קצין וג'נטלמן

ניצן אלון פשוט היה, כמאמר הקלישאה, במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון, כשהחליט לנהוג כמו חבריו ליחידה - "היחידה" - ולשים את הכומתה האדומה בכיס, ולא בכותפת על פי הפקודות. זה היה נוהל מקובל בסיירת מטכ"ל, בדיוק כפי שהחיילים הקרביים מסרבים לענוד דרגות רב"ט, וממתינים עד הסמל. הימים היו ימי שנות ה?80, הרמטכ"ל - רא"ל משה לוי, והתחושה בצמרת צה"ל הייתה של התרופפות המשמעת הצבאית. לוי, שהחליט לשים סוף לתופעה, בחר דווקא בחוד החנית, בקרם דה לה קרם: הוא קבע כי כל חייל מהיחידות המיוחדות שייתפס בעבירת משמעת, יודח מיחידתו באופן מיידי. הוא אף ביקש לעדכנו באופן אישי על כל מקרה כזה, למען יראו וייראו.

"רצה הגורל ותפסו דווקא את ניצן יוצא מהבסיס עם כומתה בכיס", נזכר מיכאל כפרי, מפקד הצוות הראשון של אלון ("צוות מיכאל") ולימים סגן מפקד סיירת מטכ"ל. "הוא היה חייל מאוד מסודר וממושמע, אבל בצומת תפס אותו שוטר צבאי ונתן לו תלונה. מובן שהאירוע הגיע לרמטכ"ל והוא נתן למפקד דאז, עומר בר לב, הוראה שאי אפשר לעשות איפה ואיפה וחייבים להגיד לניצן שלום".

אבל אלון לא ויתר, ובמקום לסיים את מסלול ההכשרה שלו כלוחם עבר ליחידת מגלן, שם שירת שמונה חודשים. "זה היה מדהים שדווקא החייל הכי טוב בצוות הודח", מספר אחד מבכירי הסיירת באותם ימים, "ועוד יותר מדהים שפשוט לא היה אפשר לעשות כלום. זו היתה החלטה של הרמטכ"ל עצמו".
הגורל רצה אחרת. כשמפקד היחידה, תא"ל (מיל') עומר בר לב, נדרש להחליט את מי לשלוח לקורס קצינים, הוא נזכר באלון - החייל שגם בעיני מפקדיו וגם בעיני חבריו ליחידה היה הטוב ביותר וקיבל את הציונים הגבוהים ביותר במבחנים הסוציומטריים.

"בר לב החליט שלמרות שניצן לא סיים מסלול ביחידה, הוא ישלח אותו לקורס הקצינים מטעמה", נזכר הבכיר. "הוא זימן אותו ללשכה, שאל אותו אם הוא מוכן לצאת לקורס קצינים ולחתום שנתיים קבע, וקיבל תשובה חיובית. מדובר בצעד מאוד חריג ולא מקובל, כי לא לסיים מסלול ביחידה זה ממש פגיעה בקודש הקודשים שלה. עשו כאן מעשה מאוד גדול בשבילו, כי העריכו אותו".

רגע, אבל הוא הודח.
"בר לב עידכן את ראש אמ"ן דאז, אמנון ליפקין שחק, וקיבל את אישורו. גם הרמטכ"ל התחלף ודן שומרון נכנס לתפקיד, כך שהכל הסתדר. הבינו שאם הוא כל כך טוב ומצטיין, אז לא תהיה לו בעיה להשלים את הקטע שהחסיר במסלול ולהיות מפקד צוות טוב. כשהוא סיים את קורס הקצינים היה כבר מפקד חדש ליחידה - בוגי יעלון".

ניצן אלון, המפקד הבא של פיקוד המרכז, הוא אחד האנשים היותר צנועים ונחבאים אל הכלים בין בכירי הצבא, כך מעידים בסביבתו. שמו עלה לכותרות פעמים רבות בחודשים האחרונים, בעיקר בגלל תפקידו המורכב כמפקד אוגדת יהודה ושומרון, הגיזרה המתוחה והלוהטת שבה נדרש המפקד לתמרן בין המאבק בטרור הפלסטיני, שיתוף הפעולה עם הרשות, היחסים עם המתנחלים והנחיות הדרג המדיני.

את מורת הרוח הגדולה ביותר ממינויו לאלוף הביעו גורמים בהנהגת המתנחלים, שאיתם עבד בשיתוף פעולה הדוק כשהיה מפקד האוגדה. העבודה ביניהם החלה בשיתוף פעולה חיובי, אך עם הימים הידרדרה, עד שהגיעה לכדי הפגנות שנערכו בקיץ מול ביתו במושב ניר בנים, בהשתתפות כמה עשרות פעילי ימין קיצוני. "גם אייכמן היה רק בורג במערכת!" זעק אחד המפגינים, "אלון הוא התרגום העברי לאייכמן, כל מה שהוא עשה זה לעברת את שמו". ההפגנה הגיעה בעקבות חשיפת מסמך שכתב אלון בהקשר של פינוי מאחזים, ובו הינחה את המפקדים "לשבץ חיילים בעלי פוטנציאל לפגוע בביטחון המדינה בתפקידים שבהם אינם חשופים למידע רגיש". המתנחלים ראו בכך רמז עבה לחיילים חובשי כיפות.

אירוע נוסף שהעכיר את האווירה התרחש לאחר הירצחו של בן יוסף לבנת מאש פלסטינים בקבר יוסף בשכם, באפריל השנה. תא"ל אלון התבטא אז כי מדובר בתקרית ירי ולא בפיגוע. המתנחלים מייחסים לו גם אמירה לאחר רצח בני משפחת פוגל באיתמר כאילו מדובר ב"תג מחיר ערבי בתגובה לתג מחיר יהודי". הדברים יוחסו בקול ישראל ל"קצין בכיר", ואלון הכחיש אותם. "הוא למעשה גילגל את האחריות על המתנחלים וזה דבר שלא ייעשה", אומר בכיר בהנהגת מועצת יש"ע. "אם הוא רואה ברצח משפחת פוגל תג מחיר ערבי, אז יש פה בעיה אמיתית". אותו בכיר דוחה את הטענות כי כל מפקדי האוגדות זכו לכתף קרה מהמתנחלים ומביא כדוגמה את משה קפלינסקי ובוגי יעלון, שנחשבו לאהודים בקרב תושבי יהודה שומרון והנהגת מועצת יש"ע.

בטקס הפרידה שלו מהאוגדה הצליח תא"ל אלון להכעיס עוד יותר את הנהגת המתנחלים, כשמתח ביקורת על טיפולם בתופעת תג מחיר. "כבר היום מיעוט קיצוני, שולי במניינו אך לא בהשפעתו, עלול להביא להסלמה רבתי במעשים הנקראים תג מחיר אך מגיעים לכדי טרור", אמר על הבמה. "מעשים אלה ראויים לא רק לגינוי על העוול והאיוולת שבהם, אלא גם למניעתם ולמעצר המבצעים באופן יעיל יותר מכפי שהצלחנו עד כה".

המחאה נגד אלון הגיעה לשיאה המכוער כשמכוניתו הותקפה בצומת תפוח שבשומרון. כמה צעירים הקיפו את המכונית וצעקו לעברו "בוגד". רק במזל הסתיימה התקרית ללא פגע, אך הותירה פצע עמוק בליבו של אלון, שלחם שנים ארוכות למען אותם צעירים ולשמירה על ביטחונם. הביקורת על פועלו לא פסקה גם לאחר מינויו לתפקיד החדש. פעיל הימין הקיצוני נעם פדרמן אמר כי לתחושתו המינוי הוא הכרזת מלחמה על ההתיישבות.

"אלון הוא איש שמאל קיצוני שרעייתו פעילה בארגון נשות מחסום ווטש והוא ימרר את חיי התושבים". פדרמן כיוון למכתב התמיכה ב"מחסום ווטש" שעליו חתמה רעייתו של אלון, מור, בשנת 2006, ובו מחאה נגד ראש עיריית באר שבע דאז, יעקב טרנר, שביטל תערוכת צילומים מהווי הארגון שאמורה היתה להיות מוצגת בעיר. "יש בכך טעם לפגם", אומר אחד מבכירי ההתיישבות ביש"ע, "תאר לך מה היה קורה אם אשתו של אלוף פיקוד המרכז היתה חברה בכהנא חי. איך התקשורת היתה מגיבה? זה לא שונה בהרבה".

אותו בכיר מוסיף: "המינוי הזה, ולא באשמתו של ניצן, הוא ניסיון של אהוד ברק לחמם את השטח. כל המהלך של השבוע שעבר הוא תרגיל של ברק, כי יש לו עניין להמאיס את תושבי יהודה ושומרון על הציבור הישראלי. זה התחיל בפינוי המאחזים ונמשך במינוי של ניצן אלון".

"ההשמצות נגדי לא ישפיעו עלי", אמר אלון בתגובה לביקורות שהוטחו בו, "אמשיך למלא את תפקידי וליישם את הנחיות הממשלה בשטחים כפי שהן מועברות לצה"ל. האמונה שלי בצדקת הדרך לא נפגעת. לא צריך כיפה על הראש כדי להאמין בכך". נפתלי בנט, מזכ"ל מועצת יש"ע היוצא ובעברו לוחם בסיירת מטכ"ל, אומר כי "ניצן הוא איש מעולה. קצין מבריק ומקצוען. אני מקווה שהוא יידע כאלוף הפיקוד שהוא נתפס על ידי התושבים ביהודה ושומרון כמי שמופקד על חייהם. לכן זה תפקיד הרבה יותר מורכב מהתפקיד שמילא, וצריך לעשות אותו ברגישות גדולה. בהתיישבות ביו"ש ירצו לראות שיתוף פעולה איתו. המתיישבים רוצים שהוא יבין שמדובר ב?350 אלף אזרחים נאמנים, משרתים במילואים, שרוצים להיתפס כבני אדם ולא כיריבים".

ההפגנות מול ביתו ועימותי החודשים האחרונים לא היו קלים לאלון, אדם שמעדיף את חייו הרחק מאור הזרקורים. משכניו במושב ניר בנים בדרום ביקש שלא לשתף פעולה בראיונות לתקשורת, גם אם אלה לטובתו. "זה נובע רק מצניעות, אין לו עניין בפרופיל תקשורתי גבוה", מסבירה אחת השכנות. "יש לי רק תשבחות עליו", אומר נח ברסקי (82), מוותיקי ניר בנים. "חבל שלא ידעתי בזמן אמת על כל המתנחלים יפי הנפש שבאו והפגינו נגדו והתנפלו בהמוניהם, הייתי יוצא אליהם עם מקל". והשכן צבי מרגלית (85) מוסיף: "כולנו אוהבים אותו, מעריכים אותו ובטוחים שיהיה רמטכ"ל. הוא איש צנוע, עם בית צנוע ולא מוקף גדר. אנחנו גרים מולו כבר עשרות שנים, ואני יכול לומר לך שבמקרה שלו, טוב שכן קרוב מאח רחוק".

ניצן אלון בן 46, נשוי למור ואב לארבעה. הוא בעל תואר כפול בפיזיקה ובהנדסת חומרים מהטכניון. אביו נפטר לפני כמה שנים בגיל 80. אמו גרה בשכנות אליו במושב, וכן שני אחיו הגדולים - רם העובד במחשבים ונטע הרופאה, שגרה בצמוד לאם המשפחה. אחות נוספת גרה בגליל. האם, שאינה בקו הבריאות, באה לטקס הפרידה של בנה מאוגדת איו"ש כשהיא בכיסא גלגלים. השכנים במושב מספרים כי ארבעת האחים מטפלים בה במסירות ללא גבולות.

אלון למד בבית הספר האזורי באר טוביה ונחשב תלמיד טוב ואהוד. "הוא השתתף באופן קבוע בטיולי תנועת המושבים בסופי השבוע", מספרת חברת ילדות מהתנועה, "היה תמיד מאוד צנוע, מוקף בחברים, היינו מטיילים הרבה". חברים רבים שאיתם שוחחנו, גם מילדותו וגם מימים אלה, מתארים תמונה דומה: אדם שקט ומאופק, אחד שאלמלא ידעתם על תפקידו הבכיר, לעולם לא הייתם מנחשים. אילו פגשו אותו מלהקים של תוכניות ריאליטי ברחוב, סביר להניח שהיו מציעים לו להצטרף לעונה הקרובה של "היפה והחנון", ולא לזו של "הישרדות".

"ניצן הוא אדם מאוד אנושי, אופטימי וחייכן, וזה אחד הדברים שמייחד אותו לעומת אחרים", אומר עומר בר לב, מפקדו בסיירת מטכ"ל. "אין ספק שיש הרבה קצינים מצטיינים שהם חמורי סבר וקשוחים, ואתה נבהל רק למראה פניהם. כשאתה רואה את ניצן, אתה נרגע. מעבר ליכולות המקצועיות הטובות, ייחדו אותו האופי הנעים והחיוך שלא מש משפתיו".

אבל אל תיתנו למראה להטעות אתכם. מדובר באחד הלוחמים האמיצים, ששמו כבר עלה לא פעם בדיונים סגורים כמועמד פוטנציאלי לתפקיד הרמטכ"ל בעתיד. כאמור, בשנת 1984 התגייס אלון לסיירת מטכ"ל, ואחרי שסיים את קורס הקצינים שב ליחידה כמפקד צוות. כבר אז, מעידים חבריו, הוכיח יצירתיות מבצעית. באחד המבצעים העלומים שעליהם פיקד מעבר לגבולות המדינה זכה בצל"ש מהרמטכ"ל דן שומרון, אותו רמטכ"ל שהסכים לקבלו בחזרה לשורות הסיירת. "אלון פיקד על הצוות בגבורה והוכיח יכולת מעולה כלוחם וכמפקד כוח", נכתב בנימוקי הצל"ש. "סרן אלון ביצע המשימה בשלמותה, בקור רוח, במקצועיות ובשליטה מעולה". "המבצע היה פורץ דרך, לא פחות", אומר לוחם לשעבר ביחידה. אגב, גם אחיו של ניצן, רם, זכה בצל"ש הרמטכ"ל בשנת 1983, כשחילץ חיילים תחת אש מטנק שנפגע.

"לקח לי ארבעה חודשים לזהות את פוטנציאל הקצונה של ניצן והיה לי ברור שייצא לקורס קצינים ויהיה מפקד צוות", אומר מיכאל כפרי, שעבד עם אלון באופן צמוד כמפקד צוות והשתתף איתו בכמה מבצעים. "הוא בחור כריזמטי, בעל מוטיבציה ומשמעת מאוד גבוהה, יצירתי, אחראי, מנהיג מלידה. מנהיגותו סוחפת ומשתפת, לא של אני ואפסי עוד, אלא כזאת שלוקחת איתה את כל הצוות קדימה. בשורה התחתונה אין אצלו אגו. הוא מקבל את האחר והשונה ומנסה לעזור דווקא לחלשים".

כשח"כ דורון אביטל, מפקד סיירת מטכ"ל בין השנים 1992 ו?1994, יצא למבצע הראשון שלו, הוא בחר דווקא באלון הצעיר להיות זה שיפקד על המבצע בשטח. "זה היה הימור, כי הוא היה יחסית צעיר, והיו מפקדים ותיקים ומנוסים ממנו, אבל אני מאמין שצריך להמר על הדבר הכי טוב שיש לך. בדיעבד ההימור שלי השתלם, כי אותו מבצע זיכה את היחידה בצל"ש הרמטכ"ל". גם על מבצע זה מוטל עד היום איפול כבד.

אלון התקדם בסולם התפקידים ביחידה. הוא התמנה למפקד פלגה והשתתף כמפקד צוות במבצע החילוץ הכושל של נחשון וקסמן ז"ל, כשלצידו שני מפק"צים נוספים: ליאור לוטן וסרן ניר פורז ז"ל, שנהרג בפריצה לבית. הוא השתתף גם במבצע המוצלח לחטיפת השייח' עובייד בדרום לבנון. מפקד בכיר לשעבר ביחידה מספר: "הוא הוכיח אומץ לב בצורה בלתי רגילה, גם בחטיפה וגם במבצע החילוץ. הוא תמיד רץ קדימה, גם כשיורים. מאוד נחוש, עם הרבה אומץ ושקט. מצד שני, למרות הנימוס הטבעי שלו, ניצן תמיד הקפיד לומר את מה שהוא חושב, גם לממונים עליו, וגם אם זה לא מצא חן בעיניהם".

בימיו של השר משה (בוגי) יעלון כמפקד "היחידה" אירעה תאונת אימונים, שבה היה מעורב אלון, וגרמה לפציעתו הקשה של חייל אחר. במהלך אימון בירי דו?צדדי של ח"קים (כדורים חסרי קליע, שבהם משתמשים בירי מטחי כבוד בהלוויות) ירה ניצן בחברו כדור חי בשוגג ופצע אותו. הסיפור לא פורסם מעולם. נערך תחקיר פנימי, שבסופו הועמד ניצן למשפט בבית דין צבאי. למרות זאת, לא הודח מהיחידה. דובר צה"ל מסר בתגובה: "התקרית המדוברת אירעה לפני יותר מ?20 שנה, נחקרה לעומק ובגינה אף הועמד הקצין לדין".

הוא המשיך לטפס בסולם הדרגות, מונה לסגן מפקד הסיירת, וב?1998 זכה להגשים חלום כשמונה למפקד סיירת מטכ"ל. "ההחלטה של הרמטכ"ל וראש אמ"ן היתה מאוד פשוטה", נזכר כפרי, "כי להבדיל מהתמודדויות אחרות, זה היה האדם הכי מתאים, בצורה הכי ברורה שיש. זו הגדולה שלו: מצד אחד מאוד צנוע, ומצד שני, יכולות הפיקוד והחשיבה שלו מאפשרות לו להביא מתוכו את העוצמה והיכולת הנדרשות, בלי פלברות ובלי פוליטיקות". לאחר קדנציה מוצלחת של שלוש שנים הוחלף אלון על ידי הרצי הלוי (היום תא"ל, מפקד אוגדת הגליל) וקיבל דרגת אל"מ. משם המשיך לוושינגטון, שם שימש עמית מחקר באחת האוניברסיטאות, ובשנת 2003 חזר כמפקד עוצבת "חיצי האש", שבה משרתים לוחמי מילואים מובחרים מהצנחנים ומיחידות מובחרות נוספות. כעבור שנתיים קודם לפקד על החטיבה המרחבית עציון, האחראית לגיזרת גוש עציון ובית לחם.

במלחמת לבנון השנייה פיקד אלון על כוח של 200 חיילים מסיירת מטכ"ל ויחידת שלדג במסגרת מבצע "חד וחלק", שבו פשטו הלוחמים על בתים ובית חולים באזור בעל בק שבבקעת הלבנון ואספו מודיעין ואמל"ח. באותה פעולה נהרג סא"ל עמנואל מורנו ז"ל. עמיר פרץ, שר הביטחון דאז, הצהיר שמדובר ב"מבצע שישנה את פני המלחמה", אך המבצע לא השיג את התוצאה המקווה.

ב?2007 קודם אלון לדרגת תת אלוף ומונה לראש חטיבת ההפעלה המבצעית באגף המודיעין - תפקיד חדש שיו?סד בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה. אלון היה המועמד הטבעי לקבלו. "אני לא יכול לחשוב על מפקד טוב יותר ממנו", מספר תא"ל (מיל') שחר ארגמן, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל, שניצן היה סגנו. "תמיד היה ברור שהוא יגיע לצמרת, למרות שלא דיבר על שאיפותיו".

באוקטובר 2009 מונה אלון לפקד על אוגדת יהודה ושומרון, ועתה, בתום שנתיים סוערות בתפקיד, יועלה לדרגת אלוף. קצינים בכירים במטכ"ל אמרו השבוע כי למרות התפקידים שביצע בקריירה המפוארת שלו, אלון מעולם לא פיקד על אוגדה משוריינת, עניין קריטי לאלוף פיקוד. הטענה היא כי היעדר ניסיון מסוג זה היה לרועץ למפקדי אוגדות במלחמת לבנון השנייה.

"אין לי ספק שיש לו מספיק ניסיון", הודף עומר בר לב את הביקורת. "אמנם פיקוד על אוגדה ממוכנת היה תורם, אבל אני לא חושב שיש מסלול שחייבים לעבור בו. מה שמאפיין את המסלול של ניצן זה שהוא עבר הרבה תחנות, ובכולן הוכיח את עצמו. הוא מתאים ומוכשר לתפקיד הנוכחי, גם אם לא היה מח"ט שריון סדיר. דווקא הידע שלו במודיעין ובלחימה בטרור הם כלים חשובים במיגור הטרור הפלשתיני. למשימה הספציפית שלו כאלוף פיקוד המרכז זה חשוב לא פחות מאשר פיקוד על חטיבת טנקים. ניצן השקיע שנים רבות בלימוד מדינות אויב וארגוני טרור אחרים, ואין לי ספק שיש לו ההכשרה המתאימה".

רבים מזכירים את שמו של ניצן כמועמד כמעט ודאי לרמטכ"ל בעוד שתי קדנציות. אלוף (מיל') אומר: "ניצן הוא קצין מהזן שגדל להיות רמטכ"ל, מהמשובחים שצה"ל יכול להתברך בהם. מקצוען ברמה הכי גבוהה ובעל מנהיגות ייחודית שנשענת על דוגמה אישית. הולכים אחריו בגלל שמבינים שאחריו כדאי ללכת. הוא נטול פוליטיקות לחלוטין - לא מחפש תומכים ולא מייצר לעצמו לובי בדיוני שיבוצים. הוא קצין מהליגה הכי גבוהה. הבעיה היא שאני לא בטוח שהמערכת הצבאית בנתה אותו נכון בשנים האחרונות. אני בטוח שהוא יהיה אלוף פיקוד מרכז מצוין, אבל מפקדיו לא שמו אותו קודם באחד משני תפקידי התת?אלוף המתאימים כדי לתת לו מספיק ניסיון. הוא הרי לא עבר את התפקידים הקלאסיים של גדוד סדיר, חטיבה סדירה ואוגדה סדירה ולא פיקד על אוגדה ממוכנת. במקום התפקיד שעשה באמ"ן היה שווה לשים אותו כמפקד אוגדת מילואים משוריינת".

לטענת פקודיו ומפקדיו לשעבר, אין ראוי מאלון להיות הרמטכ"ל בעתיד. "הוא יכניס קצת ענווה וכבוד לצמרת הצבאית", הם אומרים, "אחרי תקופה רועשת שבה התפטר רמטכ"ל בגלל כישלון במלחמת לבנון, כהונתו של הרמטכ"ל שאחריו לא הוארכה בגלל מתיחות עם שר הביטחון, וכהונתו של רמטכ"ל נכנס בוטלה ברגע האחרון". כפיר אדם, מפקד צוות בסיירת מטכ"ל לשעבר ומחבר הספר "סוגר מעגל" על תולדות היחידה, משוכנע כי "במקרה של ניצן לא תהיה התלבטות בכלל, שר הביטחון רק יצטרך לצלצל אליו ולהודיע לו שהוא ממנה אותו. הגדולה שלו היא שהוא לא מתלכלך ולא צובר אויבים. יש לו יחסי אנוש מעולים, הוא לא מסוגל לפגוע באיש, ולכן אני לא מאמין שמישהו ישים לו רגליים. אבל גם אם הוא לא ימונה, אחת התכונות הבולטות שלו היא שהוא לא מקובע . אני זוכר שכאיש מילואים באתי אליו כשהיה מפקד היחידה עם הצעה לשינוי דרמטי שקשור לתפיסת ההפעלה. מפקדים אחרים היו פוסלים את זה על הסף, אבל ניצן הקשיב בסבלנות ואישר את השינויים. זה היה מאוד אמיץ באותה עת".

"אני לא מכיר מישהו שיש לו דעה שלילית עליו חוץ ממתנחלים", אומר אבירם הלוי, שהיה בעברו קצין ומפקד צוות בסיירת מטכ"ל. "ניצן הוא אחד הקצינים המוכשרים שיש בדור הזה, ואני בטוח שימלא כל תפקיד לא רק על הצד הטוב ביותר אלא גם על הצד החכם ביותר. הפקודות שלו מועברות תמיד ברוח טובה ובהבנה של כולם, בלי הרמת קול ובלי הפגנה של מעמד הדרגות. פשוט איש מעולה".

"הרעות הצומחת בכל מטר שכאן היא רעות של אמת", שר יהורם גאון ב"שיר היחידה". חבריו של תא"ל ניצן אלון משוכנעים כי גם בתום הקדנציה כאלוף פיקוד המרכז יהיה אפשר לומר עליו את מילות הפזמון: "יעמוד סמבטיון וימחא כף על ביצוע מושלם נקי ושלם".