פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מנכ"ל ישיבות ההסדר: "שנשים ישירו - אבל לא ילחמו"

      מסביב יהום הסער - טרור יהודי, איום בסירוב פינוי ישובים, הדרת נשים ושירת נשים - אך למנכ"ל ישיבות ההסדר, איתן עוזרי, יש הצעה משלו לפתרון: "לא לשים חיילים איפה שלא צריך"

      בכל שנה מתגייסים לצה"ל 1,500 בני ישיבות הסדר בממוצע והמספר נמצא במגמת עלייה. לאחרונה שמם של חובשי הכיפה עלה לכותרות בסוגיית שירת הנשים בצה"ל לאחר שארבעה צוערים נענשו על כך שיצאו במהלך שירת נשים בערב מורשת קרב בבה"ד 1.

      מנכ"ל ישיבות ההסדר, סא"ל במיל' איתן עוזרי, מציג נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבחנה בקרב משרתים בוגרים, מהמגזר הדתי, החרדי והחילוני, מהיכן הגיעו ובאיזה בית גדלו. לשם כך נשאלו מה היה סטטוס המשפחה בה התחנכו כשהיו בני 15. הנתונים מגלים כי 80% מבני הציונות הדתית לאומית הנוכחיים גם גדלו בבית דתי לאומי, 2.7% מתוכם גדלו בבית חרדי והשאר בבתים חילוניים. זאת לעומת 68% מהחרדים היום שגדלו בבית חרדי, 20% מהם שגדלו בבית דתי והשאר בבית חילוני.

      "הצבא עושה מאמצים על אנושיים להכניס את החרדים לצבא וכאחד שיש לו את הזכות להיות ממקימי הנח"ל החרדי אני יכול לומר שיש זליגה מהציבור שמתגייס לאלו שלא מתגייסים", מסביר עוזרי, "היום הם עדיין פה והצבא יכול לקבל אותם כמו שהם. מחר הם יהיו חרדים והצבא יצטרך להתאמץ להחזיר אותם לצבא".

      עוזרי טוען כי מפקדי צה"ל צריכים לכבד את בקשותיהם של חובשי הכיפה בצבא: "נכון שאצלנו יש ציבור גדול שבשפת התקשורת והעם נקראים 'מתחרדים'. הצבא יכול להסתכל על הציבור הזה בשתי דרכים. הצבא יכול לומר שהוא נלחם בהקצנה הדתית. כמו בוגי יעלון שהתבטא בנושא ואמר שאסור לתת לרבנים להתערב. הצבא, בנורמה שלו, אומר 'אנחנו לא ניתן להם לקבוע'. זה יגרום לכך שמחר האנשים הללו לא יתגייסו ויכנסו לציבור החרדי".

      קיימת עליה במספר בני ישיבות ההסדר בשנה האחרונה?

      "יש בדרך כלל עלייה שנעה בין 5-10% בשנה במספר תלמידי הישיבה משתי סיבות. לציבור שלנו יש הרבה ילדים אז הוא גדל כל הזמן ובנוסף יש אוכלוסייה הולכת וגדלה שבעבר לא הייתה הולכת לישיבות הסדר והיום כן. אנחנו קוראים לה האוכלוסייה של בוגרי התיכונים הדתיים. אתה יכול למצוא אותה באשדוד, אשקלון, אור עקיבא, ועוד. ציבור מסורתי דתי שנמצא איפשהו על הגבול. אם תשאל את ההורים שלהם על ללכת לישיבה, יאמרו לך 'מה פתאום'. הם מעדיפים מקצוע לחיים. אבל עם עבודה של מחנכים בבתי הספר וכל מיני פעולות שנעשות, יותר ויותר בחורים כאלה מגיעים לישיבות ההסדר. יש השנה 1,500 בני ישיבות הסדר. 'ההסדר' הוא הסדר בין ישיבות לצבא כדי להשתלב בצבא ולא כדי להיבדל ממנו, כדי שבחורים יוכלו לשלב גם לימוד בישיבה וגם שירות בצבא. השילוב הזה הוא מבחינתנו אידיאל".

      ולתוך האידיאל הזה מגיעה סוגיה כמו קול באישה ערווה

      "יש פה עיוות. הדרישה היא לא שבנות לא ישירו. אף אחד לא דורש את זה. לא הרבנות שלנו, לא הרבנות הצבאית. הבקשה היא בסך הכל שיאפשרו למי שזה מפריע לו לצאת החוצה. גם אני יודע וגם מפקד בה"ד 1 יודע שמתוך ארבעים הצוערים הדתיים שהיו באולם יצאו רק שמונה החוצה. זה כל הסיפור. תנו לזה שמפריע לו לא להיכנס לשם, או לצאת החוצה. אם זה היה טקס זיכרון לחללי צה"ל כולם צריכים לעמוד ולכבד את המעמד. אבל זה היה אירוע חברתי תרבותי. שום דבר לא היה קורה אם כמה צוערים היו בחוץ. זה עניין של הצבא להסתדר עם הבחורים שלנו".

      מאחז גבעת אסף (יהושע בריינר)

      איפה אתה רואה עוד מוקש במערכת היחסים הזו?

      "זה לא סוד שכל נושא הפינויים הוא מוקש".

      למה לא לדון בנושא, למה להשאיר אותו בשטח האפור?

      "כי לעולם אף אחד לא יגיע להסכמות וברגע שידונו בזה הכל יתפוצץ. לא נמצאה נוסחת פשרה שבתנאים כאלה וכאלה אפשר לפנות. אני לא יודע מה עמדתו של הרמטכ"ל הנוכחי. הוא לא התבטא בנושא. אבל הרמטכ"ל הקודם אמר שאנחנו צריכים לנהוג בחוכמה ולא לשים בכלל חיילים איפה שלא צריך. הוא לא התייחס לאיזה חיילים. אני חושב שמחוכמתו של הצבא לא להיכנס למקומות שבהן יש מחלוקת גדולה".

      מפקדים בצנחנים לא אהבו, בלשון המעטה, להוציא בני ישיבות ההסדר לקורס מ"כים, כי הם לא באו לשרת שלוש שנים מלאות ופגעו להם בתכנון כוח האדם.

      "המח"ט החדש, אל"מ אמיר ברעם, הבין מצוין, בעיקר דרך אמירות של תלמידים והורים, שהוא עושה נזק לעצמו ולחטיבה. אלו שמשרתים בצנחנים איבדו את כל המוטיבציה. גם החיילים לא רצו לצאת לפיקוד. בטקס סיום מסלול בקיץ באה אמא אל המח"ט ונתנה לו מכתב בו היה כתוב 'אתם מפלים לרעה, אתם גומרים את כל המוטיבציה'. זה כל כך נגע לליבו. הבחור הזה יצא לקורס מ"כים והצטיין. לפני זה לא רצו להוציא אותו. יש לנו 150-200 חבר'ה שבאים לגיבוש של הצנחנים לקראת הגיוס הקרוב. אני מעריך שזה מאחורינו".

      מפקד חטיבת הצנחנים הקודם, תא"ל אהרון חליווה, התבטא בחריפות נגד בני ישיבות ההסדר שרוצים לצאת לקצונה?

      "יש משהו אחד בדבריו של חליווה שאני מסכים איתו, סוגיית הקצינים במסלול ההסדר. עד היום היה נהוג שקצין בהסדר עושה רק תפקיד אחד ומבחינת המח"ט והמג"ד שמתכננים את הקצונה העתידית בחטיבה זה היווה בעיה גדולה לא רק בצנחנים אלא גם בחטיבות חי"ר אחרות. חליווה צעק את זה בצורה ברורה. הבנו שיש בזה צדק. הלכנו עם הצבא ועשינו שינוי. החל מקורס קצינים הבא קצין בהסדר יתחייב לשני תפקידים כשאר הקצינים בחטיבה".

      מה דעתך על הדרת נשים בצה"ל?

      "אני חושב שהדיון בצבא לא צריך להיות על השירות של הדתיים אלא על שירות הנשים. אין שום בעיה שנשים ישירו אבל יש בעיות מבצעיות ומקצועיות בכך שנשים יהיו לוחמות. את זה צריך להגיד בפה מלא ועל השולחן. כשהצבא יתמודד עם זה לא יהיו בעיות יותר".

      יום חיל האיסוף הקרבי מרץ 2010 (דובר צה"ל)

      עובדתית אין לוחמות בגולני וצנחנים וגבעתי. אז למה לדבר על זה?

      "אז אין בעיה עם שירות של דתיים בכל היחידות. איפה אני לא יכול להכניס את הבחורים שלי? אני לא יכול להכניס אותם לגדוד הקרקל. פלוגות מעורבות בנים ובנות".

      זה המקום היחידי שאתה לא יכול לשלוח אליו חיילי הסדר?

      "יש גדודי אב"כ, יש גדודי תותחנים מעורבים. איפה שיש בנות בתפקידים אחרים אנחנו חיים עם זה, אין לנו בעיה. כשיש בנות לוחמות זה לא טוב, לא רק לדתיים, אלו בעיות מקצועיות בסופו של דבר. יש בעיה במילואים. עוד לא עשו את ההבדלה הזו. בגדודי פיקוד העורף יש הרבה פלוגות מעורבות. כרגע המצב הוא שבכל מקום שיש פלוגה מעורבת, הסדרניקים לא יכולים להיכנס. אבל עם זה הצבא יצטרך להתמודד באיזשהו שלב".

      איך תיפתר סוגיית המילואים?

      "בסוף היא תיפתר. אני הייתי מג"ד במילואים עד לפני שנתיים. היום אני סגן מפקד נפה בפיקוד העורף. אני מכיר את זה מקרוב. בסוף בת הכי טובה שיש שבאה לשירות מילואים עד גיל 28-29, מוטיבציה בשמיים אין מזה. היא מתחתנת, היא יולדת, היא לא ממשיכה לשרת במילואים. צריך להבין את זה. זה בא אחד על חשבון השני. או שאתה מקבל לוחמים מסורים עם מוטיבציה בשמיים שבאים לשרת עד גיל 40 פלוס או שלא. אין מה לעשות."