(צילום: דניאל בוק, עריכה: יאיר דניאל)
הכינוי "אוליגרכים" הודבק לקבוצה של אנשי עסקים בינוניים שעשו את הונם לאחר התפרקות ברית המועצות, מאורע שרק לאחרונה חגג שני עשורים. לרוב, הם קנו את נכסי המעצמה שאז היתה השנייה בגודלה בעולם במחיר קרקע, נכסים ששווים הריאלי היה גבוה בהרבה ממחירם. ה"אוליגרכים" הפכו את המשוואה ששלטה עד אז, לפיה איש יעבוד כפי יכולתו ויקבל לפי צרכיו - הם עבדו מעט וקיבלו הרבה. במסיבת הסילבסטר שנחגגה אמש (שבת) במלון שרתון בתל אביב, שאירח לערב אחד את מועדון מוסקבה-תל אביב, היו אמורים להיות גם אוליגרכים.
בכניסה למתחם האירוע עמד בר עשוי קרח מוסקבאי אמיתי, ממנו נשפכה כמים וודקה גרייגוס יוקרתית, לפחות בתחילת הערב. נשים הדורות וגברים מחויטים ובפיהם סיגרים שמנים מילאו את הרחבה. אבל איש מהם לא קרוי נבזלין, ברזובסקי או גוזינסקי. היו שם אנשים אמידים שבאו לחגוג את ערב השנה האזרחית החדשה בסביבה מוכרת לצד עוד אנשים כמותם. אך סביבם הסתפח עדר ישראלים תאב ממון שניסה למכור את מרכולתו ולרוב יצא כשתאוותו בידיו.
המלון התמרק לכבוד המכובדים השף צ'רלי פדידה סידר את נתחי פילה הבקר ומוסר הים במגשים הכסופים, שורות שורות כחיילים בצבא האדום. קינוחי פאר עשויים סוכר מוזהב ונתחי דג סלמון מגולגלים נראו בכל עבר, אבל אוליגרך לא היה בנמצא, רק אנשים רגילים, כמוני כמוכם, מעט יותר עשירים.
"חשבתי מה כל אוליגרך אהב בתור ילד", הסביר השף את הגיוון המנות שהוגש בערב גדוש המנות, שהוצאו מהמטבח בתקתוק של מטרונום קלאסי שלא היה מבייש את רביעיית המיתרים שהנעימה את זמנם של האורחים. קוויאר כתום, נשים גבוהות להחריד ומראה מהודר-מאולץ קישטו את מתחם קבלת הפנים. אבל האוליגרך שלי, שהמתנתי כל הערב לשאול מה דעתו על פוטין, מדבדב והמתמודד החדש לנשיאות רוסיה מיכאל פרוחורוב - הוא לא בא.
ואני לא הייתי המאוכזב היחידי. שורה של בעלי עסקים ישראלים כיתתו רגליהם למקום בעקבות הבאז התקשורתי שהרבו לייצר יח"צני האירוע. איש איש ומרכולתו האחד מוכר סוויטות במלון פאר שעדיין לא נבנה באילת, השני מציע יהלומים למכביר עד מיליון שקלים הענק, השלישית מעצבת שמלות יוקרה ומייבאת מותגי עלית לארץ הקודש. כמובן, בעוד הרוסים חוגגים, הישראלים מנסים לעשות עסקים.
והשעות חולפות, עת חצות מתקרבת, האולמות שוקקים בהמון אדם נוצץ כך למראית עין. השף פדידה מזיע במטבח, מקפיד במנותיו, "עבדנו על כל זה רק שלוש שעות", הוא מסביר, "המלון כשר והתחלנו לעבוד רק בצאת השבת". המזון יצא בזמנו, ולקראת שעת השי"ן הצטופפו האורחים לקרבת קירות הזכוכית הפונים לים, מצפים למופע זיקוקים בשעה שבמסכי הענק שסביב שודרו תמונות חיות מהכיכר האדומה בבירה הרוסית ששעונה שעוננו. המחזה הזכיר את הסיפור "ילדי הצל" - רגליהם נטועות בתל אביב, אך לבם במחוזות אחרים מעבר לים, על אדמת "אמא רוסיה".
עשר, תשע, שמונה, שבע, שש, חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת "הפי ניו ייר", במבטא כבד שלא משאיר מקום לספק, ומשיקים כוסות שמפניה ונשיקות לכל עבר. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. לאחר שניות אחדות, במתחם הריקודים, נשים מתבגרות, סיגריות דקיקות וארוכות בפיהן מראות לנוכחים תם זמן הגינונים, המסיבה התחילה. רביעיית כלי המיתר מקודם התחשמלה והפכה למחוללת מוזיקה אלקטרונית מקפיצה אין ספק, המסיבה התחילה. הרשמיות פינתה באחת מקומה לחגיגה, שנמשכה עוד ועוד.
ומה עם האוליגרכים? "האוליגרכים לא באים למסיבות", הסביר אחד הנוכחים, "הם נשארים בבית". לפי תחזית בני המאיה מדרום אמריקה לא יהיה עוד ערב שנה חדשה, סוף העולם מעבר לפינה. האולגרכים לא פראיירים, הם בטח יודעים זאת, ולכן חגגו את כניסת השנה האחרונה בביתם, לצד בני משפחתם. בשנה הבאה במוסקבה הקפואה, אם היא עדיין תהיה שם.
עוד על חגיגות הסילבסטר:
לפחות בחצי הכדור המזרחי, 2012 כבר כאן
הספירה לאחור הסתיימה: 2012 החלה גם בישראל
בתום החגיגות: מאות שיכורים נתפסו