תעודת בגרות

אחד הרגעים המרגשים בתוכנית הכישרונות הצעירים של קשת, "בית ספר למוסיקה", הוא הרגע שבו נעמדים הזמרים הצעירים על הבמה מול הקהל, בולעים את הרוק ומחכים לצליל הראשון שיסמן להם כי הנה, הגיע תורם לשיר. המבט התמים, הריכוז, ההתרגשות, ממצים את הקסם בתמונה אחת.

"הרגע הזה מרגש רצח, כי מה שעובר לך בראש זה שעכשיו הכל הולך לצאת, אחרי כל החזרות שעשית", אומרת ליבי פנקר, "אני מחכה שהמוסיקה כבר תתחיל, שזה יקרה ויפרוץ החוצה". קטלין אליגדו מספרת כי "בהופעה הראשונה, כשהכינורות התחילו, אמרתי לעצמי, 'אוי, זה מתחיל'. פחדתי, אבל אמרתי לעצמי שאין דרך חזרה". ומישל כהן, "הזמיר מדימונה", מזדהה: "אתה כבר מחכה לקטע שתתחיל לשיר, כי יש מלא חששות. בא לך שזה יגיע כבר כדי לעצור את המחשבות הרעות".

ערב "מסיבת הסיום" של "בית ספר למוסיקה" (ובלשון העם - הגמר; בקשת בחרו להשתמש במושגים "רכים" כדי להפחית את הלחץ מהילדים ולצמצם את התחרותיות), קיבצנו חמישה מבין ששת המתמודדים על תואר "התלמיד המצטיין" לראיון משותף. שלו מנשה, כיאה לכוכב בן 11, הודיע כי לא יוכל להגיע בשל "התחייבויות קודמות".

המפגש עם חמשת הזמרים הצעירים מתקיים במתנ"ס ברמת גן, באחת מכיתות הלימוד שבהן הם בילו בשבועות האחרונים שעות ארוכות. מחוץ לכיתה, בחצר, שרה קבוצה של ילדים בקולי קולות את "הו ברצלונה ברצלונה". "הם רוצים חתימה שלך", אומרת שי למישל. כמה מעריצים מנסים את מזלם בכניסה הראשית, אבל נחסמים על ידי שומר מטעם ההפקה. אז איך מתמודדים הילדים האלה עם התהילה שנפלה עליהם בן יום?

ליבי אומרת שיש הרבה פרגון בבית הספר, אבל "יש גם תגובות לא הכי טובות, שמשתדלים לא להתייחס אליהן".

כמו מה?

"נגיד שאומרים שאתה שר מכוער, זה לא נעים. עוד לא קיבלתי תגובה כזאת, אבל קיבלתי תגובה אחת שאני מעדיפה לא להגיד מה היא. חוץ מזה, כל אלה שלא הכי מכירים אותי מסתקרנים ומתחילים לשאול שאלות - מי בגמר, האם זה בשידור חי וכו'".

קטלין: "אני זוכרת שאחרי האודישן הראשון שלי תקעו אותי בשירותים בבית הספר כי רצו חתימה. אחרי זה קצת נרגעו, והמורה צרח עליהם. הבנות מפרגנות לי והבנים שונאים אותי. הם תמיד שנאו, אז זה לא מפריע לי".

מישל: "אצלי זה קטלני. כל הבית?ספר אחריי. בדימונה הילדים הם לא כמו בתל אביב. יש שם פושטקים, ואין מצב שאני יוצא עם חבר אחד בהפסקה. כשאני יוצא להפסקה, זה רק עם כנופיה. כולם מכירים אותי וכולם רוצים להיות איתי".

היו תגובות פחות נעימות?

"לא, אבל גם אם יהיו, אני לא אקשיב לזה. לא כל האנשים אוהבים אותי, יש גם קנאים. אני לא מצפה שכולם יאהבו אותי".
דניאל: "אצלי הרבה ילדים מבית הספר מפרגנים, הרבה אוהבים את השירה שלי, אבל לפעמים יש תגובות לא טובות. אומרים שלא שרתי יפה או שביצעתי לא טוב. זה פוגע בי, אבל אני לא עונה להם".
שי: "יש תגובות טובות ויש תגובות רעות, כמו כל דבר אחר שאני עושה. כמו בטקס בבית הספר. זה דבר רגיל ונורמלי שלא מעסיק אותי. יש לי פה חברים שתומכים בי. ברור שבמקום מסוים זה פוגע בך, השאלה היא לאן אתה לוקח את זה. אם מישהו בא ואומר לי 'אפשר חתימה של מישל?' אני אומרת להם: 'בכיף, אני אביא לכם', והם מבינים שאני מחזירה להם הפוך על הפוך. אני משחקת את אותו המשחק".
מישל: "יש כאלה שמעבירים עלי ביקורת ואני מסכים איתם, ולוקח את זה ברצינות ומנסה לתקן. אני לא חושב שיורדים עלי".

מזהים אתכם ברחוב?

ליבי: "לא כולם. זה לא 'כוכב נולד', לא מכירים את כולם".
קטלין: "ניגשה אלי ילדה אחת ושאלה, 'את קטלין?' אמרתי שכן, והיא אמרה שאני שרה יפה. פעם אחת היא אפילו עקבה אחרי עם האופניים שלה".
דניאל: "אותי מזהים, בעיקר בשכונה".
שי: "הגננת שלי התקשרה להזכיר לי שהיא היתה הגננת שלי. פתאום כולם מכירים אותך".

מי המתמודד שאתם הכי אוהבים?

ליבי: "אני אוהבת את דניאל, כי יש לו גון קול מיוחד. יש לו מין צרידות שאין לכולם ויש לו סלסולים מיוחדים, ורואים את השיפור שלו כל הזמן. הוא ילד טוב".
דניאל: "אני אוהב את מישל, בגלל הסלסולים שלו. הוא יודע לרגש".
מישל: "שי, היא שרה ברמות שאתה לא מבין איך זה".
קטלין: "שי צריכה להיות ב'כוכב נולד'".
שי: "אני מאוד אוהבת את עדי ביטי, היא מאוד מרגשת אותי. אמרתי לה שיש בה משהו שקשה להסביר אותו".

איפה תהיו בעוד עשר שנים?

קטלין: "אני מקווה שבאולפן הקלטות. זה כל מה שאני רוצה לעשות בחיים שלי".
ליבי: "אני אוכל ג'חנון וחילבה אצל סבתא שלי. הייתי רוצה לעשות דואט עם משה פרץ".
שי: "אני רוצה להיות באירוויזיון ולהקליט אלבום. זה יישמע מוזר, אבל בא לי גם לעשות דואט עם מישל".
מישל: "גם לי בא, כי אנחנו מאוד שונים בסגנון שלנו. לגבי העתיד, אני לא חושב יותר מדי רחוק, אבל בא לי להופיע בקיסריה".
דניאל: "אני רוצה להיות זמר כמו משה פרץ, דודו אהרון או אייל גולן".

כל החמישה נראים מרוצים מאוד מתשומת הלב התקשורתית שהם מקבלים. "הודיעו לאבא שלי שהתקבלתי", מספרת ליבי. "כשהוא חזר מהעבודה הוא הראה לי פתק שאני צריכה לבוא לשם. הייתי מאושרת".

קטלין: "אני הייתי במקלחת כשהתקשרו. אחרי שהתקלחתי אמא שלי ואח שלי סיפרו לי, מאוד שמחתי".
שי: "בהתחלה אמרו לי שרוצים לבחון אותי שוב, ולא הבנתי למה כי חשבתי שהאודישן שלי היה בסדר. כשהגעתי לאודישן ראיתי שרק צביקה הדר בחדר, והוא הודיע לי שהתקבלתי... בכיתי מרוב התרגשות".
דניאל: "אני הייתי בחופשה עם המשפחה בבית מלון. אמרו לי שרוצים שאני אבצע עוד שיר, התאמנתי, ואז צביקה הדר הודיע לי שהתקבלתי".
מישל: "לי אמרו שיש מסיבת אירוסים של אחותי. לא כל כך האמנתי ולא עיכלתי. כשצביקה הדר בא אלינו פעם אחת לדימונה כולם אמרו שהם רוצים חתימה, וצביקה הדר אמר להם שאין בעיה, אז הם אמרו לו שהם רוצים ממני ולא ממנו".

אחרי שהכרתם את צביקה הדר במציאות, מה אתם חושבים עליו?

קטלין: "הוא גדול ומפחיד".
ליבי: "יש לו הומור טבעי".
מישל: "אני חושב שהוא גבר, הוא חבר שלי כזה. הטלוויזיה מגדילה אותו מבחינה פיזית. בטלוויזיה רואים שהוא רק מנחה, אבל כשלא מצלמים הוא הרבה יותר מזה".
שי: "הוא כמו אבא כזה. בן אדם מאוד טוב. הוא נדיר. מחייך, מתחשב וסובלני. והוא מצחיק אותנו מאחורי הקלעים".

ליבי, את עובדת עם משה פרץ. מה גילית עליו שלא ידעת קודם?

"העבודה איתו כיפית. הוא לימד אותי איך לגשת לשיר, מה לעשות אם אני לא מצליחה להתחבר לשיר, וגם עושים צחוקים".

רצית לעבוד איתו מהתחלה?

"לא היה לי כל כך משנה עם מי אעבוד, כי לכולם יש ניסיון. קרן ומשה הם הרבה יותר צעירים, אז אנחנו יותר מכירים אותם".

קטלין, איך העבודה עם מתי כספי?

"מצחיקה ומוזרה. אני שמחה שיצא לי לעבוד עם מתי, אפילו שבהתחלה רציתי את קרן, כי הכרתי את המוסיקה שלה, ואת שלו לא הכרתי קודם".

על המסך הוא נראה השופט הכי קשוח.

"זה לא נכון, הוא בכלל לא קשוח".
מישל: "גם כשהוא צוחק אין לו הבעת פנים".

מישל, איך העבודה עם יהורם גאון?

"הוא גם מצחיק. בהתחלה התבאסתי שנבחרתי לעבוד איתו כי רציתי את משה פרץ, אבל עכשיו אני אומר שגם אם היו מציעים לי לעבוד עם משה לא הייתי רוצה, כי יהורם לימד אותי דברים שלא ידעתי. משה יותר מצחיק ופחות מלמד, אם הייתי איתו הייתי ממשיך את הדברים שאני כבר טוב בהם, וזה לא היה עוזר לי לכלום. יהורם עוזר ונותן ביטחון".
דניאל: "לא נכון, העבודה עם משה כיפית ויש גם צחוקים. לומדים איתו הרבה דברים. הוא מלמד אותנו איך להיפתח כשאנחנו על הבמה".
שי: "מישל אומר שמשה עושה צחוקים, אבל רוב התלמידים שלו בגמר וזה אומר שהוא מורה מאוד טוב".
מישל: "זה לא בגלל המורה".

דניאל, אתה אחד המתמודדים שעברו תהליך מאוד משמעותי בתוכנית. איך אתה מסביר את זה?

"הבנתי שאני לא צריך לפחד יותר, כי זה אותו קהל ואין סיבה לפחד. הייתי מאוד גאה בעצמי שהשתחררתי".
שי: "דניאל הוא זמר מעולה והיה צריך להוציא את זה ממנו, ומשה לימד אותו איך לעשות את זה. למשה יש התנהגות אבהית. הוא מאוד דואג לנו. היה קטע שהבגדים שהלבישו אותי לא מצאו חן בעיניי והוא ממש עזר לי, הלך למלבישה, והחליפו לי. לא צריך להיות רק מורה - צריך להיות עוד דברים".

שי, את מדברת על משה מאוד יפה, הוא היה הבחירה הראשונה שלך?

"לא. בהתחלה רציתי לעבוד עם קרן, כי לא ידעתי איך יהיה לי עם משה, אבל שמחתי לגלות שהוא דואג לי. הוא ממש אוהב ילדים ומאוד עוזר ותומך. בשבילי הוא דמות מפתח בתוכנית".

מי המודל לחיקוי בשבילכם?

ליבי: "עפרה חזה ז"ל. אמא שלי העריצה אותה כשהיתה קטנה. ביצעתי בתוכנית שני שירים שלה, וזה גרם לי להכיר אותה יותר".
קטלין: "וויטני יוסטון וכריסטינה אגילרה. לוויטני יש קול חזק וגדול, וכריסטינה - אני אוהבת את המוסיקה שלה".
דניאל: "דודו אהרון, משה פרץ וכל הזמרים של המוסיקה המזרחית".
שי: "בכתיבה אני מאוד אוהבת את לאה גולדברג, יש לי כמה ספרים שלה בבית. הכתיבה שלה חותכת לך את הלב. אני מלחינה את הטקסטים שלה בבית בשביל עצמי. בשירה אני אוהבת את לארה פביאן".

מאיפה את מכירה אותה?

"אני גרה בנתניה, ויש שם הרבה צרפתים. הייתי אצל חברה ושמעתי אותה, הייתי בשוק. מאז נכנסתי לסרטונים שלה ביו?טיוב. היא זמרת ושחקנית באותו הזמן, סוחפת אותך לשירים. אני לא מבינה צרפתית, אבל אני מבינה מה היא שרה, וזה הכי חשוב".

מישל, מי המודל שלך?

"אייל גולן ושלומי שבת. אייל, כי הוא מחזיק הרבה זמן את הקריירה שלו ויש לו גון קול דומה לשלי. שלומי, כי הוא שר מהלב ולא כל השירים שלו הם על אהבה".

תגידו את האמת, יש ביניכם יריבות?

שי: "לא ממש, באנו ללמוד וליהנות. לפעמים אנחנו יורדים אחד על השני, בצחוק. מה שכיף בתוכנית זה שאם לא הייתי פה - לא הייתי מכירה את מישל מדימונה או את ליבי מראש העין, כי הם גרים רחוק. ליבי היא האחות התימנייה שאף פעם לא היתה לי".
ליבי: "גם בבית ספר רגיל יש תחרות. פה זה בית ספר מצומצם, אז אין תחרות".
מישל: "גם כשיש מישהו שהוא ממש טוב אתה לא מרגיש קנאה ואתה מפרגן לו. כולם פה יהיו זמרים, וכשנהיה גדולים - נהיה כולנו חברים".

איך אתם מסכמים את החוויה?

ליבי: "זאת היתה חוויה חד?פעמית שלא תחזור על עצמה. היא מועילה לנו ומשפרת לנו את השירה, וגם רכשנו חברים חדשים".
קטלין: "חוויה מאוד כיפית ומעניינת שאף פעם לא נשכח".
מישל: "למדנו הרבה דברים שלא היינו מקבלים בשום מקום אחר. נפתחתי יותר. כל אחד פה הגיע עם סגנון אחר אבל אין פה ילדים מהרחוב, אז היתה אווירה טובה".
דניאל: "למדנו בתוכנית הזאת הרבה דברים חדשים שלא ידענו".
שי: "שמתי לב שיש פה ממש את כל הסגנונות בארץ. כולנו חברים מאוד טובים, ואנחנו בקשר טוב עם המורים. אני אוהבת להציק למישל, אז זה כיף. יום אחד אני אגזור לו את השפיץ הזה בשיער".

נתוני הרייטינג של "בית ספר למוסיקה" היו מרשימים מאוד ונעו סביב 34 אחוזים לתוכנית בממוצע. יואב צפיר - העורך, הבמאי ואחד מממציאי הפורמט (ומי שעומד מאחורי "כוכב נולד") - מודה שהופתע מההצלחה המסחררת של התוכנית. "אין כמו עונה ראשונה של דבר טוב ומצליח", הוא אומר. "כולם זוכרים את התחושה בעונה הראשונה של 'כוכב נולד', ואנחנו מרגישים אותו הדבר גם עכשיו".

מה סוד ההצלחה של התוכנית?

"אומרים שילדים גונבים את ההצגה, אבל לא ידענו עד כמה זה יצליח. הרבה שנים לא נתקלתי בתגובות כמו שאנחנו מקבלים על התוכנית, גם ממבוגרים וגם מילדים. למען האמת, גם אני עדיין לא הבנתי עד הסוף למה זה עובד כל כך. אולי המפגש של הילדים עם שירים שהם נכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית יצר קסם".

איך היתה העבודה עם הילדים?

"מאוד מאתגרת. היינו צריכים לפרמט משהו רגיש, עם פינצטה, כי בכל תנועה ימינה ושמאלה אפשר לפגוע. עשינו את זה עדין ונעים, ואני חושב שרואים את זה באמצעות האחווה והחברות ביניהם. זו כמובן הסיבה המרכזית שלא היו מסרונים ולא היו הדחות. מעבר לזה גיליתי שילדים הם כמו ספוג - הם פתוחים לכל משימה שתטיל עליהם. דווקא מבוגרים נאטמים כשמטילים עליהם משימה".

מה אתה חושב על מה שהם עברו בתוכנית?

"אפשר לחלק את הילדים לשתי קבוצות: האחת - של הילדים שהרשימו כבר באודישן הראשון. האחרת - של אלה שהתחילו לא כל כך טוב ומאוד התקדמו, דוגמת דניאל דרחי, שבביצוע הראשון שכח את המילים, בביצוע השני בלע את הרוק ובשיר השלישי עצר באמצע. בסוף הוא הביא ביצוע של פנומן, וזה לא ייאמן. משה פרץ לקח אותו, ובתוך חודשיים הפך אותו לזמר".

אי אפשר גם להתעלם מהביצוע המושלם ל"ברצלונה" של מישל כהן.

"כמו שצביקה אמר בשידור: זה מסי. עשר שנים אני עושה ביצועים וקאברים ואני לא זוכר ביצוע כזה. זה באמת היה משהו".

מה אתה אוהב יותר, את "כוכב נולד" או את "בית ספר למוסיקה"?

"'כוכב נולד' נכנסת לעונה העשירית, אז זה כמו שיש לך ילד בן עשר ותינוק חדש. ברור שאת שניהם אתה אוהב באותה מידה, אבל בדרך אחרת".