קשה להגדיר את מושג הצדק. אחד מחשובי ההוגים המודרניים בתחום פילוסופיית המשפט, המשפטן היהודי האוסטרי הנס קלסן, מגדיר את הצדק כמצב של אושר חברתי. אבל, טוען קלסן, מאחר שלא ייתכן צדק מוחלט, גם אין בנמצא חברה ששורר בה אושר מושלם. לכן נכון לדבר על מידת הצדק השורר בחברה הקובעת את מידת אושרם של בני האדם החיים בה. אבל גם "אושר" הוא מושג קשה להגדרה.
נסתפק בהנחה שבני אדם מאושרים למדי שואפים אולי לשפר במעט את מצבם, אבל בוודאי אינם שואפים לשנות את אורח חייהם באופן קיצוני.
מכאן נובע שחברה המצטיינת במידה רבה של צדק זקוקה לחוקים מעטים מאוד כדי לשמר את הסדר היציב הקיים בה.
לעומת זאת, חברה ששורר בה אי צדק משווע נזקקת לחוקים רבים יותר ויותר כדי לשמר את הסדר הרעוע שהיא מקיימת בעזרת אלימות גוברת והולכת של כוחות המשטרה והשירותים החשאיים. מכאן טענתו של הנס קלסן שהחוק נועד לשמר את הסדר החברתי הקיים, ולא את הצדק.
לפי תפיסתו של קלסן, ככל שפוחת הצדק השורר בחברה, נגרע והולך אושרם של בני האדם החיים בה, ומחמירה והולכת מידת אומללותם של יותר ויותר בני אדם שחיים באותה חברה. התוצאה המצערת היא שבחברה כזאת מתרחב והולך ניגוד האינטרסים בין אלה הנהנים מחוסר הצדק הגובר לבין אלה הסובלים מכך.
סופה של חקיקה שרירותית - שהחברה כולה תכרע תחתיה
אלה הנהנים מחוסר הצדק ישאפו לשמר את הסדר הקיים בעוד הסובלים מהעוול הגובר ישאפו לנתץ את הסדר המחמיר את אומללותם.
המרי הגובר במגזרים הנפגעים מהחוקים המתרבים והולכים שמנציחים את אי הצדק המחמיר גורר בהכרח זלזול בחוקים המעווילים, והתוצאה היא גידול מהיר של אוכלוסיית האסירים.
ועל כך אמר הנביא ישעיהו: "הוי החוקקים חיקקי-אוון... להטות מדין דלים... מה תעשו ליום פקודה ולשואה ממרחק תבוא?... בלתי כרע תחת אסיר, ותחת הרוגים יפולו".
מתקפת החקיקה התזזיתית שיוזמים חברי כנסת ישראלים ממפלגות הימין הקיצוני כוללת את חוק החרם, את החוק לייבוש העמותות לזכויות האדם, את החוקים שמיועדים להשתלטות הרוב הקואליציוני המקרי על מערכת המשפט ואת חוק השתקת התקשורת.
חשוב להבהיר כי החקיקה הנמהרת הזו בכנסת ישראל כלל לא באה להגביר את הצדק בחברה הישראלית.
אדרבה: היא לא תשפר את מצבם של עובדי הקבלן, היא לא תוסיף מיטה אחת בבית חולים, היא לא מעלה את שכר המינימום העלוב, היא לא מעניקה חינוך חינם מגיל שנה עד סיום האוניברסיטה והיא לא מסדירה דיור בר-השגה למעוטי יכולת.
החוקים המיותרים האלה, שתכליתם להקטין את התערבות הרשות השופטת בפעולות בלתי חוקיות של הרשות המבצעת ואף להשתיק את הביקורת של אמצעי התקשורת הישראליים על כך, משרתים את האינטרסים של מגזר המתנחלים, שהם ארבעה אחוזים בסך הכל מכלל אזרחיה של מדינת ישראל.
במקום לתקן את אי הצדק הגובר במרחב השלטון הישראלי משני עברי הקו הירוק, האקטיביזם החקיקתי של חברי הכנסת מהימין הקיצוני בא לבצר את אי הצדק הזה בעשרות חיקקי-אוון.
וכמאמר הנביא ישעיהו, סופה של חקיקה שרירותית וחסרת יושרה כזאת להרבות אסירים עד שהחברה כולה תכרע תחתיה.