בצה"ל חינכו אותי שכאשר מחבל מבצע פיגוע עלי לשלוף את הנשק ולירות בו. את התובנה הזאת קיבלתי מיומי הראשון בטירונות עד יומי האחרון במילואים. מסר חד, חלק, ברור, לא משתמע לשתי פנים.
והנה, עשרות מחבלים חדרו לבסיס צה"ל, עשו בו כבתוך שלהם, השחיתו רכוש צה"ל, התפרעו, יידו אבנים בחיילים, זרקו על המח"ט לבנה - ניסיון רצח למעשה - והמח"ט, לוחם ותיק ומנוסה, ויתר. ולא זו בלבד, אלא שהפורעים, או שמא יש לכנותם בשם המדויק מחבלים, אפילו לא נעצרו. כמו שאר חבריהם, הם עזבו על הרגליים, כשכל עצמותיהם שלמות, עלו על ההסעה שהמתינה להם ונסעו הביתה, כאילו חזרו מבילוי לילי.
לכאורה, הפסקה הבאה במאמר הייתה אמורה להיות קריאה להדחתו המיידית של המח"ט. אך ברור שאילו היה מדובר במחבל פלסטיני, המח"ט היה נוהג כמצופה ממפקד בצה"ל והתוצאות היו אחרות. מה קרה? האמת היא שהמח"ט לא נהג בניגוד לדנ"א הצה"לי. צה"ל נועד להגן על המדינה ועל אזרחיה מפני אויביה. חייל יודע שעליו להגן על אזרחי המדינה מפני האויב הערבי. עבור החייל ההבחנה ברורה: אזרח ישראלי הוא גורם שעלי להגן עליו. המח"ט שהותקף זכר, לפיכך, שהמחבלים בבסיס הם בעצם אזרחים ישראלים ושעליו להגן עליהם. לכן הוא סירב להגיב, אף שהיה עלול לאבד את חייו.
כמובן, יש משהו בריא ונכון במחשבה הבסיסית שתפקיד צה"ל הוא להגן על אזרחי ישראל ולהילחם באויבי ישראל. אבל לעיתים דווקא אזרחי המדינה הופכים לאויבים. ולכן על צה"ל לעשות שינוי מנטלי ולחדד את הגדרת האויב.
מאבק נגד מי שאין להם אלוהים
ההגדרה החדשה היא שמי שמתייחס לצה"ל כאויב הוא אויב של צה"ל, של מדינת ישראל ושל העם היהודי. מי שמרים יד על חייל, מי שמרים אבן על חייל, מי שמבצע פיגוע נגד חיילי צה"ל, הוא אויב. ובמלחמה - כמו במלחמה.
אם ראש הממשלה טוען שנחצו הקווים האדומים ושיש למגר את הפגע הרע, כלשונו, עליו להבין שבאחריותו להעביר את המסר שמדובר באויב לכל גורמי אכיפת החוק. יש להעביר את המסר הזה לצה"ל, לשב"כ, למשטרה, לפרקליטות. אם גורמי המודיעין יודעים להכווין את כוחות הביטחון לחדר מסוים בבית מסוים בשעה מסוימת כדי להגיע למחבל פלסטיני, לא ייתכן שבמשך חודשים לא ימצאו את אנשי תג מחיר. ואם שב"כ יודע את זהותם אך לא מצליח להביא להרשעתם והם משוחררים שוב ושוב, יש לחזור ולהפעיל מעצרים מנהליים, צווי הרחקה וכדומה. יש בישראל תקנות לשעת חירום ומן הראוי שיופעלו.
על הפרקליטות להעמיד אותם לדין על העבירות החמורות ביותר שאפשר להגדיר בהן את מעשיהם. עלינו להפסיק להתייפייף ולכבול את ידינו במאבק נגד מי שאין להם אלוהים ושאין להם גבולות.
מטורפי הימין הרדיקלי הכהניסטי הם אויבי העם והמדינה, אך בראש ובראשונה אויבי מפעל ההתנחלות ביש"ע. על ציבור המתנחלים להפסיק לשתוק לנוכח מעשי הטירוף של האנשים האלה. על צה"ל וכוחות הביטחון לארגן ולשתף מתנדבים מקרב המתנחלים, דרך ארגונים כמו המשמר האזרחי, "המתמיד" וכו', במלחמת החורמה נגד האויב מבפנים, הגיס החמישי.
עלינו להגדיר אותם כאויב ולעשות זאת מייד, ולא להמתין עד שיהיו בתוכנו הורים שכולים, שבניהם החיילים נרצחו בידי המחבלים האלו.