תודה לך, ניוט גינגריץ'

המועמד הרפובליקני המוביל לנשיאות ארה"ב, ניוט גינגריץ', אמר בראיון כי העם הפלסטיני הוא המצאה. למרבה האירוניה, זו המצאה שעליה יאסר עראפת, יצחק רבין ושמעון פרס קיבלו את פרס נובל. גינגריץ' אינו הראשון שאמר את האמת בשיא פשטותה. אמרה את זה לפניו גולדה מאיר וזכתה לקיתונות של בוז מצד גורמי שמאל שהאשימו אותה בשטחיות ובשחצנות. בעניין הלאומיות הפלסטינית חשוב להדגיש כי שירו של אמיר גלבוע "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת" - מוטעה. כדי להיות עם לא מספיקה הרגשה, צריך גם שיתקיימו כמה תנאים אובייקטיביים. לפלשתינים אין התנאים האלה. לאותם ערבים המכונים פלסטינים אין שום גוון ייחודי היכול לאפיין אותם מבחינה אתנית, היסטורית, דתית או לשונית.

כל אלה המכונים פלסטינים אינם שונים במאומה מבני האומה הערבית החיים במזרח התיכון ובחצי האי ערב. דתם מוסלמית, שפתם ערבית ומוצאם האתני הוא מצאצאי שבטים בדואים שהגיעו לשטחי ארץ ישראל, בעיקר במאות ה-18 ו-19, והתיישבו במקומות שונים על פי צורכי החיים שלהם.
מאז הקמת ישראל ועד מלחמת ששת הימים לא היה כל ביטוי ממשי לרצונם של הפלסטינים לחיות במסגרת מדינית עצמאית. ביהודה ושומרון הם ראו את עצמם כאזרחים נאמנים של השלטון הירדני, ובעזה כאזרחי מצרים. בשנת 1964, כאשר הוקם הארגון לשחרור פלשתין, איש מהמקימים את הארגון לא דיבר על מדינה פלסטינית. כל כוונתם היתה להביא לחיסולה של מדינת ישראל.

ב-15 בנובמבר 1988, כאשר הכריזה הנהגת אש"ף על הקמת מדינת פלשתין, נאמר בהצהרת העצמאות שלהם כי "מדינת פלשתין היא מדינה ערבית, חלק אינטגרלי ובלתי ניתן להפרדה מהאומה הערבית המאוחדת במורשתה ובציביליזציה שלה, כמו גם בשאיפותיה לשחרור, לקידמה לדמוקרטיה ולאחדות". אלו, כמובן, העדות וההוכחה המהימנה ביותר לכך שאין באמת עם פלסטיני. למעשה, מטרתם העמוקה של הפלסטינים היא אחת: לחסל את המדינה היהודית שקמה בארץ ישראל ולהחזיר את אדמותיה של המולדת היהודית לידי האומה הערבית הגדולה שחיה ביותר מ-20 מדינות.

זו הסיבה שלאורך כל ההיסטוריה המודרנית הפלסטינים התנגדו, פעם אחר פעם, לכל הסדר שיכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית. חשוב שהעולם ואזרחי ישראל יידעו את האמת. תודה לך, ניוט גינגריץ', על השיעור הקצר והמאלף בהיסטוריה מודרנית. לשמחתי, במאה ה-21 יותר ויותר אנשים מזהים את הקשר בין אמת למנהיגות.