ידועה מעשיה, מהגותו של רבי נחמן מברסלב, אודות המלך שחלם כי כל האוכלים מתבואת השנה הבאה ישתגעו. סיכם המלך עם משנהו, כי יותירו אסם אחד מתבואת השנה הקודמת, כדי לשרוד שפויים. אמר לו משנהו: לאחר שכל העולם ישתגע, נאלץ גם אנחנו, במקום להצטייר כחריגים, לטעום מתבואת השיגעון, על מנת להיות כאחד האדם. אלא שהחליטו ביניהם לתת סימן במצחם, שנותרו שפויים לכאורה.
הטירוף שסוחף עמו את המסע העכור סביב סוגית ההדרה כבר נותק מכבלי השפיות, ואיבד כל הגיון. לפיכך, מן הראוי, להותיר אי-אלו סימנים עבור אלה שנותרו שפויים, בשתי החברות הסהרוריות המתגוששות.
א. שורשי ההדרה בתחבורה הציבורית בחברה החרדית נעוצים בקווים, ששירתו בשוליים גם קהל ישראלי מצוי, אשר למגינת לב, חלק מן הבנות החילוניות שנסעו באותם קווים שכחו להתלבש לפני שיצאו מהבית. ולכן, הכבידו מאוד על הנוסע החרדי הממוצע, שגדל וחי בתוך חברה נפרדת. לא את בנותינו הצנועות והחסודות ביקשו להדיר - אלא להדיר את הציבור החרדי מראות ברע, לפי תפיסתו.
ב. כדאי גם שתקשיבו לקולן של הנשים החרדיות. לאו דווקא ליוצאות הדופן - הן מוותרות על הפטרונות החילונית. אורח החיים הנפרד של החברה החרדית, תוך שיאים של כבוד אמיתי, ימשיך לקנן בקהילותינו. מספרן של הנשים החרדיות המשכילות והדעתניות עצום. קל מאוד לספר לחילוני המצוי כי הן פוחדות להביע עמדה.
ג. רוב רובה של החברה החרדית התנגד לקיום קווי המהדרין, ומלבד קבוצות בודדות שהטיפו לכך, הרוב המוחץ סרב לשתף פעולה. בידי מצוי סקר, שנערך על ידי משרד התחבורה לפני חמש שנים בירושלים, ולפיו רוב גורף מתנגד לקווים אלה. גם כיום, קווים רבים מאפשרים ישיבה בזוגות או במשפחות.
ד. תודות להתגרות בקווים, מצד גורמים כמו חברה במועצת העיר ירושלים וחברותיה, תוך פרובוקציות מתמשכות, התעצמה התמיכה בקווים אלה, כאקט טבעי של "אתם לא תחנכו אותנו". אך כדי להבין את הדינמיקה של הדברים, כדאי להבין שבפסיקה ההלכתית יש דין מיוחד ל"שעת השמד"; בשעה כזו, כאשר זרים או שלטון מבקשים לקעקע מצווה כלשהי, נאבקים גם על "שרוך הנעל" - גם על סמלים. הדוגמה הטובה ביותר היא המעורבות-יתר, בניסיון לערב את בג"ץ, למנוע את ההפרדה בשכונת מאה שערים עצמה.
ה. החברה החרדית מטלטלת בלבטים אודות התגובה הנאותה לגל העכור, בו צדים בכל שעה חריג חרדי כזה או אחר, ומשיתים על הכלל החרדי אות קין. כל הופעה הופכת לתופעה, עד שכל פוליטיקאי עלוב נפש וזב חוטם ושוחר נואש של כותרות, אץ רץ להפעיל את התקשורת, את רשויות החוק, את המשטרה, את הפרקליטות ועוד.
הצחקתם אותנו, יאמרו חלק מהחרדים, שנשבר להם, בינתיים. השיירה לא רק עוברת, היא עוד מתעצמת. כשרצינו חברת הסעות משלנו, מותאמת לסגנון החיים החרדי, מנעו מאתנו. נשוב עתה אל התוכנית המקורית, ללא התערבות, ללא מימון. אחרים יאמרו: חברה ממנה באים כל רוצחי הנשים על ידי בני זוגם, בין אם הם מתאבדים תוך כדי ובין אם לאו - לא תטיף לנו מוסר. הכללה, הא? לא נורא. הרגישו פעם את טעמה המר.
ו. ויש גם מי שמודה שסוף סוף הסערה האחרונה גרמה לבלימת בריונותו של אספסוף חרדי, שנהג בבוטות וברגל גסה, כלפי מי שלא הלך בתלם.
ז. מובילי הקו הנוקשה בבית שמש, וחלק באשדוד, ממנו מגיע האספסוף דלעיל, מאמינים בכל לב בעמדתם הדוגמטית. הם גם מברכים על כל קרע ובידול בין החברה החרדית לחברה הישראלית. הצלחתם לא מוטלת בספק; התקשורת והפוליטיקאים משרתים את עמדתם נאמנה. בבתי ורשה בירושלים, למשל, שתי הקבוצות המתגוששות סביב אחיזה בנדל"ן, הם-המה מובילי המהדרין בדרך פסולה ובכוח הזרוע. הציבור החרדי מחכך ידיים בהנאה סמויה. רבים אמרו: לא נורא, "יכה יוסי את יוסי". הציבור החרדי הרחב, גם מחמת אימה מאותם גורמים - שיש להם אף נציגות בכנסת שותק. ואולי מאדישות פסולה.
ח. כבר קבעו חכמינו כי "איוב ששתק נידון בייסורין". לא בכדי מתייסר היום החרדי המצוי סביב מסע השיסוי הנוכחי, שהוא עצמו מתנער ומתנגד לו. יש מחיר לשתיקה: הפוליטיקה החרדית, בצביעותה, נזעקה בעקבות הפרשה המפלצתית של הילדה מבית שמש, אך שריה ורביה שכחו כי כשאתה הולך לישון עם כלבים, אל תתפלא שאתה משכים עם פשפשים.
ט. כבר קבעו חכמינו ז"ל כי "עד שאתה אומר טול קיסם מבין עיניך, אומר לך טול קורה מבין עיניך". כאן מגיעה שאלה קשה ונוקבת, אל הקהלים המתיימרים לבטא ליברליות-על. בעסקי הדרה, מדוע החופים הנפרדים לנשים ברחבי הארץ מלאים בבנות חילוניות, המסבירות לבנותינו כי חופים אלה הן המפלט האחרון שלהן לשיזוף בשלווה, ללא מטרידים למיניהם.
ולסיום. אל תאמינו לבעלי עניין פוליטיים המבקשים לרכב על הגל. הם מלבים תמיד את אש התבערה, ומפיצים מדון בין אוכלוסיות ישראל, בציניות מחפירה. גם אם "נשים מקדימה" עדיין אינו "חרדים מאחורה", וגם אם "אולפן שישי" הולך לכנסת, לא חייבים לעשות זאת על גבינו. ואולי זו שעת כושר לבדוק אל נכון כיצד מדירים חרדים בישראל, מהשרות הציבורי, ממרחבים ציבוריים בולטים ומזכויות רבות שנשללות מהם.
אז אולי בכלל כדאי לנו להיות ערבים, יסדרו לנו אפליה מתקנת. עד אז, הקיצונים משני הצדדים חוגגים.