דרום סודאן: חידוש הברית הפריפריאלית

לא כל יום מנהיג מדינה חדשה לגמרי עושה את מסע הבכורה שלו מחוץ לארצו דווקא בירושלים. אבל זה מה שעשה נשיא דרום סודאן, סאלווה קיר מאיארדיט, כשהוא מלווה בשר הביטחון שלו. נשיא המדינה שמעון פרס הגדיר את ביקורו "רגע מרגש והיסטורי".

סודאן של היום עוצבה במאה הי"ט, כאשר האימפריה העות'מאנית שלטה באזורים הצפוניים שלה וניסתה לכבוש את הדרום. הבריטים יצרו את קווי המתאר של המדינה ב-1898, ובמשך 50 השנים הבאות שלטו בנפרד בצפון המוסלמי ובדרום הנוצרי. אבל ב-1948, מתוך כניעה ללחץ מצד הצפון, מיזגו הבריטים את שני הממשלים בשליטת הצפון, מה שהופך את המוסלמים בסודאן לכוח הדומיננטי ואת השפה הערבית לשפה הרשמית במדינה.

מאז 1956 פרצה שם מלחמת האזרחים, כאשר כפרי הדרום נלחמו כדי להדוף את ההגמוניה המוסלמית. על רקע אסטרטגיית הברית הפריפריאלית של דוד בן-גוריון תמכה ישראל בדרום סודאן והעניקה לדרומיים, עד 1972, תמיכה מוסרית, דיפלומטית וצבאית. לכך התכוון נשיא דרום סודאן כשאמר כי "בלי ישראל לא היינו מצליחים במאבק לעצמאות".

מלחמת האזרחים בסודאן נמשכה לסירוגין מ-1956 עד 2005. במשך הזמן הפכו המוסלמים מהצפון ליותר ויותר אכזריים עד כדי פעולות של רצח עם וכפיית עבדות. בהתחשב בטרגדיות הרבות שידעה אפריקה, המערב לא התאמץ לסייע למניעת הטבח בדרום-סודאנים.

במחצית שנות ה-90 החלו ארגונים נוצרים לפעול למלחמה בעבדות הכפויה של הדרום-סודאנים. לשם כך נוצרה ברית ייחודית של ימין ושמאל אמריקני - שהרי אין אמריקני הגון שלא מוכן להילחם לביטול העבדות. לעומת זאת, לואיס פרחאן נחשף בקלקלתו בניסיונותיו לשלול את קיומה של עבדות בסודאן.

המאמץ נגד העבדות הגיע לשיאו ב-2005, כאשר פעל ממשל ג'ורג' בוש להשכנת הסכם שלום שיעניק לדרום הזדמנות להצביע בעד עצמאות. בינואר 2011 98 אחוזים מהדרומיים הצביעו בעד פרישה מסודאן, מה שהוביל להיווצרות הרפובליקה של דרום סודאן שישה חודשים לאחר מכן - אירוע שכינה פרס "אבן דרך בהיסטוריה של המזרח התיכון".

כעת מתברר כי ההשקעה של מדינת ישראל בדרום סודאנים השתלמה לטווח הארוך.

דרום סודאן משתלבת באסטרטגיה פריפריאלית מחודשת הכוללת את קפריסין, הכורדים, הברברים, ואולי, יום אחד, את איראן הפוסט-איסלאמית. דרום סודאן מציעה גישה למשאבים טבעיים (בעיקר נפט) ויש לה משקל במשא ומתן בנוגע למי הנילוס מול מצרים. יתרה מזו, הרפובליקה החדשה מהווה דוגמה מעוררת השראה להתנגדות של אוכלוסייה לא מוסלמית לאימפריאליזם האיסלאמי.

לדרום סודאן יש עוד דרך ארוכה לביסוס המדינה. מנהיגותה מחויבת שלא לנצל את המשאבים של המדינה החדשה ללא רסן ולהניח את היסודות למדינה מוצלחת. ישראל והמערב מחויבים להעניק את עזרתם בתחומי חקלאות, בריאות, חינוך והגנה. דרום סודאן יכולה להפוך למעצמה אזורית ובעלת ברית נאמנה לא רק של ישראל, אלא של המערב.

הכותב הוא נשיא פורום המזרח התיכון במכון הובר