ככל שאין הדבר מתקבל על הדעת, גישתם של הישראלים לאתר הקדוש להם ביותר - הר הבית - נחסמה כעת. הממשלה התקפלה בפני הסחיטה של הווקף, הסמכות המוסלמית על הר הבית, ובפני הירדנים. אלו איימו להצית מהומות אם יינקטו צעדים לחיזוק נקודת הגישה הלא מוסלמית היחידה להר, גשר המוגרבים, אשר הוכרז כגורם סיכון לשריפה ונמצא בסכנת התמוטטות. את הסקנדל הנוכחי יש לפרש בהקשר הרחב של לחצים מוסלמיים גלובליים אחרים, כמו הגינויים המתמשכים נגד בנייה בשכונותיה היהודיות של ירושלים - כולם חלק מהמאמצים לחלוקתה מחדש של העיר.
כמו היבטים רבים בקונפליקט הישראלי-ערבי, גם שאלת ירושלים נבחנת בוואקום ללא קשר כלשהו למציאות על פני הקרקע. הבחינה מתעלמת גם מן המגבלות המגונות על חופש הפולחן שהופעלו במזרח ירושלים בין 1948 ל-1967, בעת שהעיר היתה תחת שלטון ירדני. אתרים יהודיים, כולל בית הקברות היהודי בן 2,000 השנים בהר הזיתים, חוללו ונעשה שימוש במצבות לבניית מחראות, וכל 58 בתי הכנסת בעיר העתיקה, כולל בית הכנסת החורבה העתיק, גולחו עד הקרקע.
בניגוד לכך, מייד לאחר איחודה מחדש של ירושלים ב-1967, הוענק חופש פולחן מוחלט ומיידי לכל אזרחיה של ירושלים. בנוסף, אוניברסיטאות, בתי חולים ומתקני שירותים חברתיים העניקו שירות שוויוני לחלוטין ליהודים ולערבים כאחד. ביקור קצר בכל אחד משלושת בתי החולים המרכזיים בירושלים ימחיש את הסטנדרט הגבוה ויוצא הדופן של הטבות בריאותיות שסיפק איחוד העיר לתושביה הערבים.
היהודים מופלים לרעה
באופן אירוני, תחת שלטון ישראל היהודים הם אלו המופלים לרעה על ידי ממשלתם. ב-1967, מייד לאחר איחוד העיר, משה דיין העביר את המפתחות להר הבית לווקף המוסלמי. זה שימר בידיו את השליטה ואת הסמכות השיפוטית באזור הכולל את האתר הקדוש בעולם היהודי. מהלך זה התגלה כטעות הרסנית. המצב הוחמר יותר על ידי הרבנות, אשר אסרה על יהודים לבקר באתר הקדוש מסיבות הלכתיות. עם זאת, כיום רבנים דתיים-לאומיים רבים גורסים כי יהודים רשאים לבקר ברוב שטחו של הר הבית, ואף מתייחסים לתפילה באתר זה כמצווה.
בביקור שערכתי לאחרונה בהר הבית נדהמתי לצפות ביהודים המפונים בידי המשטרה, בשיתוף עם הווקף, וזאת רק בתגובה לכך שהשתתפו בתפילה פרטית שקטה. על יהודים שנצפו מתפללים נאסר לבקר באזור לצמיתות. זו שערורייה. העובדה שהמשטרה מונעת מיהודים את הזכות להתפלל באתר הקדוש ביותר בבירתם כיוון שהדבר פוגע ברגשות המוסלמים - מקוממת. אנו יוצרים אפליה נגדית בעת שאנו מונעים מאנשינו את חופש הפולחן שאנו מתגאים להעניק לאחרים. נותר רק להצטמרר מהמחשבה על אפליית היהודים בעיר אם חלקים ממנה יועברו לרשות הפלשתינית. הרי אבו מאזן כבר הצהיר שלא יאפשר לשום יהודי להתגורר במדינה פלשתינית עתידית.
ואגב, האירוניה היא שלפי תוצאות סקר שנערך לאחרונה על ידי המרכז הפלשתיני לדעת קהל, 59 אחוזים מערביי ירושלים מרוצים מרמת חייהם ומרביתם מתנגדים לחלוקת העיר ולחיים תחת שלטון הרשות. למעשה, 40 אחוזים הצהירו כי אם העיר תחולק, הם יעדיפו לעבור לשכונה ישראלית מאשר ליפול לסמכות הרשות, ביודעם כי הם אף עלולים למצוא עצמם תחת שלטון חמאס ביום מן הימים.