ביה"ח ברזילי: המחדלים ההזנחה הסכנה

פרופ' שמואל אורן, מנהל מחלקה פנימית א' בבית החולים ברזילי באשקלון, הוא רופא ומנהל מוערך מאוד. המחלקה שהוא מנהל ב?23 השנים האחרונות נחשבת למחלקה הפנימית המובילה בבית החולים, ובסקר פנימי בקרב הסטאז'רים של בית החולים תוארה כ"מחלקה שבה הרמה הרפואית מעולה, הצוות הרפואי והסיעודי מקצועי ואנושי והרופאים קלינאים מעולים". ד"ר שמעון שרף, מנהל בית החולים, שיבח את פרופ' אורן על "הצלחתו בבניית קאדר חדש של רופאים טובים... אתה נחשב היום למדריך מספר 1 של הסטודנטים בנושא רפואה פנימית, על פי הידע, המנהיגות והערכות הסטודנטים מדי שנה".


ואולם, למרות הצלחתו המקצועית, במשך עשר השנים האחרונות שלח פרופ' אורן מאות מכתבים להנהלת בית החולים ברזילי, למשרד הבריאות ואף למשרד מבקר המדינה, שבהם התריע שוב ושוב על טיפול כושל ורשלני, כהגדרתו, בעשרות חולים. בית החולים ברזילי, יש לומר, הוא אחד מבתי החולים המרכזיים בדרום, ומשרת אוכלוסייה של כחצי מיליון תושבים באזור אשדוד, אשקלון, קריית גת ושדרות.

פרופ' אורן (65) אינו הרופא היחיד בבית החולים המעלה טענות קשות על תפקודו, אך הוא הרופא המכהן היחיד שמוכן להיחשף בשמו ולזעוק בפומבי שהמלך הוא לגמרי עירום. במכתביו התריע, בין השאר, על עיכובים בביצוע ניתוחים דחופים; על חולים שהופנו למחלקה הפנימית בלי בדיקות מקיפות ויסודיות מספיק בחדר המיון; ועל חולים שהופנו למחלקה הפנימית למרות שהטיפול הנכון כדי לרפאם או כדי למנוע מהם סכנת חיים היה חייב להינתן במחלקה אחרת.

יתר על כן: מהמסמכים שבידי "ישראל היום" עולה כי ברישומי בית החולים מופיעה יחידה הנקראת "יחידה לטיפול נמרץ כללי ביניים", רישום שיש בו כדי להטעות, שכן חולים המונשמים במחלקות השונות של בית החולים נרשמים במחשב כאילו הם מאושפזים ביחידה הזאת, בעוד אין יחידה כזו העומדת בנורמות המקצועיות, הרפואיות והסיעודיות של יחידות טיפול נמרץ, כפי שהן מתנהלות בבתי חולים אחרים בארץ, והיא אף אינה עומדת בנורמות של מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים ברזילי עצמו.

תמונה קשה נוספת שעולה ממכתביו של פרופ' אורן, וכן מתלונותיהם של רופאים נוספים בבית החולים, היא של רמת היגיינה ירודה. בבדיקה פנימית שנערכה בחדרי הניתוח של המחלקה האורתופדית נמצאו פתחים בגגות המאפשרים כניסה של בעלי חיים, ובחדרי הניתוח - כך מתריעים רופאים במשך שנים - יש זבובים.

החומרה בטענותיו של פרופ' אורן לא מסתכמת רק בשאלות קשות על תפקודה של הנהלת בית החולים. תלונות אלו מצטרפות אל טענות נוספות של רופאים בכירים במערכת הציבורית, שמהן עולה כי משרד הבריאות אינו מקיים כמעט שום בקרה משמעותית, עקבית ושיטתית על איכות הטיפול הרפואי שניתן לאזרחי המדינה.

פרופ' אורן מספר שבכל שנות עבודתו כמנהל מחלקה, "אף אחד ממשרד הבריאות לא עשה אצלנו בקרה על איכות הטיפול הרפואי: על התחלואה, על התמותה ועל הסיבוכים בטיפול. היה רק מנגנון פנימי שאנחנו בנינו ובו דנו במקרים חריגים של תמותה, אבל לא קיבלנו שיתוף פעולה מהנהלת בית החולים, וחלק מהרופאים סירבו להשתתף בפורום הזה. מנהל בית החולים, ד"ר שמעון שרף, לא היה אצלי במחלקה בביקור משמעותי כמנהל בית החולים. הוא גם לא מכיר את הרופאים הבכירים אצלי. היתה פעם שניסינו לתאם פגישה עם ד"ר שרף והאחות הראשית, אבל אחרי חודשים של תיאומים זה בסופו של דבר לא התממש. ההרגשה היא שהשאירו אותנו להילחם את מלחמתנו לבד".

בעשור האחרון כתבת להנהלת בית החולים מאות מכתבים שמתארים מקרים רבים שבהם טופלו לדעתך חולים באופן כושל ורשלני. משהו השתנה בעקבות זה?

"לא. חלק מהחולים שיגיעו היום לחדר המיון או למחלקות האשפוז עלולים לסבול באותה מידה מאותם כשלים שעליהם התרעתי. ההתעלמות של הנהלת בית החולים ממקרים אלה תורמת ליצירת נורמות קליניות גרועות, ולמעשה אין דין ואין דיין".

מדבריו של פרופ' אורן עולה כי לא זו בלבד שמשרד הבריאות לא ערך כל בקרה רצינית על ניהול המחלקה ועל עבודת הרופאים, גם התלונות שהעביר לראשי המשרד על תפקוד הנהלת ברזילי לא נבדקו עד היום. רק בעקבות פניית "ישראל היום" הודיע משרד הבריאות כי החל בבדיקת התלונות של פרופ' אורן. מנכ"ל המשרד, פרופ' רוני גמזו, פנה בדרישה למנהל בית החולים להעביר אליו תשובות לכל תלונות הרופאים. בד בבד פתח מבקר משרד הבריאות, אריה פז, בחקירת מואצת של הפרשה ונפגש עם פרופ' אורן. בשבוע שעבר אמר פז בישיבה סגורה במשרד הבריאות כי "אם רק עשרה אחוזים מהתלונות של אורן נכונות, אז מדובר בדברים חמורים מאוד, ויש חובה לחקור אותם לעומק. פרק מיוחד בחקירה צריך להקדיש לתלונות על הזיהומים בחדרי הניתוח, שנראות חמורות ביותר".

אחת הבעיות הקשות במרבית בתי החולים בישראל היא המחסור החריף במיטות אשפוז במחלקות לטיפול נמרץ, שמספקות טיפול רפואי מיטבי ומעקב רפואי וסיעודי אינטנסיבי. משמעות המחסור היא שעשרות - ולעיתים מאות - חולים מונשמים שזקוקים לאשפוז במחלקות לטיפול נמרץ, מאושפזים במחלקות הפנימיות ומקבלים שם טיפול שלא תואם את מצבם הרפואי.

פרופ' אורן מתאר במכתביו שני מקרים של חולים שאושפזו בחודשים האחרונים במחלקה פנימית א'. בתחילת ספטמבר אושפז תושב הדרום בן 84 במחלקתו של פרופ' אורן בשל מחלת חום ושיעול. החולה אושפז בבית החולים כמה פעמים בשנתיים האחרונות בגלל בעיות מורכבות במעי הגס, בריאות ובמערכת השתן. בזמן האשפוז הנוכחי התגלו אצלו, בין היתר, דימום בדרכי השתן וקושי באספקת הדם, והוא טופל בתרופות עד שמצבו החמיר ואף היה צורך להנשימו. הרופאים במחלקה הפנימית ביקשו מרופאים במחלקות אחרות לבוא למחלקתם ולבדוק את החולה. רופאים מהמחלקה האורולוגית בדקו אותו כמה פעמים, אבל תחילה טענו שבגלל מצבו הם לא יכולים לטפל בבעיה האורולוגית שלו. רק לאחר לחץ של רופאי המחלקה הפנימית, הם ערכו לו בדיקה שבה התגלו אצל החולה קרישי דם רבים במערכת השתן, כנראה בגלל גידול סרטני. במחלקה הפנימית ביקשו לאשפז את החולה ביחידה לטיפול נמרץ, ואולם לדברי פרופ' אורן, רופאי היחידה לא היו מוכנים לכך והמליצו על מתן טיפול תרופתי, שלא נהוג לבצעו במחלקה הפנימית.

ב?4 באוקטובר כתב פרופ' אורן למנהל בית החולים תיאור של הטיפול בחולה והתריע כי "אנו, כמחלקה פנימית, נאלצים להתמודד עם חולה, שבבית חולים שמכבד את עצמו ושעובד לפי שיקולים קליניים בלבד היה צריך להיות מאושפז ביחידה לטיפול נמרץ. הבעיה האורולוגית שלו, שכרגע היא ללא פתרון, היתה חייבת למצוא את פתרונה כבר קודם לאשפוז הנוכחי. החולה משלם לדעתנו מחיר בבריאותו, ואולי בחייו, על התנהלות רפואית לא תקינה. אנו מוצאים את עצמנו, השכם והערב, במצב שבו הלויאליות למוסד שבו אנו עובדים ולמחלקות האחרות מתנגשת עם הידע, ההבנה והמצפון הרפואי שלנו".

פרופ' אורן העביר העתק של המכתב גם לשני סגני המנהל, ד"ר אמיל חי וד"ר רון לובל, והתריע כי "לצערי הרב, מכתב זה מצטרף לעשרות מכתבים קודמים שהפניתי אליכם ביחס למקרים קליניים בעייתיים, שלא נדונו לגופו של עניין ולא הוסקו מסקנות שימנעו התנהלות דומה בעתיד".

יומיים לאחר מכן, ב?6 באוקטובר, העביר פרופ' אורן מכתב חריף נוסף למנהל בית החולים, ובו התריע על מקרה אחר של חולה בן 76 שאושפז במחלקתו וסבל ממחלת ריאות כרונית קשה ומבעיות נוספות. אורן כתב כי מצבו של החולה הלך והידרדר והוא עבר אירוע של דום לב ונשימה, נזקק להחייאה וחובר למכונת הנשמה. לדבריו, רופאי המחלקה הפנימית פנו לראשי היחידה לטיפול נמרץ וביקשו להעבירו להמשך אשפוז אצלם, אבל אלה לא היו מוכנים לעשות זאת.

עוד נאמר במכתב כי "בעקבות לחץ מאסיבי של המשפחה, וכנראה התערבות של גורמים (לא רפואיים) נוספים, הגיע למחלקה מאוחר יותר תורן של היחידה לטיפול נמרץ. בעקבות התערבות של הנהלת בית החולים... נמצא גם מקום ביחידה לטיפול נמרץ, והחולה הועבר. ברצוני להזכיר שלפני יומיים הפניתי מכתב בקשר לחולה עם גידול בשלפוחית השתן ותסחיף ריאתי שמדמם מדרכי השתן ומונשם - ובמקרה שלו גם כעת לא נמצאה אינדיקציה ולא נמצא מקום ביחידה לטיפול נמרץ. זאת, כאשר הסיבוכים הנוכחיים שלו נובעים רק מדחייה של טיפול בשלפוחית השתן, שאותו היה יכול לקבל כבר בטרם מצבו הידרדר".

פרופ' אורן שאל במכתבו את ד"ר שרף: "האם עלי להמליץ למשפחתו של החולה, שמודעת לכל מה שקרה, לפנות גם היא להנהלת המוסד?... איך אני אמור לשוחח עם משפחות חולים ולהסביר להם למה אביהם לא מתקבל לטיפול נמרץ נשימתי, כאשר ברור לחלוטין לכולם שהשיקולים אינם קליניים?... האוכלוסייה לומדת שעל ידי לחץ בצינורות

ד"ר שרף השיב לפרופ' אורן ב?16 באוקטובר. "משום מה, לאחרונה כל דיווח רפואי הגיוני שלך מלווה בהתלהמות והאשמות ותוספות המעלות ספקות בקשר לכנות הדיווח, ואולי גם רצון להכשיל את ההנהלה, תוך פירוט של עוולות ניהול אמיתיות ומדומות", כתב. הוא ביקר את פרופ' אורן על כך שהעלה את טענותיו באופן פומבי וצעקני כשצעק על מנהל המחלקה האורולוגית וגם "התנפל" על סגן מנהל בית החולים, ד"ר אמיל חי, "באמצע חדר האוכל". "שאלתך, 'איך אני אמור לשוחח עם משפחה כאשר ברור לחלוטין שהשיקולים אינם קליניים', היא על גבול הוצאת דיבה ומוכיחה מעל לכל שאינך דואג לחולה או למשפחה, אלא נלחם מלחמות של איזשהו צדק מסתורי, שרק אתה יודע את סיבותיו. התנהגותך היא היא הדוגמה ל'אווירה של שוק', והיא גם מוכיחה שאינך מסוגל לעבוד בצוות בית החולים, עבודה הדורשת הרבה פשרות והתמודדות עם קשיים. לאחרונה אתה מאבד כישורים אלה... אם 'התנהלות בית החולים' אינה מוצאת חן בעיניך, אתה רשאי לפנות לבית חולים אחר ולמצוא שם מקום עבודה, שתואם יותר את מושגיך לגבי צדק מוחלט וניהול בית חולים".

ד"ר שרף לא השיב במכתבו על עיקרי הטענות בדבר הטיפול בשני החולים ועל שיקולי קבלת ההחלטות של ההנהלה ושל היחידה לטיפול נמרץ. הוא גם לא כתב כי בכוונתו לבדוק את הטענות של אורן. לעומת זאת, את מכתבו סיים בהוראה: "אתה מתבקש להפסיק להשתמש במזכירות המחלקה לצורך משלוח מכתבים מתלהמים לגורמים שונים בבית החולים ומחוצה לו. אם למזכירה שלך יש עודף זמן פנוי למלחמותיך הפרטיות, נשמח להעבירה למחלקות המתעסקות יותר ברפואה וצמאות למזכירות מנוסות".

ב?28 בנובמבר השיב אורן לשרף: "במכתבי העליתי את ההתנהלות הרפואית הקשורה למחלקה האורולוגית ביחס לחולה זה. התגובה שקיבלתי ממך לא היתה עניינית, כמובן, וכוונה לגופי ולא לגוף העניין. למען האמת - לאחר עשרות רבות של מכתבים שבהם התרעתי על התנהלות לא ראויה ושלא עברו כל בירור, לא נלמדו בעקבותיהם לקחים ולא הוסקו מסקנות - לא ציפיתי שמקרה זה יידון בצורה שונה. ברצוני לעדכן שב?12 בנובמבר 2011, כצפוי, חולה זה נפטר במחלקתנו".

בידי "ישראל היום" דוגמאות לעשרות מכתבי תלונה נוספים שהעביר פרופ' אורן להנהלת ברזילי בעשור האחרון. במכתבים אלה הוא התלונן על מקרים ספציפיים של טיפול כושל ורשלני בחולים ועל שורת מחדלים מחלקתיים ומערכתיים. אורן ציין כי ההתעלמות מהפקת לקחים רק מביאה לפגיעה מתמשכת בחולים רבים. לטענת פרופ' אורן, מרבית התלונות לא נענו על ידי הנהלת בית החולים ולא נבדקו. לדבריו, ההנהלה גם לא העבירה את התלונות לידיעת משרד הבריאות.

ביולי 2010 פנה פרופ' אורן למבקר המדינה. "בבית החולים אין כיום שום פורום מחלקתי ללימוד, לניתוח מקרים בעייתיים ולהסקת מסקנות והטמעתן בקרב ציבור הרופאים, ולכן, כל שגיאה שקורה היום תקרה גם מחר. למרות מכתבים אינספור שכתבתי להנהלת בית החולים בקשר למקרים קליניים שדורשים בירור, מעולם לא בוצע בירור ענייני כזה למניעת מקרים בעתיד".

בספטמבר 2010 הגיע מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, למפגש עם מנהלי המחלקות הפנימיות בבית החולים. מנהלי המחלקות התריעו בפניו על שורה של בעיות, ובכללן המחסור בתקני רופאים, חולים שמאושפזים במחלקות הפנימיות בעוד מבחינה רפואית הם מיועדים לטיפול במחלקות מקצועיות אחרות ועוד. פרופ' אורן העלה במפגש את טענותיו על התעלמות הנהלת בית החולים מהתלונות על טיפול רפואי כושל ולא קיבל בנושא זה תשובה.

באוגוסט 2011 כתב משרד מבקר המדינה לאורן כי תלונותיו הועברו לבדיקת המבקר הפנימי של משרד הבריאות, אריה פז. אולם למרבה הפלא, פז לא ערך כל בדיקה רצינית של התלונות עד לפניית "ישראל היום" למשרד הבריאות בנושא. בשבוע שעבר הוא הודיע למנכ"ל המשרד על חקירת התלונות ועל בדיקה יסודית של כל מאות המסמכים והמכתבים בפרשה.

בשבועיים האחרונים, מאז פניית "ישראל היום" להנהלת בית החולים ברזילי לשם קבלת תגובה לטענות, היה פרופ' אורן נתון תחת מסע לחצים כבד מצד רופאים בכירים בבית החולים, רובם מנהלי מחלקות, כדי שיחזור בו מהראיון. נאמר לו כי הוא עלול להיפגע מהפרסום, וכי תדמית בית החולים תיפגע. בכיר בהנהלת בית החולים אף אמר לו כי אם הכתבה תתפרסם, עלולים בכירים במשרד הבריאות להתנכל לו.

מנהל בית החולים, ד"ר שרף, כתב לפרופ' אורן וביקש את הסבריו, לאחר שלדבריו "הסתבר לי שהעברת לעיתונאי חומר רפואי שחל עליו הוראות החיסיון הרפואי". אורן השיב: "לא העברתי כל חומר רפואי שחל עליו חיסיון רפואי".

לפני עשר שנים פנה פרופ' אורן להנהלת בית החולים והציע להקים במחלקה שהוא מנהל יחידה לטיפול נמרץ פנימי, שאליה יועברו החולים הקשים המונשמים מכל המחלקות הפנימיות. הוא פירט שורה של תנאים מינימליים שצריכים להתקיים כדי להקים יחידה כזו, כולל כוח אדם רפואי וסיעודי מתאים וזמין (בתורנות ובכוננות), ציוד רפואי מתאים ועוד.

היחידה לא הוקמה, אבל ב?2005 מצא בית החולים, לדבריו של פרופ' אורן, פתרון משונה לבעיה. ד"ר רון לובל, סגן מנהל בית החולים, הורה לכל מנהלי המחלקות והאחיות הראשיות במחלקות הפנימיות להעביר במחשב את כל החולים המונשמים ל"יחידה לטיפול נמרץ כללי ביניים" - יחידה שלטענת פרופ' אורן לא קיימת הלכה למעשה, ככל שהדברים עונים להגדרה של יחידת "טיפול נמרץ", ואין בה ציוד וכוח אדם של רופאים ואחיות שתואם את הסטנדרטים של מחלקה לטיפול נמרץ המקובלים והנהוגים בבתי החולים בארץ, ואף במחלקת הטיפול הנמרץ של בית החולים עצמו. ד"ר לובל הוסיף כי לאחר שינותקו החולים ממכונות ההנשמה יש להחזירם לרשימת החולים במחלקה הפנימיות. יש לציין כי לפי מחירון משרד הבריאות, בארבעת ימי האשפוז הראשונים מחיר אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ כפול ממחירו של יום אשפוז במחלקה פנימית.

על פי דו"ח האשפוז השנתי של בית החולים, ה"יחידה לטיפול נמרץ כללי ביניים" כוללת שש מיטות אשפוז, עם תפוסה ממוצעת ב?2009 של כ?160 אחוזים, שהייה ממוצעת של תשעה ימים ושיעור תמותה של 35 אחוזים. הבעיה היא שכאמור, בניגוד לרישום, אין בפועל בבית החולים "יחידה לטיפול נמרץ כללי ביניים" העומדת בנורמות המקצועיות המקובלות במחלקות טיפול נמרץ.
בינואר 2008 התריע פרופ' אורן בפני הנהלת בית החולים לגבי הטיפול בחולים המונשמים במחלקתו: "אנו מטפלים בהם לפי מיטב הבנתנו וידיעתנו המקצועית... אבל מבחינה רפואית וסיעודית, הטיפול... אינו דומה כלל לטיפול הניתן ביחידה לטיפול נמרץ. אין השגחה סיעודית על כל חדר של חולים מונשמים, חלק ממכשירי הניטור אינם תקינים, האחיות אינן מוסמכות לטיפול בחולים אלה וגם הרופאים המטפלים לא עברו בהכרח הכשרה מתאימה. חולים אלה מטופלים ב'כאילו' יחידות לטיפול נמרץ. מצב זה גורר לעיתים קרובות עימותים עם משפחות החולים".

באפריל 2009 כתב אורן שוב להנהלת ברזילי: "חולים מונשמים המאושפזים במחלקתנו מדו?וחים כאילו הם מאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ ביניים. למותר לציין שלא קיימת יחידה כזו במחלקתנו, והמחלקה היא פנימית א' בלבד, ללא כל תוספות... משפחות חולים פונות לעיתים קרובות בטענות שונות אלינו, מתוך ידיעה מוטעית שקרוביהן מאושפזים בטיפול נמרץ... זו יחידה שקיימת רק על הנייר".

בנובמבר 2009 שוב כתב אורן להנהלת בית החולים כי "החדרים שמוגדרים כיחידה לטיפול נמרץ כללי ביניים הם חדרים רגילים של המחלקה הפנימית. הצוות הרפואי והצוות הסיעודי אינם הצוות שתואם לדרישות טיפול נמרץ, לא מבחינה כמותית ולא מבחינה איכותית. המכשור הרפואי לא מתאים, מבנה החדרים ומיקומם אינם מאפשרים כל קשר עין של הצוות עם החולים, האחיות לא עברו קורס טיפול נמרץ ואינן מוסמכות לטפל בחולים אלה... ברור לי שהשיקולים לדווח על חולים אלה כאילו הם מאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ אינם רפואיים. התרעתי על כך בעבר, ואולם המצב נמשך כפי שהוא... אני מבקש שעל מדבקות החולים המאושפזים בפנימית א' יצוין פנימית א' בלבד, ולא טיפול נמרץ".

בדצמבר 2009 כתב ד"ר שרף לפרופ' אורן בתגובה: "ראשית, נושא טיפול נמרץ ביניים, הנושא אינו חדש ובהחלט טענותיך מקובלות עלינו, אולם כפי שכבר הוסבר לך, אנו מנסים ליצור עובדות בשטח, כך שנוכל לבנות יחידה ברגע שיתאפשר!"
ואולם מאז ועד היום ממשיכים החולים המונשמים במחלקות הפנימיות להירשם ביחידה לטיפול נמרץ ביניים, חרף שהותם במחלקה הפנימית בנסיבות שתוארו.

במאי 2010 יידע פרופ' אורן את יו"ר האיגוד לרפואה פנימית בהסתדרות הרפואית על התופעה: "חולים מונשמים המאושפזים במחלקה מדווחים על ידי הנהלת בית החולים בשיטת ישראבלוף, 'כאילו' הם מאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ, דבר זה פגום מכל בחינה אתית ומקצועית, וגם תורם לסטטיסטיקה שקרית בדיווחים על תפוסת מיטות".

גם באגף הכירורגי של בית החולים ברזילי יש רופאים שהתריעו על כשלים. בין היתר, מדובר בעיכוב בביצוע ניתוחים חיוניים ובתפקוד כושל של חדרי הניתוח. על פי נתוני בית החולים, נערכים בו כ?10,000 ניתוחים בשנה.

ממסמך פנימי של בית החולים עולה כי כבר ב?1993 שלח ד"ר סטיבן וולקס, אז בכיר במחלקה האורתופדית בברזילי, מכתב לד"ר שרף, ובו התריע כי בחדר הניתוח, "כידוע לך, יש בעיה עם זבובים". ד"ר וולקס אף הצביע במכתבו על מקרה ספציפי מזעזע: ב?6 ביוני 1993 נותח על ידי הצוות האורתופדי בברזילי פצוע קשה. הפצוע הועבר לאחר מכן להמשך הטיפול בבית החולים שיבא בתל השומר, וכשהגיע לתל השומר, נמצא בפצע הניתוח זיהום שנגרם מזבובים. מקור הזיהום היה יכול להיות בחדר ניתוח. ד"ר וולקס - כיום מנהל מחלקה בבית החולים בילינסון - כתב כי הציג את העניין בפני מנהל המחלקה הכירורגית, שניהל אז את חדרי הניתוח.
בעיות הסניטציה בבית החולים לא נפתרו, כנראה. ביוני 2008 זימן ד"ר יצחק יקים, אז מנהל המחלקה האורתופדית ומנהל חדרי הניתוח בברזילי, את ד"ר אליסיה אמבון, אחראית המערך למניעת זיהומים, ואת דליה כץ, אחות מפקחת למניעת זיהומים, והתריע בפניהן על עלייה חדה בזיהומים בפצע הניתוח אצל חולים שנותחו במחלקה האורתופדית. זיהומים באזור הניתוח עלולים לגרום לסיבוכים קשים בהחלמת החולה ובמקרים קיצוניים אף למותו.

בעקבות הזימון ערכו ד"ר אמבון והאחות כץ בדיקה בחדרי הניתוח ומצאו שורה של ממצאים קשים, שהועברו לידי מנהל בית החולים. בדו"ח, שהגיע לידי "ישראל היום", הן מתריעות כי "קיימות בעיות ידועות במבנה ובתשתיות של חדר הניתוח". בין היתר, נמצאו פתחים בגגות המאפשרים כניסת בעלי חיים לחדר הניתוח; בחדר יש זבובים וחרקים; מיטות ואלונקות מלוכלכות וחדות; וכביסה מלוכלכת שלא מרוקנת בתדירות מספקת. הצוות נוהג לצאת מחדר הניתוח, להסתובב בבית החולים ולחזור לחדר באותם מדים. מספר רב של אנשים זרים - סטודנטים, סוכנים של ציוד רפואי, משפחות וכו' - נכנסים לחדר הניתוח.

על פי הדו"ח, "במחלקה האורתופדית יש בעיה רצינית בניקיון. הצוות הרפואי והסיעודי בחלקו לא מקפיד מספיק על רחיצת ידיים ולא שומר על כללי התנהגות נכונים במניעת זיהומים... במבנה אחד יש שתי מחלקות (אורתופדיה ופה ולסת). צוות סיעודי אחד מטפל בכל החולים, חדרי העבודה של הצוות משותפים, וחולי פה ולסת מזוהמים מסתובבים בכל המחלקה".

כשנה לאחר מכן, ביוני 2009, כתבו שוב האחראיות על חדרי הניתוח לד"ר יקים: "קיימות בעיות בחדר הניתוח, ובכלל זה בעיית הזבובים... אנו רואות בדאגה רבה את העלייה במספר הזיהומים הנרכשים אחרי ניתוחים אורתופדיים".

ביולי 2009 כתב ד"ר יקים לד"ר שרף: "התרעתי בפניך ובפני המערך למניעת זיהומים, מספר רב של פעמים בכתב ובעל פה, על עלייה בשיעור זיהומים של החולים האורתופדיים והמנותחים בחדר הניתוח כאן... לאחרונה אנו עדים להחמרה משמעותית במספר החולים שהזדהמו, בעיקר מאז החלו השיפוצים בחדר הניתוח". ד"ר יקים הציע לעצור את כל הניתוחים האורתופדיים בבית החולים עד גמר השיפוצים, ואכן הניתוחים האורתופדיים הלא דחופים הופסקו זמנית.

בספטמבר 2009 הודיע ד"ר שרף על חידוש כל הניתוחים האורתופדיים, אך משיחות עם רופא בכיר בבית החולים, שנערכו לפני כשבוע, עולה כי חלק ניכר מהבעיות עדיין קיים.

משורה של מסמכים פנימיים של האגף הכירורגי בבית החולים וממכתבי תלונה של רופאים עולה כי בשנים האחרונות מתעכבים בבית החולים ניתוחים אורתופדיים דחופים רבים - בעיקר ניתוחים לקיבוע שבר בצוואר הירך, שבר שכיח אצל זקנים. על פי הנחיות משרד הבריאות, יש לבצע ניתוחים אלה בתוך 48 שעות, שכן עיכובם מגדיל את הסיכוי לנכות, לתחלואה חריפה ואף למקרי מוות. מדי שנה מבוצעים בבית החולים כ?1,000 ניתוחים אורתופדיים, שמהם כ?250 לקיבוע שברים בצוואר הירך. על פי הערכות רופאים בברזילי, כמחצית מהם מעוכבים מעבר לזמן שהגדיר משרד הבריאות. לדבריהם, הסיבות המרכזיות לעיכובים קשורות לזמינות הרופאים המרדימים ולאופן שבו מופעלים חדרי הניתוח, שכן הנחיות ההנהלה שלא יבוצעו ניתוחים אורתופדיים באותו הזמן גורמות לתורים בשעות הבוקר ואחר הצהריים.

על פי העדויות שבידינו, רופאים בכירים התריעו בפני הנהלת בית החולים על הנזקים שנגרמים לחולים בשל העיכובים בניתוחים האורתופדיים. למשל בפברואר 2007 התלונן פרופ' אורן בפני ד"ר שרף ושני סגניו על מקרה של אישה בת 76 שנפלה בביתה. היא נבדקה בחדר המיון, והאורתופד שבדק אותה קבע שהיא זקוקה לניתוח לקיבוע השבר. ואולם, "בניגוד להנחיות משרד הבריאות ולהנחיות הכתובות של בית החולים היא לא הועברה למחלקה האורתופדית אלא למחלקה הפנימית", ובגלל זה התעכב הניתוח בארבעה ימים לפחות. לדברי אורן, רק לאחר שפנה לסגן מנהל בית החולים הועברה החולה למחלקה האורתופדית.

עדות נוספת למחיר הכבד שמשלמים חולים בבית החולים על העיכובים המתמשכים בביצוע ניתוחים אפשר ללמוד מתלונה של פצוע בן 39 בתאונת דרכים, שנפגע קשה והובא לבית החולים במאי 2009. ברישומי בית החולים נכתב כי הוא הגיע לחדר המיון ב?14:51, אובחן אצלו שבר פתוח בקרסול ונקבע שהוא זקוק בהקדם לניתוח. הניתוח בוצע ב?21:30 - כשבע שעות מרגע הגעתו. כעבור חודשיים התלונן עורך דין מטעמו של החולה על העיכוב ושטח שורה של טענות על ליקויים נוספים שאירעו כביכול בטיפול, "שיכול ויביאו לתוצאות הרות אסון שכן מדובר בחיי אדם". העתק התלונה הועבר להנהלת משרד הבריאות.

היועץ המשפטי של בית החולים העביר את התלונה לתגובתו של ד"ר יקים, מנהל המחלקה האורתופדית דאז. ד"ר יקים כתב בתגובתו כי "לא מקובל לטפל באופן שמרני או כירורגי בשברי קרסול לאחר שש שעות, וזאת בשל התפתחות נפיחות קשה ברקמת הרכות, המקשה עם תום הניתוח על סגירת החתך. הדחיפות בניתוח שברים פתוחים, מחשש שיזדהמו, היא סיבה נוספת לדחיפות במתן טיפול כירורגי במצבים כאלו... אין שום ספק כי מדובר ברשלנות רפואית. למחלקה האורתופדית אין ולו כלום עם מעשה רשלנות זה. דחייתם של ניתוחים אורתופדיים שכיחה כאן, בעקבות נוהלי עבודה שהושתו בזמנו על ידי הנהלת בית חולים והנהלת חדר הניתוח".

בדצמבר 2009 כתב ד"ר יקים למנהל בית החולים, ד"ר שרף, כי הוראתו שאין לבצע ניתוחים אורתופדיים בו בזמן גורמת לעיכובים של ימים רבים בביצוע ניתוחים לקיבוע שברי פרק הירך ומביאה בין השאר ל"סיכון חייו של החולה הקשיש". הוא התריע גם כי בחדר המיון מבוצעות הטריות (ניקוי סביבת השבר) לשברים פתוחים "בתנאים מביכים ושערורייתיים". יקים פרש לגמלאות בינואר 2010, ואינו עובד עוד בבית החולים. באוקטובר באותה השנה הוא פנה למשרד הגמלאים, התריע על הבעיה וקרא "לשנות מצב מחפיר זה, הפוגע בזכויותיהם של הנפגעים הקשישים".

"ברזילי אינו פועל כמתחייב מבית חולים", אמר השבוע כירורג בכיר בבית החולים. "אין בו בקרה מספקת ולמידה מטעויות וממקרים של פטירת חולים כמו בבתי חולים אחרים, וזה נורא. רמת הדיונים של 'פורום הטראומה', שדן בטיפול בנפגעים הקשים, היא ממש תת?רמה. היה מקרה רפואי שנעשו בו כל השגיאות האפשריות, ואף אחד לא ידע את זה. לא ניתן לקדם כאן תוכניות פיתוח באופן משמעותי, ואני כבר התרעתי על כך בפני בכיר בהנהלת משרד הבריאות. חדרי הניתוח פועלים לאט ובחוסר יעילות, ותפקודם ירוד מאוד, מתחת לכל ביקורת".

לפני כשבועיים היפנה "ישראל היום" להנהלת בית החולים רשימה ארוכה של שאלות על המקרים, המסמכים והתלונות המפורטים בכתבה. ההנהלה ביקשה ארכה כדי להשיב, ואולם מקץ שבוע בחרה להעביר רק את התגובה הכללית הבאה:
"הנהלת המרכז הרפואי ברזילי גאה בהשגי הצוות המטפל בבית החולים ובלשכת הבריאות בחמשת העשורים האחרונים. מדובר בעבודה סיזיפית תחת איום קיומי, בתנאים הרבה פחות אופטימליים מאשר במרכז הארץ. בית החולים נמצא תחת בקרה מתמדת של משרד הבריאות. דיאלוגים פנימיים לשיפור השירות, בהתחשב בין היתר בתקציב המוגבל, נערכים באופן שוטף. תלונות סרק מטעם גורמים בעלי אינטרסים זרים לא יפגמו בהישגי המרכז, הן בתחום הרפואי והן בתחום הטכנולוגי.

"ראוי שתישאל השאלה, מדוע עולות בעיתוי הנוכחי תלונות כוללניות בדבר התנהלות לא תקינה לאורך שנים? הייתכן לשרת בתפקידים בכירים בבית החולים לאורך שנים ולהסתפק בהוצאת ניירת? ההנהלה והצוות הרפואי ימשיכו לעשות עבודתם נאמנה".
ד"ר זוהב אפרים, יו"ר ועד הרופאים בברזילי, מסר בתגובה לכתבה: "המרכז הרפואי ברזילי משרת אוכלוסייה של יותר מחצי מיליון תושבים, שחלק ניכר מהם חיים במתח מתמיד מעצם היותם נתונים לסיכון מתמיד של ירי ופיגועים. הרופאים בבית החולים הם מדרגה ראשונה, נותנים שירות מצוין למרות התנאים הקשים של עומס עבודה ותפוסת יתר, לצד תשתיות נחותות, מחסור בסיסי במיטות, בציוד ובמבנים. תנאים אלה ידועים הן להנהלת משרד הבריאות והן לציבור הרחב, ובשנים האחרונות מוכר מאבקנו לשיפור סביבת הטיפול והעבודה בבית החולים גם בקרב הציבור הרחב.

"כתבה על טענות שונות שהועלו במהלך תקופת שנים ארוכה נגד בית החולים צריכה להידון בבית החולים עצמו, במשרד הבריאות או בכל פורום שאמון על מערכת הבריאות. כתבה כזו, שתכפיש את כל הצוות הרפואי בבית החולים, אינה מוצדקת על רקע פעילותם המסורה של הרופאים וכל הצוות הרפואי, ויש בה כדי לפגוע בהישגים המקצועיים הרבים שאליהם הגיע בית החולים בזכות כוח האדם האיכותי המועסק בו".

ממשרד הבריאות נמסר: "להנהלת המשרד לא הגיעו התלונות המתוארות בפניית 'ישראל היום', ומנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, פנה להנהלת בית החולים כדי לקבל את התלונות ותגובה מפורטת של בית החולים. מבקר המשרד, אריה פז, פתח בחקירת הפרשה. בבית החולים ברזילי עומד להתחלף המנהל, ובינואר ייכנס לתפקידו ד"ר חזי לוי, שיטפל בבעיות המקצועיות המועלות בטענותיו של פרופ' שמואל אורן. כל בעיה מקצועית שתעלה, ולא רק טענותיו של פרופ' אורן, תטופל באופן מקצועי על פי עדיפות הנהלת בית החולים, בתוך המוסד ולא מעל דפי העיתון".