הטבות מתונות אבל ממוקדות

    חזי שטרנליכט

    פרק המיסים של ועדת טרכטנברג דומה במהותו לרוטב חמוץ-מתוק. הוא מכיל כמה גזרים למעמד הביניים, אבל יש בו גם מקלות. בסיכומו של דבר, מעמד הביניים מרוויח. אבל יש חלקים באוכלוסייה שנפגעים ולא זוכים לתמורה. אחת הבשורות החשובות היא הפחתת נטל המס על מי שמשתכרים בין 8,000 ל-14,000 שקלים בחודש. זוהי אוכלוסיית מעמד הביניים, והיא תזכה להטבה, גם אם לא דרמטית, אבל לפחות ממוקדת.

    בד בבד ישלמו העשירים, דוגמת אלה המשתכרים מעל למיליון שקלים בשנה, יותר מיסים. גם שם הנטל לא מוכבד דרמטית, וטוב שכך, משום שמכות קשות מדי היו מייצרות עיוותים חדשים ופוגמות באפקטיביות. הטבה חדשה ואפילו חדשנית היא של מתן 2 נקודות זיכוי לאבות עם ילדים עד גיל 3. מדובר היה במחסום שחנק זוגות צעירים כיוון שההטבה הזאת ניתנה רק לנשים. אלא שבגילים האלה היה להן קשה לנצל אותה בצורה המיטבית. ההסתכלות על כלל המשפחה כנושאת בנטל תעודד את הגברים לנצל את ההטבה במלואה, כלומר לעבוד יותר. היא גם תהיה צודקת יותר משום שתקל את הלחץ על התא המשפחתי, ותאפשר למי שיכול לנצל את ההטבה לפעול לניצולה.

    המקל המשמעותי בפרק המיסים הוא העלאת המס על רווחי הון. לכאורה זהו עניין רק ל"עשירים", אבל למעשה מרבית הציבור כיום חשוף לשוק ההון, בין שבאופן ישיר דרך השקעות בבורסה ובין שבאופן עקיף דרך חסכונות מנוהלים. וכך, בעוד מי שמקבל את הגזרים הם בדרך כלל הורים לילדים צעירים - תשלם כלל האוכלוסייה שמשקיעה בשוק ההון את מחיר העלאת המס על רווחי הון.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully