דוד בן גוריון טבע את המושג "צה"ל צבא העם". מיום הקמתו, הבדיל בן גוריון את צבא ההגנה לישראל מיתר צבאות העולם ומן ההגדרה המסורתית של צבא. בן גוריון הגדיר, הנחה, איתגר ופיקד על צה"ל להפוך לכור ההיתוך החברתי של המדינה.
במסגרת אתגר זה, ידע הצבא להיות החלוץ שבמחנה גם בתחומים אשר אינם קשורים באופן ישיר לביטחון ישראל ולמשימות צבאיות - בהקמת מעברות, קליטת עלייה והקמת נקודות יישוב. הרמטכ"ל המנוח רפאל איתן הקים יחידות שזכו לכינוי "נערי רפול". הצבא אף ביצע פעולות נועזות שכללו הבאת עשרות אלפי יהודים מרחבי תבל למדינת ישראל.
בשנים האחרונות ראינו כיצד הצבא ממשיך להוביל את המחנה ופועל בנמרצות וברגישות לגיוס החרדים ובכך לעזור בשילובם בחברה הישראלית, והכל מתוך ראיה כי מדובר בצבא העם.
ברור לי שאין לנו צבא אחר, שאין לנו מדינה אחרת, וברור לי כי משימות שונות ואזרחיות מוטלות על הצבא מתוקף היותו "צבא העם". על אף שבמלחמת השחרור ובשנים הראשונות להקמת המדינה, "החרדים" היו חלק בלתי נפרד מצבא העם, הרי שבמשך השנים, מסיבות שונות, הם הדירו רגליהם מהצבא - תופעה שהביאה להתבדלותם מהחברה.
המטכ"ל נפל את מלכודת התקשורת
לשמחתנו, בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מבורכת. בשקט בשקט, יותר ויותר חרדים חזרו לשרת בשרות החובה. בתחילה היו עדויות על חיילים חרדים המחליפים בגדים בטרם חזרתם הביתה, אך כיום כבר קשה להסתיר את נוכחותם בצבא. ההחלטה האחרונה של המטכ"ל ביחס לשירת נשים, הקובעת בפקודה שעל חייל להשתתף בטקס רשמי אף אם מתקיימת בו שירת נשים, מציגה את השאלה: "האם זו הדרך להתייחס אל החרדים המתגייסים לשירות בצה"ל?". העובדה היא שהצבא הצליח בכל משימותיו בשנים שעברו, נבעה ממקום של חוזק, ממקום של הכלה ושל שיתוף, שכן הצבא הינו כור ההיתוך הלאומי.
התפטרותו של הרב הצבאי של חיל האוויר שעמד בראש הפרויקט לגיוס חרדים לצה"ל היא ביטוי ראשון למחאה שתלך ותגדל. בהמשך יגברו קולם של גורמים בציבור החרדי-קיצוני, שיטיחו במתגייסים החרדים על תמימותם ורצונם הטוב להשתלב בצה"ל. לצערי, המטכ"ל נפל למלכודת שטמנה לו התקשורת. האם לא ניתן היה למצוא פתרון חכם יותר חוץ מאשר לתת פקודה? האם כך מצופה מצה"ל שהוא צבא העם, שמיום הקמתו פעל רבות ללא פקודה ומתוך אחריות לאומית, שכעת יתחיל להכריח חרדים לשמוע שירת נשים בניגוד לאמונתם?
64 שנות קיומנו הוכיחו שבפקודות לא הצלחנו לגייס חרדים ובפקודות לא מחייבים לשמוע שירת נשים. מטכ"ל יקר, הפיקוד על הצבא מוטל על כתפיכם, אך הצבא הוא של כולנו. אל תפרו פקודה.
הכותב הינו ראש מועצת אפרת וסגן אלוף במילואים