פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      במעבר כרם שלום לא רואים שיש סגר על עזה

      משרד הביטחון פתח את "התא הפלסטיני" במעבר כרם שלום ואיפשר הצצה נדירה לחיי הפלסטינים שאחראים על הקשר בין ישראל לבין הרחוב הפלסטיני בעזה

      במעבר כרם שלום לא רואים שיש סגר על עזה

      (צילום: שי מכלוף, רויטרס; עריכה: יאיר דניאל; קריינות: אביב אברמוביץ')

      בצעד חריג מאפשר משרד הביטחון לפתוח את "התא הפלסטיני" במעבר כרם שלום ולאפשר הצצה לפלסטינים שאחראים על הקשר בין ישראל לרחוב הפלסטיני בעזה.

      המעבר הוא השער הגדול ביותר בין ישראל לרצועת עזה, ובשבוע האחרון של התנתקות מדינת ישראל מרצועת עזה הוחלט להעביר את האחריות עליו לידי משרד הביטחון. בעקבות חטיפת גלעד שליט הוחלט לצמצם את היקף הסחורות שנכנסות לרצועת עזה ולהרחיב את המצור עליה. במהלך מבצע עופרת יצוקה, נאלצו עובדי המעבר, בניהולו של עמי שקד, מי שהיה ראש אגף הביטחון של רצועת עזה לפני ההתנתקות, לפעול תחת תקיפת רקטות ופצצות מרגמה, כדי לאפשר העברת מזון ותרופות לתושבי הרצועה. לאחר המשט הטורקי החליט הדרג המדיני להרחיב באופן ניכר את היקף הסחורות וסוגי המוצרים שהועברו לרצועת עזה, במסגרת תוכנית הקלות מדורגת, למעט ציוד שעשוי לשמש ארגוני טרור. מספר המשאיות קפץ מ-150 משאיות שעברו במעבר ביום ל-300.

      מעברי הגבול קרני, נחל עוז וסופה נסגרו ועיקר המאמץ הלוגיסטי והביטחוני רוכז בכרם שלום. בשל כך משרד הביטחון השקיע משאבים רבים במרכיבי אבטחה מאחר והוא הפך למתחם המאוים ביותר לאורך כל רצועת עזה. העובדה שפועלים בו עשרות אזרחים רק הגדילה את מספר האיומים עליו.

      "המקום היחיד אליו יכולים להגיע פלסטינים מבלי שירו עליהם"

      בהתאם לנהלים הקשוחים של המעבר, מגיעות מדי יום משאיות משטח ישראל עם ציוד, דלקים, מזון ושאר סחורות ובמסגרת בידוק ביטחוני שכולל כלבים, חבלנים ושיקוף הן נכנסות אל המתחם השמור ביותר במעבר, המכונה "התא הפלסטיני". עובדי המעבר הישראלים, פורקים את הסחורות ויוצאים ממנו. לאחר בדיקה שלא נותר במקום אף עובד ישראלי נכנסים עובדי הרשות הפלסטינית אל ה"תא הפלסטיני", מעמיסים את הסחורות והציוד על גבי משאיות פלסטיניות קבועות שנבדקו מראש. "זה המקום היחידי לאורך כל הרצועה שאליו יכולים להגיע פלסטינים מבלי שירו עליהם", מסביר עמי שקד מנהל המעבר.

      המעבר מאובטח באופן היקפי על ידי גדוד הסיור המדברי של צה"ל ובתוך המעבר הוא מאובטח על ידי מאבטחים חמושים. "איום החטיפה והניסיונות לבצע פיגועים חל על אנשי המעבר", מסביר שקד ומצביע על סימני הפצמ"ר שפגע בכביש שמוביל אל משרדו, "אנחנו פותחים את המעבר מוקדם מאוד בבוקר ומבינים שכל דקה מיותרת שהמעבר פועל היא עוד דקה שמגדילה את הסיכוי לפיגוע טרור. אני כל היום מחפש נקודות תורפה בהתנהלות שלנו, כדי להעוך לאפשרות שינסו לבצע כאן פיגוע".

      שקד מסביר, כי על פי המעבר, הציוד והסחורות בו ניתן ללמוד על המגמות ברצועת עזה, "בעבר היו מכניסים שוקולד מישראל היום נכנסים מפעלים לייצור שוקולד. זה קורה גם בתחום המזון וגם בתחום התעשייה הקלה, כמו נגריות". לדברי גורם ביטחוני, החמאס התיר את הכנסת המפעלים לשטח הרצועה ומנע כניסת סחורות דומות, כדי לגבות מיסים שיגדילו את הונו. "למרות היוזמה להכניס מפעלים שלמים לרצועה, עדיין יש ביקוש גבוה למוצרים תוצרת ישראל שנחשבים בעיני הפלסטינים לאיכותיים", מסביר שקד, "למעט תקופה שבה החליט האלוף יואב גלנט שכל עוד וגלעד שליט בשבי אף אחד לא יאכל ממתקים, רוב מוצרי המזון מותרים היום. אם הייתי פותח כאן חנות - הדיוטי פרי בנתב"ג היה קורס מרוב מוצרים. אפילו הדלק עולה לפלסטינים 1.80 שקל לליטר".

      "ברצועת עזה יש הכל: אוכל, מוצרי חשמל, פלזמות - לא חסר"

      ומה קורה בצד הפלסטיני של המעבר? "התא הפלסטיני" הוא מתחם רחב ידיים שמשתרע על פני עשרות דונמים, מוקף בחומות שמתנשאות לגובה של למעלה מעשרה מטרים, מוקף מצלמות ומאבטחים חמושים והדרך אליו כוללת מחסומים אלקטרוניים. המרחב עצמו של המעבר מבודד בגדר אלקטרונית ומגדלים למעט חומה בגובה של שלושה מטרים, שנבנתה בצד המצרי על ידי חיל ההנדסה האמריקאי שנועד ליצור חיץ בין המדינות ומעבר של מסתננים מצד לצד.

      בתוך התא הפלסטיני פועלים 46 נהגי משאיות ונהגי מלגזות, אותם מכיר עמי שקד באופן אישי. "כולם עובדי הרשות הפלסטינית שעברו בידוק ביטחוני, לראות שאין קשר ביניהם לבין ארגוני טרור", מסביר שקד, "את כולם אני מכיר באופן אישי אך את חלקם אני מכיר עשרות שנים, עוד מהימים שהייתי חי בגוש (קטיף - א.ב)".

      אחמד, פלסטיני מבית חנון, אב לתשעה ילדים, אחד הנהגים הוותיקים הפועלים במעבר, מספר בעברית רהוטה, "אני מכיר יותר טוב ממך את ישראל. עבדתי כפועל בניין בכל הארץ. כל בוקר אני נוסע שעה וחצי מהבית למעבר כרם שלום. אני מבסוט מהעבודה שלי. עד לפתיחת המעבר הייתי עובד 12 שנה במעבר קרני". על השאלה האם יש מצור על רצועת עזה הוא עונה בחיוך רחב, "אין מצור. יש הכל ברצועת עזה. אוכל, מוצרי חשמל, פלזמות - לא חסר כלום". החשש מחטיפה מרתיע את הצד הישראלי וגם את אחמד, שמספר כי הוא "גר בבית בן ארבע קומות ואיתי גרים הילדים שלי. הילדים הגדולים שלי מורים ובן אחד הוא צלם עיתונות ב'רמתן'. השאר לומדים באוניברסיטה או לומדים בבית הספר. אנחנו לא רוצים עוד גלעד שליט. אני איש של מחמוד אבו עבאס ואנחנו רוצים שלום. רוצים שקט".

      לפניות לכתב: amirbohbot@walla.com

      (עדכון ראשון: 19:57)