על העיוורון

ימים ספורים לפני שנכנס לבית האח הגדול הלך איתם ישראלי, אחד המתמודדים המסקרנים בעונה הנוכחית שנפתחה השבוע, לרכוש לעצמו סוודר חגיגי, שאיתו תיכנן להיכנס אל הבית. הוא הגיע למרכז קניות בתל אביב ורכש לעצמו סריג ירוק. אלא שאז, אחרי שמדד אותו בפני חברים, התברר לו שיש בסוודר פס בצבע בורדו - רק שהמוכרת לא אמרה לו. "פתאום כל התחושות הטובות לגבי הסוודר נעלמו, והרגשתי שהוא לא יפה. החלטתי לא ללבוש אותו. אני יודע שזה נשמע מוזר כי לא ראיתי את הסוודר, לא לפני ולא אחרי הסיפור עם הפס הבורדו, אבל התחושות שלי לגביו השתנו".
אתה זוכר איך נראה ירוק?
"כן, אני זוכר את הצבעים. אני מאוד אוהב כחול וירוק".

איתם, בן 27, נולד בקיבוץ חורשים. כשהיה בן 3 התגלתה בעיניו בעיה רפואית, שבעקבותיה החל לאבד את הראייה. לפני חמש שנים, בגיל 22, התעוור לגמרי. "אין לי מושג איך קוראים לבעיה שסבלתי ממנה, ואני גם לא יודע להגיד לך במה היא פגעה. אני רק יודע שבגללה אני לא רואה".
הוא מתגורר לבד ברחוב דיזנגוף בתל אביב. יש לו אחות גדולה בת 28 ושני אחים קטנים בני 13 ו?11, וחוץ מזה הוא מחזיק במקום השלישי באליפות העולם לנכים בשיט מפרשיות, ומשחק בנבחרת כדור?שער שכבשה את אליפות אירופה לנכים. הוא גם מתנדב בעמותת "אתגרים" שהוקמה ב?1995 כדי לעזור לאנשים בעלי מגבלות פיזיות לעסוק בפעילויות ספורט אתגרי. חוץ מכל אלה, יש לו חברה לייעוץ עסקי.
בניגוד לעיוורים מלידה, איתם יודע מה זה לראות. יש לו זיכרונות ויזואליים מהתקופה שבה ראה. "אני זוכר צבעים, מקומות, אנשים", הוא אומר.
זה לא קשה יותר? לא עדיף להיוולד עיוור?
"כל שנייה של ראייה היא מטורפת, תחשוב מה אתה רואה בשנייה. אתה לא יכול להסביר לעיוור מה זה עומק, מה זה צבע ומה זה גורד שחקים. לא הייתי מעדיף להיוולד עיוור".
אם היתה לך הזדמנות לראות לכמה שניות, מה היית מבקש לראות?
"את עצמי. הפעם האחרונה שבה ראיתי את עצמי היתה בתיכון, ואז לא אהבתי את מה שראיתי. אני לא זוכר מה בדיוק לא אהבתי, אבל אני חושב שכאשר אתה לא שלם עם עצמך, אתה לא יכול לאהוב את עצמך. היום אני מאוהב בעצמי".
כשראית את עצמך לא אהבת, ועכשיו, כשאתה עיוור - אתה מאוהב בעצמך?
"אני מקבל את עצמי ואת העיוורון. טוב לי מבפנים, ורואים את זה גם בחוץ".
איך התמודדת עם אובדן הראייה כשהיית ילד?
"בתור ילד עשיתי הכל כמו כולם. ניסיתי מאוד להסתיר את בעיות הראייה, וכנראה שהצלחתי טוב מדי. מצד שני, כשאתה מסתיר את זה טוב מדי - אתה לא מצליח להשלים עם זה, כי חלק מההשלמה הוא התגובה של האנשים שסביבך. אני חושב שאי אפשר להכין מישהו לדבר כזה, שהוא הולך להיות עיוור".
התייחסו אליך אחרת?
"לא. ההורים שלי, במודע או שלא במודע, יצרו אצלי חוסן נפשי. הם נתנו לי להשתולל, לרוץ ולעשות הכל, התייחסו אלי רגיל לגמרי, וזה עזר לי לעבור את התהליך וגם להתמודד עם היום שאחרי".
מתי הבנת שאתה הולך להיות עיוור?
"כל הזמן ידעתי שאתעוור בסוף, אבל לא ידעתי מתי. זה יכול לקחת 20 שנה, 40 או 60. מבחינתי, אני שמח שזה נגמר לפני חמש שנים ולא בגיל 60".
למה? לא היית מעדיף להמשיך לראות עוד כמה שנים?

"רק אחרי שהתעוורתי התחלתי להשלים עם זה. כשהייתי רק לקוי ראייה לא התמודדתי עם זה. עכשיו אני מצליח להבין גם את היתרונות שבעיוורון".
אתה נעזר בטיפול פסיכולוגי?
כשאני צריך פסיכולוג, אני הולך. יש לי ים של אנשים שאני מעריך ושאני בוחר לשתף אותם והם שם בשבילי, וזה יכול להיות גם פסיכולוג".
היו רגעים קשים?
"אין תהליך בלי רגעים קשים. אנשים מסתכלים על הכישלונות הזמניים שלהם, לומדים מהם וממשיכים הלאה. אנשים גם זוכרים את ההצלחות. לכן אף פעם לא התעסקתי במחלה ובסוג שלה".
יהיה מי שיגיד שזה סוג של הדחקה.
"יכול להיות שזאת הדחקה, אבל זה מה שמינף אותי. אני לא חושב שיש יותר מדי פסיכולוגים שעברו את מה שאני עברתי ושיש להם יותר חוסן נפשי מאשר לי".
בקיצור, מילת המפתח היא חוסן נפשי.
"בהחלט. אני עובר תהליכים כדי לפתח את החוסן הזה. אני יכול בקלות להתעסק עם הקושי, אבל אני לא רוצה לעשות את זה ואני לא עושה את זה".
זה נשמע פשוט מדי.
"אני מבין שקשה לך לעכל את זה, כי גם לי היו ים של מיתוסים על עיוורים. תהליך ההתעוורות חידד אצלי הרבה דברים. מי אמר שעיוור לא יכול לחיות טוב או להיות מאושר? זה הכל בתפיסה שלך".

המפגש עם איתם מתקיים בחדר 445 בקומה הרביעית של מלון במרכז הארץ, שאליו הוכנסו מתמודדי "האח הגדול" לפני כניסתם לבית הכי מפורסם בארץ. אל "האח" הוא הגיע במקרה. סיבוב קניות שגרתי בדיזנגוף סנטר הוביל להשתתפותו בריאליטי עתיר הרייטינג. "מאיר, אחד המלהקים, ראה אותי בסנטר וביקש ממני להגיע לאודישן. עוד קודם פנו אלי כמה פעמים וסירבתי, אבל הפעם התאהבתי במאיר המלהק. הוא בא אלי ונורא הצחיק אותי. בשלב מסוים לקחתי כרטיס ביקור שלו, רק כדי שיילך. אחרי חמש דקות הוא חזר, ואמרתי שאבוא לאודישן. בהתחלה סתם חשבתי שנעים לי שמלקקים לי, אבל זה המשיך עד שחתמתי בסוף".
איך המשפחה והחברים הגיבו?
"המשפחה והחברים יכולים לתת דעות מפה ועד מחרתיים ואני מקשיב להכל, אבל בסוף אני עושה מה שטוב לי. הם למדו לקבל אותי כמו שאני".
אתה חושב שליהקו אותך רק משום שאתה עיוור?
"לא, אני לא חושב. לקחו אותי כי אני איתם. כשאתה מסתכל עלי, אתה לא מצליח לראות משהו מעבר לעיוורון? ההפקה ראו משהו מעבר. נכון שזה גימיק לקחת עיוור וזה נחמד, אבל אם מישהו יחשוב שאני גימיק, אז חבל. אני בטוח שיצליחו לגלות יותר מזה".
על תקן מה תהיה בבית?
"אני חושב שאני בא להתפנן שם כל הזמן בהאט טאב, או שאני אהיה העוזר של כולם. אני לא ממש יודע מה יהיה".
איך תסתדר?
"איך שאני מסתדר בכל בית. אני תופס מרחב די מהר. יש לי תפיסה מרחבית טובה. בנוסף, אני אהיה עם וולטר, והוא יעזור לי. הוא מבין אותי יותר מכולם".
אתה חושש שהדיירים ירחמו עליך?
"שירחמו, אני אנצל את זה. יעשו לי כלים, יעשו לי אוכל - זה נחמד. לאנשים חדשים לוקח זמן ללמוד אותי ולהתרגל אלי. גם אורטל (האחראית על המתמודדים מטעם ההפקה, ע"ס) פירפרה סביבי, עד שהתחילה לקרוא לי מניאק".
יצא לך לפגוש את אלעד, המתמודד נמוך הקומה שהשתתף בעונה הקודמת?
"כן, דיברתי איתו כי עניין אותי לדעת איך הוא עבר את החוויה ומה זה עשה לו. הוא אדם ענקי, יש לו חוסן נפשי ברמות שאפשר רק לקנא".
כשהחלטת להיכנס לתוכנית חשבת גם על העלאת המודעות לנושא העיוורים?
"כן. אני יודע שבמקרה של אלעד זה עשה רק טוב לנמוכי קומה, ואני בטוח שגם פה זה יעשה טוב. זה יכול להעלות את המודעות לגבי כניסה עם כלבים למקומות, ועוד. אני יכול להגיד על עצמי שהיו לי כמה וכמה מיתוסים על עולם העיוורים, שנשברו לגמרי, אז אולי ההופעה שלי בתוכנית תשבור גם לאחרים כמה מיתוסים".
אתה חולם על הגמר?
"אני עוד לא יודע אם אני רוצה להישאר עד הסוף או לא. הכל יכול להיות".

כדי להקל את השהייה של איתם בבית האח הגדול הוא הורשה לעשות משהו שאיש ממתמודדי "האח הגדול" לא הורשה לעשות לפניו: לבקר בבית לפני הכניסה אליו. איתם הגיע לבית עם וולטר, כלבו, כדי ללמוד קצת את המקום (ראו מסגרת). בנוסף, עוצמת הסאונד בבית הותאמה לאיתם, משום שדציבלים גבוהים מדי עלולים לגרום לו לאבד את כושר ההתמצאות. "אם במסיבה אני נכנס לרחבת ריקודים ויש רעש חזק מאוד ואין איתי אף אחד וכל מי שסביבי לא יודע שאני עיוור - זה יכול להיות בעייתי. אני לא חי כעיוור ולא תופס את עצמי כעיוור, אבל כשיש רעש חזק מאוד - זה מרגיש לי לא טוב".
אומרים שכאשר חוש אחד נפגע, החושים האחרים מתחדדים.
"אני לא שומע יותר ממך, להפך, השמיעה שלי נדפקה כי אני מתופף. אלוהים לא עשה איתי דיל 'אני אקח לך את העיניים אבל אביא לך אוזניים טובות יותר'. מצד שני, עיבוד הנתונים שלי טוב יותר".
יש לך הומור שחור בכל הנוגע לעיוורון שלך?
"יש הומור שחור, זה חלק מהעניין. פעם, אם רק היתה נאמרת מילה עם השורש ע.ו.ו.ר - זה היה גורם לי דופק וזיעה, אבל היום כיף לי לצחוק על זה. למשל, מצחיק אותי בכל פעם מחדש כשמלצרית מביאה לי תפריט. כיף לי לצחוק על זה".
אתה מתחיל עם בחורות?
"בדרך כלל בחורות מתחילות איתי. אני לא יודע להתחיל עם בחורות, אבל כשהן מתחילות איתי - אני זורם".
מה הטעם שלך בבנות?
"היא לא צריכה להיות בלונדינית (צוחק), למרות שכל מי שיצאתי איתה אמרה לי שהיא בלונדינית. אני לא מאמין לכולן. ראיתי את גלית גוטמן לפני שהתעוורתי וגם אם היא לא שיא הטעם שלי - היא מתוקה ויש שם הרבה דברים שמדברים אלי. הבחורה שאצא איתה לא חייבת להיות שיא היופי. מצד שני, אני גם לא אצא עם מישהי מכוערת. לא נעים לשמוע כל הזמן שיש לך חברה מכוערת. בשורה התחתונה, הסביבה קובעת אם היא מכוערת או לא, אבל אם היא נעימה לי - אני קובע".
יש בחורות שנרתעות מהעיוורון?
"יש כאלה שנרתעות, שלא ייצאו איתי. ויש כאלה שזה דווקא מדליק אותן".

עם איתם נכנס לבית האח הגדול גם כלב הנחייה שלו, וולטר, חצי לברדור חצי גולדן, בן כמעט 4. וולטר הוא נצר לשושלת של כלבי נחייה: אבא שלו, פולו, היה כלב רבייה לכלבי נחייה והלך לעולמו לפני שנה וחצי. אמא שלו, לברדורית צהובה, יצאה לפנסיה בגיל 10. וולטר הגיע מהמרכז הישראלי לכלבי נחייה לעיוורים, עמותה שמטרתה לגדל ולאמן כלבי נחייה ולספק הדרכה לעיוורים שמשתמשים בכלבי נחייה.
איתם פגש את וולטר לראשונה ביוני 2008, עשה איתו קורס שנמשך כחודש, ומאז הם יחד. "גדלתי בקיבוץ והייתי מאוד מחובר לכלבים ולחיות", הוא מספר, "אבל עם השנים התעסקתי רק בתהליך העיוורון והתנתקתי מהאהבה שלי לכלבים ולחיות. לא ייחסתי לזה חשיבות, עד שלקחתי את וולטר".
אפשר להגיד שהוא היצור הקרוב אליך ביותר?

"יש לי את וולטר שלוש שנים וחצי, ואנחנו 24 שעות ביחד במרחק של מטר זה מזה. תחשוב על זה ותבין שזה מטורף. תדמיין את כל החוויות שעברנו יחד, הריצות וההשתוללויות. זה יוצר קשר ברמות גבוהות מאוד. אנחנו לומדים ומלמדים זה את זה, יש בינינו מערכת יחסים של ממש. וגם קונפליקטים".

חשבת להיעזר במקל ולא בכלב?

"אחרי שהתעוורתי הלכתי שנה וחצי עם מקל, וזה היה בסדר גמור. היתה לי חברה עם אופנוע, היא היתה מקפיצה אותי לכל מקום. חשבתי לעצמי: 'למה לקחת עכשיו כלב, עם כל הריח והגודל הזה'. אבל אחרי שלקחתי את וולטר הבנתי שהכל עניין של זווית ראייה. היום אני לא מסוגל ללכת עם מקל, בעיניי זה מבריח אנשים. לקחתי כלב שכולו לב".
אלא שיש גם מי שכבר פוחד מוולטר: המתמודד דודו קפרא נכנס השבוע לחדר "האח הגדול" וסיפר שהוא פוחד מכלבים. וולטר, כך מסתמן, עומד להפוך בעצמו לדמות משמעותית בבית האח הגדול.