גם בשלטון: הנשים מודרות ממוקדי קבלת ההחלטות

המערכת הפוליטית עסקה השבוע בתחרות צמודה מי יגנה ויתנער במילים חריפות יותר את הדרת הנשים, אבל מתברר כי התופעה חמורה לא פחות בחצר האחורית שלהם - הפורומים הבכירים והמשפיעים

  • הדרת נשים
טל שלו

המאבק בהדרת הנשים בחברה החרדית עורר בשבועות האחרונים את כל קצוות הציבור, וחצי התקשורת והתבטאויות הבכירים מופנות כלפי בית שמש, בני ברק ומאה שערים. בעוד מבול ההודעות היוצא ממוקדי הכוח קורא להגביר את אכיפת החוק כלפי הגורמים הקיצוניים, סוגיה אחרת הנוגעת למעמד האישה בישראל נדחקת לשוליים - סוגיית הייצוג ההולם של נשים בעמדות בכירות בציבוריות הישראלית ובקביעת מדיניות.

גם בצמרת קבלת ההחלטות המדינית-ביטחונית בישראל לא נשמר עקרון הייצוג ההולם. נשים הן לא חלק מהנוף: אין אף אישה בקרב חברי פורום השמינייה המייעץ לראש הממשלה, בקבינט המדיני-ביטחוני ישנה חברה אחת, בגדר משקיפה ובמטה לביטחון לאומי לא מכהנת אף אישה בשרשרת התפקידים הבכירים ביותר. כמו כן, צוותי עבודה ממשלתיים וציבוריים ממונים ללא ייצוג הולם של נשים. בעשרים השנים האחרונות רק חמש נשים פלסטיניות ושתי נשים ישראליות נמנו על צוותי המו?מ המדיני, וגם במשרות הבכירות בשירות החוץ הישראלי לא תמצאו 51% נשים, כייצוגן באוכלוסייה.

ישראל נחשבת אחת המתקדמות בעולם בתחום חקיקת זכויות הנשים; עקרון השוויון בין המינים מעוגן בהכרזת העצמאות וכן בחוק שיווי זכויות האישה (1951); בסוף המאה שעברה נוספו תיקוני חקיקה רבים שמטרתם להגשים את עקרון ההעדפה המתקנת במטרה להשיג ייצוג הולם של נשים בגופים ציבוריים ובעמדות השפעה, שקבעו, בין היתר חובת ייצוג הולם בדירקטור?יונים ממשלתיים, בשירות המדינה, ועוד.

עם זאת, למרות החקיקה המתקדמת, עדיין יש חוסר בולט בנשים בעמדות השפעה בישראל. שאלת הייצוג הפוליטי עומדת בבסיס הדיון; בכנסת ה-18 הגיע מספר חברות הכנסת לשיא של 22, ובממשלת נתניהו מכהנות שלוש שרות ושתי סגניות שר. גם בשלטון המקומי המצב דומה וכיום מכהנות חמש נשים כראשי ערים מתוך 255 רשויות מקומיות. אחת הסיבות המרכזיות לתמונת מצב זו, היא מרכזיות השיח הצבאי והביטחוני בחברה הישראלית, המייחסת חשיבות מרובה לידע וניסיון ביטחוני ומאפשרת הצנחה של קצינים בכירים משוחררים לעמדות בכירות בפוליטיקה ובממשל. השנה אמנם מונתה אלופה ראשנה בצה?ל, אך ?תקרת הזכוכית? בצבא עדייו מקשה על נשים להגיע לעמדות בכירות ומציבה אותן בעמדה נחותה, בניסיון להיכנס לזירה הפוליטית, ובהתאם גם לזירה המדינית-ביטחונית.

עוד בוואלה! NEWS

רגע לפני שאנחנו זקנים: יש משהו אחד שממש חייבים לדאוג לו

לכתבה המלאה
יותר פלסטיניות מישראליות בצוותי המו"מ.חנאן עשראווי, מאחורי אבו מאזן (צילום: אורי לנץ)

השמינייה והקבינט המדיני-ביטחוני

תמונת המצב הפוליטית-קואליציונית היא שמכתיבה, בין היתר, את היעדרן של נשים מהפורומים העליונים המקבלים החלטות בנושאי מדיניות וביטחון - השמינייה והקבינט המדיני-ביטחוני. בעוד בראש האופוזיציה עומדת אישה, ראשי הסיעות החברות בקואליציה הינם כולם גברים, ולנוכח המגבלה הפוליטית יכולתו של ראש הממשלה להגביר את ייצוג הנשים בפורומים אלה מצומצם, אולי אף בלתי אפשרי.

?עקרונית, חובת הייצוג ההולם אמורה לחול בכל מקרה, גם ברמה הערכית של הדין וגם ברמה הבינלאומית?, אומרת עו?ד ענת טהון אשכנזי, מעמותת "איתך-מעכי", ?אך ייצוג הולם בקבינט ובשמינייה הם מאוד בעייתיים, כי הם בנויים על בחירת העם במשטר דמוקרטי, ואי אפשר לחייב מינוי חיצוני?.

?ראש הממשלה הצהיר ופועל לעמוד מאחורי הצהרתו שמעמד האישה הוא אחד מהנושאים החשובים על סדר יומו. הוא אינו מתעדף גברים, הוא בוחן על פי יכולות?, אומר גורם בסביבת ראש הממשלה, והדגיש כי נתניהו מינה שתי נשים לסגניות שר במשרדו ומקדם מאוד את מעמד הרשות למעמד האישה, כמו גם פועל בחריפות נגד תופעת הדרת הנשים. ?הוא הציע לציפי לבני להצטרף לממשלה ולכהן כסגניתו אך היא סירבה. אם היא הייתה בממשלה סביר שגם בקבינט ובשמינייה הדברים היו נראים לגמרי אחרת מבחינת ייצוג הנשים?. לדברי אותו גורם, רק השנה מונתה אישה לראשונה לאלופה בצה?ל, וכי באופן הדרגתי, במקביל לשינוי החברתי, אפשר יהיה לצפות לשינוי גם בפורומים המייעצים בנושאי צבא וביטחון: ?בוודאי שראש הממשלה ישמח לצרף כל אישה שתהיה ראויה לכהן בתפקיד הן במועצה לביטחון לאומי והן בשמינייה?.

לו רק הייתה נכנסת לממשלה. ציפי לבני (צילום: עומר מירון)

המטה לביטחון לאומי

המטה לביטחון לאומי (המל?ל), מוגדר כגוף המטה לראש הממשלה והממשלה בענייני חוץ וביטחון של מדינת ישראל. בראש המטה, שהוקם ב1999 ואחרי מלחמת לבנון השנייה אף עוגן בחקיקה, עומד האלוף (במיל) יעקב עמידרור, ומתחתיו 5-6 ראשי אגפים ומטות. מלשכת ראש הממשלה נמסר כי חמש נשים מכהנות בתפקידים בכירים במל?ל, אך מאז הוקם, ב2008, כיהנה רק אישה אחת באחת העמדות הבכירות במטה: סימה שיין, ראש חטיבה במוסד לשעבר, שכיהנה כראש אגף וסגנית ראש המל"ל והיום מכהנת כראש אגף במשרד לעניינים אסטרטגיים.

בשנה שעברה הגישו חברי הכנסת נחמן שי (קדימה) וציפי חוטובלי (ליכוד) הצעת חוק ספציפית הקובעת כי כללי הייצוג ההולם יחולו גם על עובדי המל"ל אך הצעה זו לא התקדמה מאז. חברת הכנסת לשעבר, תא?ל עמירה דותן, שעמדה מאחורי חוק המל?ל, סבורה שאין שום סיבה שלא לקדם נשים לעמדות בכירות במטה. ?זה עניין של הלך רוח והחלטה. יש היום מספיק נשים שהגיעו לדרגות בכירות ויפות בצה?ל ובגופי הביטחון. בכל העולם מדברים על כך שהחלטות צריכות להתקבל על בסיס ריבוי מגוון קולות, אבל בישראל כל ההחלטות המדיניות ביטחוניות מתקבלות על ידי אותו מילייה ביטחוני גברי, ומשלמים על כך מחיר- באיכות הליך קבלת ההחלטות והדיונים?.

הצעת החוק לא התקדמה. ציפי חוטובלי (צילום: מגד גוזני)

ועדות וצוותים ציבוריים

ב-2005 חוקקה הכנסת תיקון נוסף לחוק שיווי זכויות האישה - ייצוג הולם בוועדה ציבורית ובצוות לעיצוב מדיניות לאומית - בו נקבעה התייחסות ספציפית לנושאי קביעת מדיניות, והוטלה חובת ייצוג הולם של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בכל וועדה ציבורית או צוות שמינו ראש הממשלה, שר, סגן שר או מנכ"ל משרד ממשלתי, לרבות בנושאי חוץ וביטחון וניהול סכסוכים בינלאומיים. החקיקה אשררה את החלטה 1325 של האום, שהתקבלה בשנת 2000, המצהירה על מחויבות להבטחת ייצוגן של נשים בתהליכי שלום ופוליטיקה בינלאומית.

העקרונות העומדים מאחורי ההחלטה היא ההכרה ביכולתן של נשים לייצר הסכמים לסיום אלימות, והכרה בעובדה שנשים וילדים הם הקורבנות העיקריים של סכסוכים אלימים ומלחמות.
לפי החוק, כל גוף ממנה צריך לדווח לרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה על כל מינוי של צוות או ועדה, מיד לאחר המינוי ובטרם החלו בעבודתם, אך בפועל, לרוב הרשות אינה מקבלת הודעה לפני המינוי ולמדה על המתרחש מכותרות בעיתונים. כמו כן, בהיעדר הוראה חוקית על סנקציות שיוטלו על אי מילוי החובה, נותרת יכולת האכיפה של החוק מוגבלת בלבד.

וכך נודד המאבק לזירה המשפטית-ציבורית. בשנה שעברה הורה בג?ץ למדינה לצרף אישה לוועדת טירקל לבדיקת אירועי המשט לעזה, בעתירה שהגיש ארגון ?איתך-מעכי? בטענה שהרכב גברי בלבד פוגע בייצוג ההולם. גם בקיץ האחרון הבהירו שופטי בג"ץ את חשיבות הייצוג ההולם, וקרא לנקוט ב?פעולה אקטיבית? ליישומו, בעתירה נוספת שהגיש הארגון, שקרא לצרף אישה ערבייה לשורות ועדת טרכטנברג לשינוי כלכלי חברתי (העתירה נמחקה לאחר שצורפה אישה ערבייה לצוות - ט?ש). בשנים קודמות הובילה פעילות הארגון למינויה של תא?ל ישראלה אורון לוועדת שחק ליישום מסקנות ועדת וינוגרד ולזה של שרת החוץ דאז, ציפי לבני, לראש צוות המשא ומתן עם הפלסטינים. בשנה שעברה התחייב ראש הממשלה נתניהו בפני הארגון כי במידה ויוקם צוות משא ומתן חדש עם הפלסטינים, ידאג שתשולב בו גם אישה.

ועדה נוספת, שטרם הגישה את מסקנותיה, ועדת שמגר לקביעת עקרונות ניהול משא ומתן על שבויים ונעדרים, גם כן אינה עומדת בדרישות הייצוג ההולם - שלושת חבריה הם השופט בדימוס מאיר שמגר, האלוף במילואים עמוס ירון ופרופ? אסא כשר. באוקטובר האחרון פנתה ח?כ זהבה גלאון לשר הביטחון אהוד ברק בבקשה לעצור את הגשת מסקנות הוועדה ולשנות את הרכבה כך שיכלול ייצוג הולם לנשים. ?בהתחשב בכך שהוועדה הוקמה לפני מספר שנים?, נכתב בתשובת המשרד, ?דומה כי לא ניתן לשנות כעת את הרכבה ולכלול בו נשים?, אך הובעה הסכמה עקרונית של המשרד לחשיבות הייצוג ההולם של נשים.

ועדת טירקל, לפני הוראת בג"ץ (צילום: עומר מירון)

משרד החוץ

היעדר הניסיון הצבאי והביטחוני אינו החסם היחיד בהגעה לעמדות השפעה בכירות; נדרש היה מאמץ קל במיוחד לאתר השבוע את 11 הנשים בתמונה הקבוצתית בה הצטלמו 102 ראשי הנציגויות של משרד החוץ שהגיעו לארץ מרחבי העולם לכנס השנתי. בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בייצוג הנשים בעמדות הבכירות במשרד וכיום מציינים במשרד החוץ כי ישנו מספר שיא של חמש סמנכ"ליות מבין 21, אך בהנהגה הבכירה של המשרד - מנכ?ל, משנה למנכ?ל ושני ראשי מערכים -לא נמצאת אישה.

חיי הדיפלומט המקצועי, במהותם, מערימים קשיים ייחודיים על נשים שמעוניינות להתקדם בשירות החוץ. השליחויות בחו?ל, המהוות חלק בלתי נפרד מהליך ההתקדמות, מערימות קשיים רבים על חיי הזוגיות והמשפחה, ומחיר ההתקדמות המקצועית עבור נשים קשה יותר. בשנים האחרונות, על רקע השביתה הגדולה של עובדי המשרד בשנה שעברה, ניכרת גם ירידה במועמדות הנשים לקורס הצוערים של המשרד; כמו כן, בכמה מקרים החליטו צוערות במהלך תקופת הצוערות, הנמשכת חמש שנים, על נשירה מהמסלול. עם זאת, אומרים גורמים במשרד, בשנים האחרונות ניכרת מגמה של התקדמות בנושא, ועלייה בייצוג הנשי בעמדות הבכירות. אך לדברי נשים במשרד, עדיין אין הכרה מספקת בקשיים הייחודיים העומדים בפני נשים היוצאות לשליחות והתמיכה הכלכלית המספקת לצורך כך.

חפש את האישה. כנס השגרירים, השבוע (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, משה מילנר)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully