עם תחילת הסערה הציבורית בנוגע להדרת נשים, קראתי "להילחם בקנאות הדתית שלוחת הרסן". ואולם הנושאים המהותיים הדורשים תשומת לב טבעו בשיטפון של דרמטיזציה ורדיפת חרדים בוטה, כאשר על כל החרדים הוטלה אחריות קולקטיבית לפשעי קומץ קנאים. יש לומר בבירור: כל עוד החרדים ממלאים את מחויבויותיהם האזרחיות, חובה עלינו לכבד את זכותם לקיום מנהגיהם בהתאם לאמונתם. רק כשהחרדים מבקשים לכפות את אמות מידתם על העם כולו, שמורה לנו הזכות לכעוס. מן הראוי שעניין זה הוא שידאיג אותנו, ולא התנהגותם הפושעת של קיצונים אלימים יחידים נגד נשים.
הבעיה העומדת בפנינו אינה אורח החיים החרדי. הבעיה טמונה בניסיון של החרדים להשליט פרשנות נוקשה של ההלכה בתחומים הנוגעים לכל העם, כמו גיור ונישואים. בתחום זה מציבה הרבנות הראשית, הנשלטת בידי חרדים, מכשולים המרתיעים גרים כנים והמעודדים ישראלים חילונים להינשא בחו"ל. האינטרס הלאומי מחייב כי הממשלה תבטיח שרק רבנים דתיים לאומיים מתונים יורשו לשרת את קהילותיהם בתחומים הללו, ללא התערבות מצד גופים חרדיים.
לחייב את החרדים למלא את חובותיהם
הנושא הנפיץ השני הוא השיעור העולה של ילדים בבתי ספר חרדיים, השוללים את כל נושאי הלימוד החילוניים, ובכל זאת זוכים למימון מטעם המדינה. מוסדות אלו מבטיחים כי מספר רב יותר של ישראלים לא יזכו לעבוד לפרנסתם וייוותרו תלויים ברווחת המדינה במשך כל ימי חייהם. ריפוי ידיהם של יהודים דתיים מעבודה למחייתם הוא חסר תקדים, מה גם שלא קיים בסיס הלכתי מוצק לדחיית תחומי הידע החילוניים על ידי החרדים. הרמב"ם היה רופא, פילוסוף ובעל ידע נרחב בתחומי ידע גשמיים. כיום סביר שהוא היה נפסל לתפקידי הוראה במרבית מוסדות החינוך החרדיים.
כמו כן, יש לחייב את החרדים למלא את חובותיהם האזרחיות בשירות צבאי או על ידי מתכונת של שירות לאומי.
נושאים אלו, ולא האובססיה בנוגע לפנאטים חרדים שמקומם בבתי הכלא, מהווים את האתגר המרכזי בסוגיה. ייתכן שלשם כך יש לשנות את שיטת הממשל כדי למנוע כוח יתר לחרדים. טוב יעשה נתניהו אם יציג רפורמות הניתנות ליישום באופן שיאפשר לחרדים לשמר את אורח חייהם, אך גם יחייבם להפוך לפרודוקטיביים עבור החברה. בטווח הארוך, הדבר יועיל גם לחרדים מכיוון שהמדינה לא תוכל בקרוב לשאת באופן כלכלי את תשלומי הרווחה הגדלים והולכים. אם נתניהו לא יפעל בקרוב, הוא עשוי להתמודד מול מפלגה שבראשה עומד יאיר לפיד, שעלול לחקות את אביו שעמד בראש מפלגה שתחום עיסוקה העיקרי היה רדיפת החרדים. במקרה כזה, לנוכח האנטי-חרדיות השוטפת את המדינה, עלול השמאל לערער את הקואליציה של נתניהו ולזכות מחדש במושכות הממשלה.