרכיביה, וכן שיהיו בה הרבה צעירים. אני מאמין שאם הרשימה תורכב גם מאנשים בעלי ניסיון בשלטון המקומי ואם יהיה לה מצע אמיץ למען זכויות האזרח - אבל לא קיצוני מדי היא תהיה ההפתעה הגדולה של הבחירות הבאות.
יש עוד השפעה טובה להחלטה של יאיר לפיד: היא תזעזע במקצת את שלוות הרוח שבה כל המפלגות ללא יוצא מהכלל מתייחסות לציבור החילוני במדינה. לצורך ספר שאני מוציא בקרוב סקרתי את כל ההסכמים הקואליציוניים מאז 1977, ונוכחתי לדעת איך ממשלה אחרי ממשלה, גם של העבודה, גם של קדימה וגם של הליכוד, נכנעת ומתרפסת בפני מיעוט קטן ולא ציוני. חשוב לחזור לערכים ההומניסטיים של הציונות, ואני מקווה שיאיר לפיד יעמיד שיבה זאת בראש דאגותיו.