במשרד ההגנה האמריקני קיימים לפחות שני ליאון פאנטה. הראשון סבור היה כי אפשרות תקיפה באיראן "חמורה מאוד" ואילו השני, זה שהופיע אתמול, לא דחה כל אפשרות, גם צבאית. פאנטה מזכיר לנו החודש מעט את הסרט "להיות ג'ון מלקוביץ'". אלמלא מדובר היה בעתידנו, ייתכן אפילו שהיינו צוחקים. ואולי בכלל מישהו טרח להזכיר לו שיש בחירות ב-2012 ושיש דבר כזה שנקרא הקול היהודי, או שהתבלבלנו, כמו שהפנטגון התבלבל.
מישהו יודע אולי כמה ליאון פאנטה יש היום בעולם? במשרד ההגנה האמריקני קיימים היום לפחות שניים. הצמד הזה התייחס החודש, כל אחד בתורו, לסוגיית הגרעין האיראנית. אחד בחר להשתתף בתחילת החודש בפורם סבן ואילו השני התראיין אתמול לתוכנית "60 דקות" של רשת CBS. השניים דומים, בטח תאומים. אז כיצד נבדיל ביניהם?
הראשון סבור היה כי אפשרות תקיפה באיראן היא "חמורה מאוד" ומעדיף אופציות אחרות, דיפלומטיות, ואילו השני, זה שהופיע אתמול, לא דחה כל אפשרות, גם צבאית, על מנת למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. למי להאמין?
ליאון פאנטה, זה שהופיע בפורום סבן ונזף בישראל על כך שהיא תורמת לבידודה בעולם ומזניחה את תהליך השלום, כנראה לא יודע כי גם האופציות הדיפלומטיות היום הן בחזקת נעלם. מאז דו"ח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בתחילת נובמבר שמענו אמנם הרבה הצהרות, אבל טרם ראינו סנקציות חדשות. הבנק המרכזי של טהרן ממשיך לפעול ללא בעיות - ולהריץ ריאלים - בדיוק כמו הכורים האיראניים. והשעון דופק.
אבל יש גם, למזלנו, ליאון פאנטה אחר, מודאג קצת יותר, שנשמע אפילו ישראלי. מזכיר ההגנה האמריקני אמר בראיון לרשת CBS כי ארה"ב לא תאפשר לאיראן להחזיק בנשק גרעיני, שהוא בחזקת קו אדום מבחינתו. מצד שני, פאנטה גם מודע לעובדה ש"תחלוף פחות משנה עד שיוכלו (האיראנים) להשיג יכולות גרעיניות". פאנטה הראשון דווקא בילה עם דגן בפורום סבן ובטח שמע ממנו תאריך אחר, 2015.
פאנטה - זה של אתמול - בחר להרגיע אותנו: ארה"ב יכולה לתקוף כל יעד בעולם ו-וושינגטון תבצע את כל הצעדים הנחוצים כדי לעצור את הגרעין האיראני. אם לא מעשים ממשיים מצד וושינגטון, לפחות שמענו הצהרות.
בוקר טוב אמריקה. פאנטה גילה פתאום עד כמה שעון החול אוזל ועד כמה העסק הזה מסוכן ובלתי מתקבל על הדעת. בדיוק כמו צפון קוריאה בזמנו, גם איראן, למרות התנגדות הקהילה הבינלאומית, מצטרפת בצעדי ענק למועדון המדינות המטורפות בעלות היכולת הגרעינית.
העצוב בסיפור הזה זה שיש רק ליאון פאנטה אחד. הוא מזכיר לנו החודש מעט את הסרט "להיות ג'ון מלקוביץ'". אלמלא מדובר היה בעתידנו, ייתכן אפילו שהיינו צוחקים.
ואולי בכלל משהו טרח להזכיר לפאנטה שיש בחירות ב-2012 ושיש דבר כזה באמריקה שנקרא הקול היהודי.
ואולי בכלל התבלבלנו? כי בפנטגון ודאי התבלבלו. אמש ניסה דובר משרד ההגנה האמריקני לרכך את דברי השר הממונה עליו. בוקר טוב אמריקה?