פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מי שתוקף את מד"א משרת את הכיבוש

      מגן דוד אדום החליט להסיר את סמלו מהאמבולנסים הפועלים בגדה המערבית כחלק מהסכם במסגרתו יצרף הארגון לתנועת הצלב האדום. הדס זיו מ"רופאים לזכויות אדם" מסבירה מה עומד מאחורי המהלך

      רבים שעסקו לאחרונה בנושא הסרת סמל מגן הדוד האדום מאמבולנסים של מד"א, תוקפים את הארגון ואת הצלב האדום ללא היכרות עם העובדות. בראש ובראשונה חשוב להבין שההסכם נחתם בין מד"א (באישור הממשלה) ובין הסהר האדום הפלסטיני ולא עם הצלב האדום הבינלאומי. בנוסף, חיוני להבין כי מדובר בצעד ייחודי בנוף הישראלי: סוף סוף קם גוף ומכיר בחוק הבינלאומי המסדיר פעילותם של צוותי רפואה ולפיכך גם את ההגנה עליהם.

      בשנת 2006 הצטרפו מד"א והסהר האדום הפלסטיני לתנועת הצלב האדום והסהר האדום. תנועה זו כוללת בתוכה שלושה גופים. האחד זהו ארגון הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ה-ICRC), השני זוהי הפדרציה הבינלאומית של הסהר האדום והצלב האדום (IFRC) והשלישי הוא למעשה נציגויות של כל ארגוני ההצלה הלאומיים של מדינות שונות בתוכן גם מד"א. אי אפשר להפריז בחשיבות המהלך. חברותה של מד"א בתנועה הבינלאומית היא כחברותה של ישראל באו"ם. מי שקורא לביטול ההסכם בין מד"א לסהר האדום ובכך להוצאתה של מד"א מהתנועה יהיה אחראי למהלך מביך ברמה המדיניות שמשמעותו הפרדותה של ישראל מהקהילה הבינלאומית בכל הנוגע לתחום הסיוע ההומניטרי וההצלה.

      מד"א חריג בנוף הישראלי

      עוד לפני שמד"א והסהר האדום הצטרפו לתנועה נערך דיון ארוך שנים בסוגיית הסמל. מטרתו של הסמל, הצלב, הסהר והקריסטל האדום, היא להוות סימן זיהוי בולט וייחודי בכדי להגן על שירותי רפואה של כוחות צבאיים, צוותים רפואיים ומתקנים וכלי רכב רפואיים. כיוון שאירופה של המאה ה-19 ראתה את עצמה כמרכז העולם - לא חשבו מי שבחרו בתחילה בצלב כי הסמל עשוי לעורר התנגדות בעתיד כאשר המוסד שהקימו יתרחב אל מעבר לגבולות היבשת. ב-1906, לאחר שהאימפריה העותומנית הכריזה באופן חד צדדי על שימוש בסהר אדום כסמל הגנה תוך כדי התחייבות לכבד גם את הצלב האדום, אושר רק לאגודת ההצלה של טורקיה "פרס וסיאם" להשתמש בסמליהן הייחודים. אישור זה השאיר פתח לבעיות עתידיות ודרישות של אגודות נוספות ברחבי העולם להשתמש בסמלים שאינם הצלב האדום. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום דחה בקשות לא רק של מד"א בישראל אלא של אפגניסטן, זימבבואה, הודו, ואריתריאה בשל חשיבות סמל הגנה אחד וברור. כפשרה, ב- 2005 צורף סמל הגנה שלישי, הקריסטל האדום שאגודות לאומיות כגון מד"א יוכלו למקם במרכזו את סמלן שלהן.

      הסוגיה השנייה היא ההסכם בין מד"א לסהר האדום הפלסטיני. במסגרת קבלתן לתנועה, חתמו הסהר האדום הפלסטיני ומד"א על הסכם שיתוף פעולה. מאחר ועל פי חוקי התנועה בכל אזור גאוגרפי נתון, רשאית לפעול רק אגודה לאומית אחת מייצגת, סוכם בין הארגונים כי בשטחי הגדה המערבית יפעל הסהר האדום. בירושלים – בשל רגישותה – הוסכם בין האגודות כי יתאפשר לסהר האדום להפעיל חמישה אמבולנסים במקביל לפעילות מד"א.

      מד"א היו לגוף הציבורי הממסדי הראשון בישראל שמקיים את אמנות ג'נבה ופועל על פי החוק הבינלאומי גם בתחומים הנוגעים לכיבוש. צריך להיות ברור - זוהי הסיבה להתקפה מצד גורמי ימין. העובדות שהובאו להלן גלויות לכל וניתנות לאיתור בחיפוש פשוט באינטרנט, כמו גם בדו"ח שהוציאה עמותת "רופאים לזכויות אדם" לגבי פעילות הסהר האדום במזרח ירושלים וההסכם בין הסהר האדום למד"א. העובדה שהסהר האדום ומד"א מתעלים מעל הפוליטיקה האזורית ומשתפים פעולה על בסיס עקרונות הומניטריים בינלאומיים היא קרן אור באזורנו המסוכסך. נכון, לשמירה על החוק הבינלאומי בסופו של עניין יש השלכות פוליטיות בדיוק כמו שלהפרתן יש השלכות כאלו. העובדה שמד"א מנסה לעמעם את ההסכם מעידה כי בישראל 2011 החוק הבינלאומי אינו זוכה לאהדה רבה ומי שמצייתים לו מוקעים על ידי מקדמי פרויקט ההתנחלויות והכיבוש.

      הכותבת היא מנהלת הפעילות הציבורית בעמותת "רופאים לזכויות אדם"