עיתונות אמיצה - תואר שזוכים לו מי שתוקף את ממשלת הליכוד, אנשים המזדהים איתה וערכים שמרניים שרוב הציבור מחזיק בהם. בן הזוג המנוגד הוא עיתונות מטעם - כינוי גנאי לכלי תקשורת או לעיתונאים המגינים על הערכים המותקפים או מתקיפים את צביעות ה"אמיצים".
סתימת פיות - ניסיון של נציגים בציבור השמרני להגשים באמצעים דמוקרטיים מצע פוליטי שלשמו נבחרו. לא תשמעו את המונח הזה בזמן שראש ממשלה מעביר הסכם שמאלי שנוי במחלוקת על חודו של קול תוך גניבת קולות. אז ייקרא הציבור לכבד את ההכרעה הדמוקרטית של הרוב. תת-סעיף: סתימת פיות בתקשורת - שם קוד לניסיון לפנות כמה מאחזי שמאל בתקשורת לטובת עיתונאים המזוהים עם הרוב המודר. ועוד תת-סעיף: איזון - דיון שבו יושבים שלושה או ארבעה אנשי שמאל, לעיתים בליווי קהל אוהד, מול יריב אידיאולוגי בודד.
בני אור - שם קוד למי שמבקש לשמור על הסדר הישן. ומולם - בני חושך - אלה שישבו בחושך והושתקו שנות דור וכעת מבקשים מבני האור לזוז קצת, לרווח את השורות, כדי לתת מקום גם לנציגיהם בבית המשפט או בתקשורת. בני האור היום עשויים להיות מי שכונו בעצמם בני החושך רק אתמול, אבל כעת בקונסטלציה הפוליטית מחזיקים בעמדה המשרתת את בני האור הוותיקים. כך, עד לא מזמן, הוצג בני בגין כתימהוני וכקיצוני. אזהרותיו בזמן אמת על כוונות ערפאת נפלו על אוזניים ערלות, והתקשורת ציקצקה בעונג למראה נפנופו בידי שמעון פרס (אז שר החוץ) שכינה אותו "אבו אמר". כעת הפך בגין לבן אור, ואביו מנחם בגין ז"ל למופת דמוקרטי שהשמאל מנופף בו. אותו שמאל שרק לפני דור כינה את בגין רוצח (בזמן מלחמת לבנון הראשונה), וטרם עלייתו לשלטון ראה בו פאשיסט והזהיר מפני העברת השלטון לאדם כזה. אגב, הדיכוטומיה בני אור מול בני חושך לקוחה מהמאה הי"ח; ללמדנו, כמה מתקדמים כוחות האור.
לפגיעה בדמוקרטיה יש תאום: עריצות הרוב
פגיעה בדמוקרטיה - ניסיון לשפר סדרי חברה, שלטון ומשפט באמצעות היבחרות לכנסת ופעילות חקיקתית. החוקים המכונים "פגיעה בדמוקרטיה" יהיו כאלה הרוצים לגוון את מרחב הדעות במוקדי הכוח הישנים. פגיעה בדמוקרטיה כוללת אפילו חקיקת חוק המחזק את ריבונות המדינה והאוסר על ממשלות זרות להתערב בקרב הילידים באמצעות תמיכה בעמותות פוליטיות. אירוניה היא שדווקא הזועקים נגד מאפשרים את הניאו-קולוניאליזם האחרון של אירופה במזרח התיכון. רק בישראל מאפשרים לממשלות הולנד או נורבגיה ללמד אותנו, הילידים, בינה לאור רעיונות הצדק של עמי אירופה הנאורים. לפגיעה בדמוקרטיה יש תאום: עריצות הרוב - שם קוד לאזרחים שהצביעו עבור קו פוליטי שראוי לדעתם להוביל, למשל הסכם אוסלו; למשל ההתנתקות; למשל חורבן יישובים יהודיים. לא הבנת, דווקא הדוגמאות הללו אינן מבטאות את עריצות הרוב, זאת דמוקרטיה במיטבה שבמסגרתה בני האור מחנכים מחדש את בני החושך.
קיצוני - תואר השמור רק לאנשי ימין, לאו דווקא תומכי כהנא, גם לא אנשי האיחוד הלאומי או מפד"ל. אפילו אנשי מרכז בליכוד מכונים "קיצוניים". ככה זה כשהמציאות הישראלית ניבטת מבעד למשקפיים של חד"ש או מקסימום מרצ.
חשבון נפש - אמירה קבועה של עיתונאים לאחר שהם עוזרים לרמוס את יריביהם האידיאולוגיים מימין, ומנגד מפארים את אהוביהם משמאל. אז מתעוררים נציגי הציבור הנרמס ומבקשים לשנות את המציאות הבלתי אפשרית באמצעות חקיקה. העיתונאים מתנגדים וזועקים גוואלד ואפילו מתכנסים בסינמטק כדי לקונן על סתימת פיות (ע"ע) ופגיעה בדמוקרטיה (ע"ע), תוך שהם ממלמלים משהו גם על חשבון נפש. לאחר מכן יחזרו למערכות וישדרו רק עם בני מינם הפוליטיים.
ככלות הכל, סדר צריך להיות: המיקרופונים שייכים תמיד לבני האור האמיצים והדמוקרטים המאפשרים פתחון פה רק למי שירצו, ובכלל, הם יהיו מוכנים למות על זכותנו לחשוב כמותם.