יש הרבה מאוד בעלי חיים בבתי המחסה ברחבי הארץ שנותרו משותקים לאחר תאונות דרכים או התעללויות שעברו. לרוע מזלם, בשל נכותם הם נמקים בדרך כלל שנים ארוכות בכלביות, ואיש לא מאמץ אותם. שלג היה בקלות יכול להיות אחד מהם לולא התמזל מזלו, והוא פגש בכמה נשים מיוחדות לאורך הדרך.
שלג נמצא מוטל לצד הכביש סמוך למושב יגל כשנאסף על ידי אישה שהביאה אותו אל עמותת "תנו לחיות לחיות". משם, בשל מצבו הבריאותי, הוא הובא אל המרפאה הווטרינרית "מדיקל וט" בתל אביב. "שלג הגיע אלינו כשהוא גורר את שתי רגליו האחוריות ואינו מסוגל להזיזן", מספרת גל רובין, הווטרינרית שטיפלה בשלג.
כשמגיע כלב שעבר תאונה ואינו יכול ללכת בודקים בדרך כלל שתי אופציות - ייתכנות לבעיה אורתופדית או לבעיה עצבית. "עשינו לשלג צילומים וראינו שאין שברים בגוף, ולכן האופציה השנייה היתה שהוא סובל מבעיה עצבית עם פגיעה בעמוד השדרה. לצערי הרב בדיקה מקיפה כזו עולה אלפי שקלים, וניתן לבצע אותה רק בבית חולים הווטרינרי בבית דגן. שלג נמצא ללא שבב זיהוי וללא בעלים, כך שלא היה מי שיממן את הבדיקה היקרה, העמותות לרווחת בעלי החיים קורסות מחוסר תקציבים", מוסיפה רובין.
האבחנה לגבי מצבו של שלג היתה לא ברורה, והוא טופל בסטרואידים. מצב רוחו אמנם השתפר וכך גם התיאבון שלו, אך רגליו נותרו משותקות. בשלב הזה נכנסה נוית שם, עורכת סרטים במקצועה, לחייו של שלג והוא אל חייה. נוית הגיעה ביום שישי לפני כשבועיים ליום אימוץ של "תנו לחיות לחיות" בדיזנגוף סנטר בתל אביב ושם ראתה את שלג יושב בכלוב, והחליטה לקחת עליו חסות. "משהו בחוסר האונים שלו כבש אותי, החלטתי לקחת אותו אליי", מספרת נוית. "זה לא משהו שאני עושה בדרך כלל. הבנתי מהמרפאה ששלג יישאר ככל הנראה משותק, וידעתי לצערי שאין סיכוי שמישהו ייקח אותו בגלל זה". נוית אספה אותו אל ביתה, כשהמטרה היא לנסות להבריאו למצוא לו בית חם.
לשם תהליך הריפוי גייסה נוית את נעמי דוד ונגה רונן ממרכז "אנימה" לטיפול והתנהגות חיובית אצל בעלי חיים, אותן הכירה באירועי התרמה שהפיקה. נגה היא מטפלת ומאלפת המשתמשת בשיטת ה"קליקר" החיובית ונעמי היא מטפלת ברפואה סינית בבני אדם ובבעלי חיים, ומנהלת המגמה ללימודי רפואה משלימה לבעלי חיים בסמינר הקיבוצים. השתיים שמעו את סיפורו של שלג, וכבר למחרת הגיעה נעמי לערוך לשלג דיקור ראשון בהתנדבות. התוצאות היו מפתיעות - למחרת הדיקור שלג החל לקפץ על אחת מרגליו האחוריות.
הרפואה הסינית היא רפואה מסורתית וטבעית שבבסיסה האמונה כי חולי בגוף נוצר מחוסר איזון בין המערכות בו. המטרה היא לרפא את הגוף על ידי יצירת איזון, אך קודם לכן יש למצוא את מקורו ולשם כך יש להכיר את המבנה הפיזיולוגי של החיה. הרפואה הווטרינרית המשלימה מציעה שימוש בצמחי מרפא ובדיקור, כאשר אלה מציעים השלמה לטיפול המערבי במגוון בעיות. לעתים, כמו במקרה של שלג, מציעה הרפואה הסינית פתרון שאין לרפואה המערבית.
במהלך השבוע הראשון מהתחלת טיפול הדיקור הגיעה נעמי כל יום למרפאה על מנת לטפל בשלג ולשמור על ההתקדמות שלו, ובאמת כעבור ארבעה טיפולים שלג החל ללכת על ארבע רגליים. הוא אמנם מעד לעתים, אבל הלך. "הפגישה הראשונה שלי איתו היתה מעין פגישת אבחון, לראות אם יש מצב לשקם אותו", מספרת נעמי. "מיד ראיתי שניתן יהיה לשקם אותו, בעיקר בשל כוח הרצון והאנרגיה שלו, וגם בשל גילו הצעיר שמקל על השיקום. העובדה שהכלב נמצא במצב נפשי טוב מקלה ואף מקצרת את תהליך השיקום".
הדיקור הראשון של הכלב שלג
הדיקור השני של הכלב שלג
כל מפגש דיקור אורך כעשר דקות, במהלכו משתמשת נעמי במחטים דקות הננעצות בחלקים שונים בגוף בהתאם לטיפול הרצוי. "השאיפה בכל טיפול היא להמריץ את המערכת העצבית, ומעבר לזה הקומבינציה של הנקודות בדיקור נועדו לחזק את המערכת החיסונית וגם לתת תמיכה לכליות. בגלל הטראומה ששלג עבר בתאונה", מסבירה נעמי, "הטיפול הראשוני שנתתי לשלג היה לשם עבודה על עמוד השדרה. כעת, כשמצבו השתפר, אני עובדת איתו על דיקור יותר כללי, שעובד על זרימת דם ועל הקלה על כאב". בינתיים שלג מתמסר לטיפול, מגיב בנינוחות לדיקור ונשכב על הצד, לעתים אפילו תופס תנומה קלה.
הווטרינרית לא האמינה
בין הרפואה המערבית והמזרחית קיים מתח תמידי, כשהראשונה נוטה לזלזל בשנייה. אמנם בשנים האחרונות טיפולי דיקור ושימוש בצמחים לרפואה הפכו פופולריים בקרב בני אדם ואף הראו תוצאות, אך אצל בעלי חיים זה עדיין קצת מוקדם. "לא האמנתי שמהדיקור תגיע הישועה, לא האמנתי שהוא יילך", מתוודה הווטרינרית רובין, "אין לי הסבר לזה. אני חושבת שבמקרה של שלג היתה פגיעה במה שנקרא התחום האפור. כלב שיש לו ניתוק מלא של חוט השדרה למשל לא יוכל ללכת לעולם. יחד עם זאת, אין לי ספק שהדיקור עזר, ואמליץ עליו כטיפול משלים למקרים דומים ואחרים". מצד שני, אומרת נעמי כי "מבחינתו של שלג, הזמן היה לרעתו. לו הייתי מקבלת אותו כמה ימים אחרי התאונה, השיקום היה מלא יותר. הזמן שעבר מקשה על שיקום הרקמות הפגועות ומאט את התהליך. לולא הדיקור, החסימה העצבית היתה מנוונת את רגליו והוא ככל הנראה לא היה חוזר ללכת".
על אף השיפור המדהים במצבו של שלג, לפניו עוד שיקום וטיפולים תומכים לאורך הדרך. שלג, שבעליו נמצאו לבסוף כעבור שלושה שבועות, והחליטו לנטוש אותו בשל מצבו הבריאותי, ממתין אצל נוית לבית חם ואוהב. נוית גם פתחה לו קבוצה בפייסבוק הנקראת "שלג ראסל", הכוללת עדכונים יומיומיים וסרטונים חדשים. הסיפור של שלג מלמד שנסים קורים לפעמים. כל מה שצריך זה אופטימיות, מישהו שיאמין בך ועזרה של חברים.
צילומים: אבועגלה - סרטים מצוירים לאירועים