לקראת ביקורו של הנשיא אובאמה באוסטרליה, לפני שבועות אחדים, הודיעו דוברי הממשל על הפניית "הציר המרכזי" של מדיניות הביטחון האמריקנית ממוקדיה הקודמים, עיראק ואפגניסטן, לעבר "האתגרים של המאה ה-21" באסיה ובאזור האוקיינוס השקט. לפיכך, באוסטרליה ישודרגו בסיסים צבאיים ואוויריים, ויורחב אחד מנמליה כדי לשרת את הצי האמריקני. כמו כן, האמריקנים יציבו על אדמת אוסטרליה ציוד צבאי לשימוש "בשעת הצורך" (תוכנית דומה קיימת, כידוע, גם בישראל).
המזרח הרחוק ואגן האוקיינוס השקט היו אמנם מאז ומתמיד אזורים שלאמריקנים יש בהם אינטרסים מיוחדים, אך אין ספק שהצעדים הנוכחיים הם תגובה להתעצמותה של סין - ולאיום שמדינות בחלק זה של העולם חשות מכיוונה.
כדי להמחיש את רצינות כוונותיה, נודע שהפנטגון שוקד בימים אלה על התוויית אסטרטגיה חדשה שתאפשר הפעלת כוחות ים, אוויר וקרקע משולבים - אם וכאשר הסינים יחליטו לחסום בפני האמריקנים את האפשרות להגיש סיוע למדינות שונות שתמצאנה עצמן במצבי עימות עם השכנה הסינית. אמריקה רוצה להפגין שלא תוותר על מעמדה כמעצמת העל מספר אחת - ועל האינטרסים הכלכליים והאחרים שלה באזור שהיא מתייחסת אליו באופן היסטורי כחצרה הקדמית, ותאפשר לבייג'ין להופכו לתחום השפעה בלעדי שלה.
מערכת הביטחון הסינית אינה אדישה למגמות האמריקניות. כפי שהגדיר זאת קצין סיני בכיר, במעט הגזמה, ארה"ב החליטה "להעביר את שדה הקרב שלה מהמזרח התיכון למערבו של אגן האוקיינוס השקט".
מה לזאת ולענייננו? גם אם הקצין הסיני הגזים, דבריו על העברת נקודת הכובד של האסטרטגיה האמריקנית אינם לגמרי משוללי יסוד.
איפה נכנסת ישראל לתמונה?
ואמנם, ואף שזו אינה כוונתה של ארה"ב, אין ספק שאויביה וידידיה באזורנו יפרשו את שינוי המוקד האסטרטגי שאובאמה הודיע עליו כנסיגה אמריקנית נוספת ממרכזי ההשפעה שלה במזרח התיכון. ובאופן ספציפי - כפיחות באופציה הצבאית נגד איראן. וושינגטון ערה לתחושות האלה. והרי עם כל חשיבותו הגוברת של המזרח הרחוק, גם האינטרסים של ארה"ב במזרח התיכון ובנפט שלו אינם עניין של מה בכך מבחינתה.
לכן יוזמת ארה"ב צעדים פסיכולוגיים ומעשיים כדי לשכך את הדאגה של בעלות בריתה, כמו גם כדי לצנן את זחיחותה של טהרן.
בין היתר, היא משגרת פקידים בכירים לישראל ולמדינות המפרץ כדי ליידע אותן על החמרת הסנקציות נגד איראן, מודיעה על תגבור נוכחותה הצבאית בכוויית ובנסיכויות הנפט האחרות במפרץ וחותמת על עסקת נשק עם סעודיה (שאינה מזיקה, כמובן, גם לכלכלה האמריקנית).
איפה נכנסת ישראל לתמונה?
שיתוף הפעולה הביטחוני בין ארה"ב לישראל חסר תקדים, חרף חילוקי דעות מזדמנים בעניינים אחרים. ואם שיקולים פוליטיים מוטים ומוטעים לא יפריעו לכך, יש סבירות שההחלטות של וושינגטון "לאזן" את העברת הפוקוס האסטרטגי למזרח הרחוק - תתבטאנה גם בהעמקתו ובהרחבתו של שיתוף הפעולה האסטרטגי עם ישראל.