פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרשנות: בדיקת טוהר הבחירות ברוסיה - הודאה בזיוף

      על רקע ההפגנות שפרצו ברחבי רוסיה במחאה על הזיופים שליוו את מערכת הבחירות במדינה, סבור פרופ' אמנון סלע כי זעם האזרחים נובע בעיקר מתחושת המיאוס כלפי פוטין ומדבדב

      היו בחירות ברוסיה ב-4 בדצמבר. הן כנראה לא היו כשרות למהדרין, אלא שגם אם שיעור הזיופים במהלכה עמד על כ-15%, כטענת האופוזיציה, הרי שמדובר בשיפור של כ-35% לעומת הבחירות בתקופה הסובייטית - כאשר רק מחצית מהאוכלוסייה הביעה תמיכה בסטלין או במפלגה הקומוניסטית ואילו תוצאות הבחירות, ללא יוצא מן הכלל, גרפו תמיכה של 99.9%. גם שיעור של 15% הוא עגום ולכן יש ממש בתלונות הטוענים. עם זאת, חובה לבדוק את כנות טענתם של מדבדב ופוטין ולבחון האם מדובר בכוונה אמיתית לבחון את תוצאות הבחירות או שדבריהם נועדו רק להרגיע את הרוחות. אם כי ניתן לומר שעצם טענתם היא כבר הודאה למחצה - שאכן היו זיופים.

      בין המפגינים נגד פוטין-מדבדב ומפלגתם היו גם אישים מצמרת ההנהגה הרוסית, כגון: קסיאנוב, מי שהיה ראש ממשלה בעבר הקרוב, ונמצוב, סגנו של ילצין. יצוין כי רוסיה איננה דמוקרטיה מערבית, וכי בקור של מינוס 11 מעלות צלזיוס לא קל לצאת להפגין נגד משטר אלים. כמו כן, גם העיתונות נרתמה למחאה באמצעות כותרות בולטות על הפגנות ענק, אלא שאין לאבד פרופורציות. ההפגנות בתל אביב בקיץ האחרון היו גדולות מאלה שברוסיה באופן מוחלט ובוודאי גם באופן יחסי. בישראל שבעה וחצי מיליון תושבים; אוכלוסיית רוסיה מונה למעלה ממאה מיליון. ההפגנות מבטאות הלוך רוח ומצוקה אמיתית, אבל הן עדיין לא צברו מסה פוליטית ואף לא היו ממוקדות. המצוקה איננה כלכלית. מצבה הכלכלי של רוסיה איננו רע וכמו בכל מדינה קפיטליסטית יש בה איי עוני לא מעטים, אך נראה שהמצוקה נובעת יותר ממיאוס מפוטין, מאכזבה ממדבדב ומאיבה למפלגתם.

      הפגנות נגד ולדימיר פוטין על רקע הבחירות לנשיאות רוסיה (AP , dmitry lovetsky)
      "טיפולו של פוטין בהפגנות ישפיע על החלטת הבוחרים" (צילום: AP)

      מדבדב עורר תקוות לזמן קצר, קרנו של פוטין נמצאת בירידה מתמדת. לפני הבחירות הקודמות עמד שיעור התמיכה בפוטין על למעלה מ-60% ואחוזי התמיכה במפלגתו היו אף גבוהים מכך. על פי סקרים שנערכו בספטמבר, עמד שיעור התמיכה בפוטין על כ-40%. מדבדב ויתר ללא צורך נראה לעין על סיכוייו להיבחר בפעם השנייה לנשיאות וחשף את עצמו להאשמה כי הוא ופוטין קשרו קשר, שקודם לכן הייתה בבחינת שמועה שאפילו אם היה בה אמת היה בכוחו של מדבדב כנשיא גם להזים אותה וגם להפריך אותה, אילו בחר להילחם על מעמדו. פוטין השניא את עצמו מפני שיותר מדי אנשים נרצחו בתקופת כהונתו גם כנשיא וגם כראש ממשלה, וכן יותר מדי פיות הושתקו ויותר מדי שחיתויות התגלו. האינטליגנציה הרוסית כבר התרגלה לראות את עצמה חלק מאירופה, אלא שתקופת המלחמה הקרה לא נשכחה, המתח היה גדול מדי אז. בהקשר זה, נתפס מדבדב כמתון יותר במדיניות חוץ ופוטין נתפס כמחולל מתיחות, אם כי אולי לאנשים ולחוגים מסוימים המתח מזכיר גם את ימי גדולתה של ברית המועצות לשעבר כמעצמה עולמית.

      פוטין לא יוותר על השלטון, אולם יאלץ להאזין לדברי חבריו לקואליציה, שכן הבחירות שללו ממפלגתו את הרוב המוחלט שהיה לה. אם ייבחר לנשיאות במרץ 2012 יוכל, על פי הקונסטיטוציה, לפזר את "הדומה" (הפרלמנט), אבל בהיעדר בסיס חוקתי יזדקק לתמיכת הצבא. מניסיון העבר ניתן ללמוד כי תמיכה זו איננה מונחת בכיסו. גם טיפולו של פוטין בהפגנות מעתה ועד לבחירות לנשיאות יהווה גורם בהחלטת הבוחרים.