סיפורו של צד"ל (צבא דרום לבנון) היה אחד הסיפורים העגומים בתולדות ביטחוננו. לכאורה, היה זה שיתוף פעולה מתבקש בין ישראל, שהיתה כתובת לירי של אש"ף בתחילה ושל חיזבאללה מאוחר יותר, שישבו בדרום לבנון וירו על הגליל, לבין קבוצה של צעירים נוצרים שלא ראו תוחלת בפעילות האנטי-ישראלית והקימו מיליציה שמומנה על ידי ישראל.
למעשה, נוצר מצב בלתי אפשרי שבו מצאה עצמה ישראל אחראית, בצדק או שלא בצדק, למהלכי צד"ל (למשל, עינוי אסירים בכלא אל-חיאם), צבא ששרשרת הפיקוד והאחריות בו לא היתה ברורה. בהמשך הפכנו שבויים בלבנון מתוך חשש לאכזב את חיילי צד"ל, שחששו כי אם ניסוג מלבנון ישחטו אותם הלבנונים, שראו בהם משתפי פעולה עם ישראל. אחרי הנסיגה מדרום לבנון, גם לאחר שהחלטנו לקלוט אלפים מהם בישראל, הם המשיכו לראות בנו את מי שבגדו בהם והפקירו אותם.
מוטב להאזין לקולות ולא להביך
בגדה עומד להתרחש סיפור דומה, בעזרת חוסר התבונה האמריקני. בשנים האחרונות אימנו האמריקנים (ותצוין עבודתו הטובה של הגנרל דייטון) כוחות ביטחון פלסטיניים כדי שיוכלו להבטיח את החוק והסדר במדינה העתידית. האימונים יצרו מצב חדש: לאחר שנים של קושי פלסטיני להבטיח את השקט בגדה ואי יכולת להתעמת עם גורמים אלימים, אנטי-ישראליים, נוצר שקט; תיאום ביטחוני שלא היה כמותו עם כוחות הביטחון שלנו. שני הצדדים אינם מתהדרים בשיתוף: הצד הישראלי משום שאינו רוצה לתת פתחון פה לטענה שהפלסטינים מגינים עלינו, חלילה, והצד הפלסטיני כדי שלא ייראה משתף פעולה עם הציונים. אבל זו עובדה. מדובר באחת ההתפתחויות המעניינות והלא צפויות בסיפור הישראלי-פלסטיני, והוא אינו דומה לסיפור צד"ל כיוון שמדובר באימון של כוחות הביטחון הפלסטיניים ולא במיליציה של בני עדה או שבט מסוימים.
אך בחודשים האחרונים נדמה שאמריקה מנסה, כמעט בכוח, להפוך את התיאום לשיתוף פעולה דמוי צד"ל: ב-2009 החליט הקונגרס להעביר לגורמים שונים הפועלים בשטחי הרשות 800 מיליון דולר באמצעות הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID); אילינה רוס-לטינן, יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני, רפובליקנית אדוקה הרואה עצמה ידידה מובהקת של ישראל, החליטה להקפיא את הכספים כדי להעניש את הפלסטינים על ניסיונם לקבל הכרה באו"ם. דווקא ישראל היא שהקימה קול זעקה: חלק מהכספים נועד לתחזק את כוחות הביטחון המתואמים איתנו! מה עשתה הגברת? הפשירה 200 מיליון דולר, ששלושה רבעים מהם נועדו ל"כוחות דייטון".
כעת מתנהל ויכוח ברשות אם להשתמש בכספים אלה או לוותר עליהם עד אשר יופשרו גם הכספים האחרים שנועדו לחינוך, לבריאות ולפיתוח כלכלי. קולות רבים בגדה קוראים להנהגה לוותר על הכסף כדי לא להיקלע למצב שבו כל התחומים האחרים מוקפאים, ורק בתחום הביטחון מקבלת הרשות הפלסטינית תקציב אמריקני כדי להבטיח שקט מול ישראל. מי שרואה עצמו ידיד ישראל באמריקה, מוטב לו להאזין לקולות הללו, לא להביך את ההנהגה הפלסטינית ולא להביך את ישראל, ולהבין כי הדבר האחרון שכולנו זקוקים לו כאן הוא צד"ל ב'.