תואר ראשון בחצי שנה, והמורה יכתוב את הבחינות

גילויים חדשים ומפתיעים מתפרסמים לראשונה על דרך הניהול והלימוד בשלוחת אוניברסיטת לטביה בישראל, העומדת בימים אלו במרכזה של "פרשת התארים המזויפים".

הפרשה, במרכזה עומדות שתי שלוחות של אוניברסיטאות מחו"ל לטביה וברלינגטון, פורסמה לראשונה בנובמבר 2001. על פי החשד חלק מהתארים שהעניקו האוניברסיטאות הללו היו מזוייפים, והן היוו קרקע פורייה למעשי הונאה ולמשיכת כספים רבים שלא כחוק מהמדינה.

פרטי החקירה החדשים נחשפו בתשובה שהגישה הפרקליטות לבג"ץ בעניין עתירתם של בוגרי השלוחות, אשר פנו לבית המשפט בבקשה להוציא צו ביניים בפרשה. מתמונת המצב המצטיירת מהחקירה עד עתה, עולה כי השלוחה הישראלית של אוניברסיטת לטביה מעולם לא פעלה ברשיון. מנהלי השלוחה אמנם הגישו בקשה לרשיון, אך עשו זאת באיחור של שמונה חודשים מהמועד האחרון שניתן, וביטלו אותה כאשר המועצה להשכלה גבוהה ביקשה לערוך ביקורת במוסד. על פי החשד, ציינה השלוחה שמות של מרצים, שעם חלקם מעולם לא דובר על עבודה.

מחקירת המשטרה עולה בנוסף כי מנהלי השלוחה ביצעו רישום תלמידים רטרואקטיבי ופיקטיבי, "בין השאר על מנת לעקוף את דרישות חוק המועצה להשכלה גבוהה והוראות משרד החינוך באשר להיקף הלימודים המינימלי של 6 סמסטרים לתואר הראשון". בפועל סבורים במשטרה התלמידים לא למדו יותר מחצי שנה או שנה לכל היותר. חלק מהתלמידים התקבלו ללימודים גבוהים מבלי שהחזיקו בתעודת בגרות. "יוצא אם כן שחלק מבוגרי השלוחה הנם לכאורה בעלי תואר אקדמי בעוד שאין להם תעודת בגרות", נכתב בתשובת הפרקליטות.

בנושא מכירת המבחנים, במשטרה סבורים כי השלוחה איפשרה לקבוצת תלמידים לעבור 36 בחינות בתוך שבוע עד חודש, "תוך מתן הבטחה כי יעברו את הבחינות". במקרים מסוימים המנחים סייעו לתלמידים בפתרון המבחנים בעת עריכתם. עוד עולה כי רכזים שתפקידם היה אדמיניסטרטיבי בלבד הפכו לעיתים להיות "מנחים" שתפקידם "לאשר" עבודות ולתת "ציונים". "במקרה מסוים בו ביקשו מנהלי השלוחות לסייע לקבוצות תלמידים לסיים תואר עד מועד מסוים, גייסו חברים של מנהלי השלוחה, והורו להם "לבדוק" במהירות הבזק מסות של בחינות ולתת להם ציונים". חלק מ"המנחים" טוענים במשטרה העידו כי בדיקת עבודות הייתה למעשה טכנית "ובוודאי שלא אקדמית". ה"מנחים" הודו כי דפדפו בעבודות ו"בדקו כי מתקיים בה מבנה של פרקים, תוכן עניינים, סיכום, רשימה ביבליוגרפית ועוד".

המשטרה אינן מתרכזת רק במורים. על פי החשד, "בשלוחה התנהלה "תעשייה" ענפה של מכירת עבודות וקנייתן. הרכזים והמנחים השתתפו ב"תעשיה" זו, תיווכו בין מוכרים לקונים, סייעו לתלמידים להשיג עבודות, ואף הפנו תלמידים למוכרי עבודות כאלו תוך קצירת עמלות תיווך. לא פעם פרץ ריב בין המנחים/רכזים על "השליטה" לגבי מכירת העבודות ועל הכסף הנגבה בגין כך".

במקרים רבים בהם תלמידים השיגו לכאורה עבודות ב"סיוע" אנשי השלוחה או בגניבה של ממש, ממאגר עבודות שהיה במשרדי השלוחה. "מעבודות אלו נתלש דף השער, מוצמד דף שער חדש בו הופיע שמו של המגיש החדש, ואלו הוגשו כעבודות גמר. פעמים המגיש שהיה ממין זכר לא טרח לבדוק כי העבודה רשומה בלשון נקבה, או כי למרות שהמגיש היה תלמיד לא יהודי, נרשמה בראש כל עמוד העבודה המילה 'בס"ד'".

מעל ל-12 אלף תלמידים נרשמו לשתי השלוחות הישראליות, בהם אנשי צבא, משטרה, ובכירים במערכת הפוליטית. התואר שהשיגו העניק להם הטבות כספיות בגובה שבעים אלף שקלים בשנה. שמות רבים עלו במהלך חקירת המשטרה, בהם של מפקד המחוז הצפוני לשעבר, ניצב אליק רון. עד כה המליצה המשטרה להעמיד לדין את יו"ר הסתדרות המורים, אברהם בן שבת וסגנו אורי גרומן, וכן את יו"ר סיעת ש"ס יאיר פרץ.

להערכת הפרקליטות חקירת המשטרה עשויה להתארך עוד מספר חודשים, במהלכם צפויים להתבצע תחקירים בחו"ל. "מדובר בחקירה מאוד מסועפת ומורכבת", נכתב במסמך, המבוצעת על ידי צוותים של המשטרה, צה"ל, המחלקה לחקירות שוטרים ובליווי הפרקליטות. ללא ספק יהיו לה השלכות על פעילותן של שלוחות אחרות של אוניברסיטאות זרות בארץ.