קווים לדמותם: מי הם שופטי העליון החדשים?

הוועדה לבחירת שופטים בחרה הבוקר (שישי) ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון - שני שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים נועם סולברג וצבי זילברטל, שיחליפו באופן מיידי את השופטים שכבר פרשו אילה פרוקצ'ה ואדמונד לוי; שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב אורי שהם, שיחליף את הנשיאה דורית ביניש שפורשת בחודש הבא, ופרופ' דפנה ברק-ארז, שתחליף בעוד מספר חודשים את המשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין. השופטים נבחרו פה אחד, מלבד סולברג, שנציג לשכת עורכי הדין, חאלד זועבי, נמנע בהצבעה בעניינו.

הבחירה בארבעת השופטים היא במידה מסוימת "דיל" שנועד להבטיח את בחירתו של סולברג, מועמדו של נאמן והמועמד המועדף על נציגי הימין. אולם, בעוד שבימין קיוו לבחור עוד מספר שופטים דתיים או כאלה המזוהים עם הימין, בהם נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב השופטת דבורה ברלינר, נאלצו הפוליטיקאים בוועדה, והשר נאמן בראשם, לוותר. בסופו של יום נבחרו ארבעה שופטים שנותנים מענה למרבית הביקורת ביחס לרשימת המועמדים - דתי (סולברג) מזרחי (שוהם) ואישה (פרופ' ברק-ארז). ברק-ארז גם נחשבת כמזוהה עם השמאל. כמו כן, גם תחומי המומחיות של השופטים שנבחרו מגוונים, כאשר סולברג וזילברטל נחשבים שופטים אזרחיים, בעוד שהם נחשב למומחה פלילי. ברק-ארז פעילה בולטת בתחום זכויות האדם.

חברי הוועדה אמרו לאחר הדיון כי אף שופט לא נבחר "על תקן" כלשהו, ושיבחו את השופטים החדשים. "אין כאן צד מנצח או מפסיד", אמר השר גלעד ארדן. "אני שמח שהוועדה התעלתה מעל המחלוקות ובחרה שופטים ראויים שכל אחד מצטיין בתחומו. המנצחים הם אזרחי ישראל ובית המשפט העליון". ח"כ אורי אריאל אמר כי "בניגוד לחששות של רבים, הוועדה מתפקדת היטב בראשות השר נאמן, והיום הוכח זאת. הוועדה תתכנס עד סוף חודש פברואר לבחירת נשיא בית המשפט העליון, ואני בטוח שנמשיך והעשה את עבודתנו נאמנה גם בעתיד". נציגת לשכת עורכי הדין בוועדה, עורכת הדין רחל בן ארי הוסיפה כי "תמהיל השופטים שנבחרו משקף צרכים שונים של בית המשפט העליון, ויש בו איזונים שמעידים על הקשבה של חברי הוועדה אחד לשני". גם עורך הדין זועבי שיבח את השופטים שנבחרו, ואמר כי בחירתם מוכיחה את חשיבותם של נציגי הלשכה בוועדה.

השופט שמיקד את מירב תשומת הלב בחודשים האחרונים היה נועם סולברג, שיהיה הראשון מבית ארבעת השופטים החדשים להיכנס לבית המשפט. המשמעות של כך היא שאם לא תבוטל שיטת הסניוריטי שלה מתנגדים בימין, הוא ימונה בסופו של יום לנשיא העליון. שמו של סולברג, בן 49 מההתנחלות אלון שבות שבגוש עציון, הוזכר כבר בעבר כמועמד לעליון וכמועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, למרות היותו בן 49 בלבד. בשש השנים האחרונות הוא מכהן כשופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ובתחילת דרכו היה עוזרם של שלושה יועצים משפטיים לממשלה.

מזה מספר שנים שנאמן מנסה לקדמו לתפקידים בכירים, בעוד ביניש, שלה מחלוקות רבות עם סולברג, חוסמת שוב ושוב את המהלך. עורכי דין שהופיעו מולו מגדירים את סולברג כשופט ענייני וחכם, אולם מספר פסיקות שלו גררו ביקורת ציבורית רבה. סולברג זיכה שוטר מג"ב מהריגה של פלסטיני, לאחר שירה לרכב בו נהג כי חשש שהפלסטיני מתכוון לדרוס אותו, מה שהתגלה כלא נכון. במקרה אחר פסק שעל התוכנית "עובדה" לשלם 300 אלף שקל לסרן ר', בעקבות שידור תחקיר על מותה של ילדה פלסטינית. בפסק הדין מתח סולברג ביקורת נוקבת על אופן עריכת התחקיר. למרות ההתנגדות הגדולה לסולברג בקרב חוגים בשמאל, התנגדות שכללה גם מחאה של אנשי רוח נגד מינויו, גורמים בימין אמרו כי לא מדובר בשופט בעל אג'נדה ימנית שישנה את בית המשפט.

השופט צבי זילברטל, בן 60, מונה ב-1990 לשופט בית משפט השלום בירושלים, וב-2001 מונה לשופט של בית המשפט המחוזי בעיר. זילברטל מתמחה במשפט אזרחי, ונחשב למועמד המועדף על הנשיאה ביניש. זילברטל ישב בראש הרכב ערעורים במחוזי בירושלים, ובן השאר דן בערעורים שהגיש מרדכי ואנונו, וגם בערעור על תביעה שהוגשה נגד עורך הדין יחזקאל ביניש, בעלה של נשיאת העליון. זילברטל גם ישב במספר משפטים פליליים, כשהבולט בהם היה משפטו של אלי פימשטיין, שרצח את בתו הודיה.

אורי שהם נולד בעירק ב-1948 ועלה לישראל עם משפחתו בגיל שלוש. הוא שירת 35 שנה בצה"ל, והשתחרר בדרגת תת אלוף לאחר ששימש כפרקליט הצבאי הראשי. עם שחרורו ב-2001 הוא מונה לשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ועד לאחרונה ישב בראש הרכב שדן בפשעים חמורים. לפני כשנתיים סווג שהם כגורם המאוים ביותר במערכת בתי המשפט בישראל והיה תחת אבטחה הדוקה, לאחר שגזר תקופות מאסר ארוכות על ראשי ארגון הפשיעה שורפי מיפו. לאחר גזר הדין צעק לעברו אחד המורשעים: "אתה עוד תשמע מאתנו". בחודשים האחרונים עבר שהם לדון בתיקים אזרחיים. מינויו התאפשר לאחר שבעקבות חוסר ההסכמה לגבי בחירת שופטים, הגישו השר גלעד ארדן, ח"כ דוד רותם ונציג לשכת עורכי הדין לשעבר בוועדה עו"ד פיני מרינסקי, רשימת מועמדים חדשים, מרביתם ממוצא מזרחי.

פרופ' דפנה ברק-ארז, דיקנית הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, חגגה השבוע יום הולדת 47. היא ילידת ארצות הברית, ושירתה בפרקליטות הצבאית. לאורך השנים עמדה בראש מספר עמותות, פרסמה שורה של מאמרים בולטים וזכתה בכמה פרסים, בהם פרס חשין למצוינות אקדמית במשפט, בו זכתה בשנה שעברה. שמה צורף כמועמדת לעליון כבר לפני ארבע שנים, והיא גם היתה מועמדת לרשת את מזוז כיועצת המשפטית לממשלה. "אני נרגשת ושמחה, ומכירה בכובד האחריות", אמרה לוואלה! חדשות בעקבות המינוי.

בין השמות הבולטים שלא נבחרו הפעם ניתן לציין את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז, והשופט ג'ורג' קרא, שעמד בראש ההרכב שהרשיע את הנשיא לשעבר קצב. מזוז זכה להערכה רבה בקרב חברי הוועדה, אולם לבסוף הוחלט שלא למנותו, בין השאר בשל עמדת חברים בוועדה שיש צורך במינוי של שופטים פעילים, ולאור ההסכמה סביב פרופ' ברק-ארז, אין מקום למנות כעת שופט נוסף מחוץ למערכת.

מזה מספר שבועות שחברי הוועדה לא הצליחו להגיע להסכמה סביב רשימת המועמדים, כאשר מירב המחלוקת נסובה סביב שמו של סולברג, מועמד המועדף על הימין ועל שר המשפטים יעקב נאמן. לפני כחודש וחצי, בישיבה הקודמת של הוועדה, נדחתה בחירת השופטים החדשים, לאחר שנציגי השופטים בוועדה סברו שלא ניתן למנות שופטים ב"אווירה הציבורית" שנוצרה.

ההערכות היו שגם היום לא יגיעו חברי הוועדה להסכמה, בעיקר לאור הניסיונות של השר נאמן לשנות את הרכב הוועדה. בימים האחרונים התקיימו התייעצויות בין נאמן לביניש בניסיון לגבש הסכמה על המועמדים, זאת לאור ההבנה כי יש חוסר של שופטים בעליון ואם הוועדה לא היתה ממנה היום שופטים העומס בעליון היה גובר. חברי הוועדה דנו היום במועמדותם של מספר שופטים, ולאחר שגובשה ההצעה שלבסוף התקבלה יצאו להתייעצויות, שבסופן בחרו בארבעת המועמדים.

עוד על מינוי השופטים החדשים

המאבק תם: נבחרו ארבעה שופטים חדשים לעליון
חבריו של סולברג: "אין לנו מושג מה הוא שם בקלפי"
מיהו שופט העליון החדש נועם סולברג?