יותר ממאה ארגוני זכויות אדם ישתתפו השבוע במצעד לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי. אני לא אהיה שם. לא אשתתף במצעד, כדי לא להיות שותפה למצג-השווא, במסגרתו נעשה שימוש מעוות במותג "זכויות אדם" כדי לקדם את האינטרסים האנטי-ישראליים של מדינות וגופים בינלאומיים: להכפיש את מדינת ישראל, ולנשל את עם ישראל מארצו. אבל העובדה, שהאנטישמים מעבר לים בחרו להשתמש במותג-מנצח זה, ולפזר את ממונם על יותר ממאה ארגונים שונים יש בה כדי להדאיג.
אני קוראת את הדו"ח השנתי של "האגודה לזכויות האזרח", ומתפעלת, כל שנה מחדש, ממה שיש בו ועוד יותר ממה שאין בו: פרק שלם על מערכות-החוק ב"שטחים", ואף מילה על האפליה לרעה של יהודי יהודה ושומרון בתחום המשפט הפלילי, אפליה המעוגנת בנהלים, מוכחת במספרים ובסטטיסטיקות, ומנוהלת ביד רמה ע"י "צוות אכיפת החוק בשטחים". פרק שלם על הפרות חוק של המשטרה, ואף מילה על האירוע הטראומטי במהלכו בוצע שימוש בירי לעבר אזרחים בלתי-אלימים בחוות גלעד.
פרק שלם על הגבלות תנועה ביהודה ושומרון, ואף מילה על הגבלות התנועה החמורות על יהודים באזורים אלה, בניגוד גמור להיגיון (המעוגן גם בפסק דין של בג"ץ) שלפיו הגבלות תנועה יש להחיל על הצד המאיים ולא על הצד המאוים. פרק שלם על חופש הביטוי, ואף מילה על סתימת הפיות למפגיני הימין, על כתבי האישום המוגשים רק נגדם (למרות שהפגנות ומשמרות מחאה מול בתי בכירים הם מעשים שביום-יום במדינת ישראל) ועל הרשעת 6 קטינות "כתומות" בעבירה החמורה של "פגיעה בפרטיות", רק בגלל שהעזו למחות מול ביתו של קצין צה"ל על הריסת ביתה של חברתן.
פרק שלם על זכויות עצורים, ואף מילה על הפגיעה המכוונת בצניעותן של נערות דתיות באמצעות חיפוש בהפשטה על מנת לשבור את רוחן ולאלץ אותן לשתף פעולה בחקירה בניגוד לרצונן ולזכויותיהן. סעיף קצר, מס-שפתיים, על צווי ההרחקה המנהליים שהוצאו נגד "מתנחלים" בלבד. אין בו אף מילה על משמעות צווים אלה למשפחות המורחקים הנותרות ללא קורת גג וללא פרנסה (האגודה לזכויות האזרח ידעה להסביר היטב פגיעה זו כשעתרה נגד גירוש סייענים-למחבלים מהשומרון לעזה) ועל העדר כל הגיון-פנימי וכל תועלת בצווים אלה (שריפת מסגדים אפשרית גם בתחומי ישראל הקטנה, כפי שראינו למרבה הצער) - דבר המעיד על היותם למעשה התעללות גרידא וענישה ללא דין.
אף מילה על ילדי מגרון
פרק שלם על הזכות לחינוך, ואף מילה על ההחלטה המנהלית הראשונה מסוגה בישראל, לסגור מוסד חינוכי שלם (ישיבת דורשי ייחודך) רק בגלל חומר חסוי. פרק שלם על הזכות לדיור, ואף מילה על הפגיעה המתמשכת במגורשי גוש קטיף, שעדיין, 6 שנים לאחר הגירוש, רובם הגדול לא זכו לבתי קבע. וכמובן אף מילה על התכנית להרוס ישובים שלמים ביהודה ושומרון, ולגרש 1,000 אזרחים מבתיהם. פרק שלם על זכויות קטינים, ואף מילה על הפגיעה המזעזעת בילדי מגרון בעת הריסת בתיהם, פגיעה שהוגדרה ע"י הועדה לזכויות הילד בכנסת כ"התעללות".
פרק שלם על חקיקה שוללת-זכויות-אדם, ואף מילה על תנופת החקיקה הצבאית ביהודה ושומרון, חקיקה רטרואקטיבית המתבצעת ללא כל בקרה של הכנסת, ושמטרתה להדיר ולנשל את תושבי יהודה ושומרון היהודים כמעט מכל זכויותיהם בקרקע. "אין זו אפליה כי אם אבחנה מותרת בין שתי אוכלוסיות" קבע בית המשפט העליון והכשיר את השרץ שתוצאתו הריסת ישובים שלמים ועקירת מאות דונמים חקלאיים.
כאלף אזרחים ישראלים, אנשים נשים וטף, עומדים (חלילה) להיות מגורשים מבתיהם בחודשים הקרובים, אלפי חיילים ושוטרים מיועדים לבצע את פעולת הגירוש ולשאת אותה עמם לכל חייהם. מבחינת הארגונים שיצעדו ביום שישי הקרוב בתל אביב, זו אינה סיבה לדאגה, אלא דווקא להפך. חלקם אף ירשמו את הגירוש וההריסה ברשימת ההישגים שלהם, אותה יציגו ל"בעלי המאה" שמעבר לים.
בשנים האחרונות הפכה ישראל למדינה היחידה בעולם החופשי, בה ארגוני זכויות אדם פועלים בגלוי! - לגירוש אזרחים מבתיהם. אם הם "מתנחלים", כמובן. למעשה, מי שמכנים עצמם ארגוני זכויות אדם הם היום הפוגעים הראשיים בזכויות האדם של מתיישבי יהודה ושומרון וזאת באופן שיטתי, מאורגן, ומתוקצב בתקציבי עתק. לכן, ביום זכויות האדם הבינלאומי לא אצעד בתל אביב. במקום זה, כבכל יום שישי, תוך כדי ניקיון הבית והכנת סעודות השבת, אענה טלפונית לעשרות אזרחים שזכויות האדם שלהם נפגעו, ושאין להם שום סיכוי לקבל סיוע ממשתתפי המצעד.
הכותבת היא יו"ר ארגון זכויות אדם ביש"ע