הסעיף הנסתר בדו"ח טרכטנברג: פטור ממכס בקנייה באינטרנט

בעוד כמה שעות יתעוררו מיליוני אמריקאים ליום שחיכו לו שנה שלמה: "יום שישי השחור" (Black Friday), המצוין בכל שנה ב-26 בנובמבר, ומסמן את פתיחת עונת הקניות לחגים בארה"ב. החנויות נפתחות מוקדם מהרגיל, התורים משתרכים בחוץ כבר בשעות הבוקר המוקדמות - וחגיגת המבצעים, ההנחות והקניות מתחילה. בשנים האחרונות פינו את מקומם חלק מהתורים לטובת קניות באינטרנט, והחנויות מציעות הנחות מפליגות גם ברשת.

האם כדאי לישראלי שחשקה נפשו בגאדג'ט חדש להצטרף לחגיגה האמריקאית? במקרים רבים המחירים בחו"ל נמוכים באופן משמעותי לעומת ישראל, אלא כשמוסיפים לכך את עלויות השילוח והמסים, לעתים הפער מצטמצם מאוד. אבל בחודשיים האחרונים הגולשים הישראלים חובבי הקניות באתרים בחו"ל נרגשים. מסתבר כי ועדת טרכטנברג חשבה גם עליהם, התייחסה לעניין ברצינות - ואף ניסחה המלצה קטנה בנושא, המתחבאת בפרק בדו"ח שכותרתו "יוקר המחיה והתחרותיות".

ההמלצה, שעושה גלים בקרב גולשי האינטרנט, מבקשת לתת פטור ממכס למוצרים הנקנים ביבוא אישי דרך האינטרנט, בסכום של עד 300 דולר. אם תאושר ההמלצה, ב"יום שישי השחור" הבא יוכלו גם הישראלים ליהנות ממבצעי החג האמריקאים.

מדוע הטריחה עצמה ועדת טרכטנברג לעסוק בקניות פרטיות של צרכנים דרך האינטרנט? הנה ההסבר הרשמי שנתנה הוועדה עם פרסום מסקנותיה: "הוועדה סבורה כי יש לפעול בנחישות לרתימת כוחם המשותף של הצרכנים הבודדים ושל האינטרנט כדי להתגבר על חסמים וכשלי תחרות קיימים", נכתב בדו"ח. "במספר לחיצות עכבר יוכל כל אזרח לשלם על הטובין ואת המע"מ ככל שזה נדרש, וכל זאת ללא צורך לצאת מביתו אלא לצורך איסוף החבילה מסניף הדואר".

עד היום ניתן פטור מלא ממסים (הכוללים מכס, מס קנייה ומע"מ) רק למוצרים הנרכשים באינטרנט במחיר נמוך מ-50 דולר (כולל דמי המשלוח), או עד 75 דולר להנעלה, ביגוד וספרים. הבשורה שמביא דו"ח טרכטנברג היא העלאת רף המחיר הפטור ממכס ומס קניה בלבד ל-300 דולר (ההמלצה אינה כוללת את ביטול המע"מ).

איך כל זה משפיע על הכיס שלכם? אם ניקח לדוגמה ישראלי שרוצה לרכוש לעצמו סט של שישה רמקולים מתוצרת Klipsch שמחירם בישראל - כ-4,000 שקל - מרתיע אותו מאוד. כשגלש לאתר אמזון הוא גילה ששם המוצר עולה כחמישית מהמחיר בישראל - 215 דולר בלבד. גם לאחר שיוסיף לכך את דמי המשלוח (5 דולרים), מסים כוללים בשיעור של 33.4% ודמי שילוח לישראל באמצעות חברת שילוח (מאחר שבאמזון לא שולחים את המוצר ישירות לישראל) המחיר שישלם עבור מערכת הרמקולים יהיה נמוך בכ-60% מהמחיר בישראל. בזכות ההמלצה החדשה שמוצעת, אם תאושר, יוכל אותו ישראלי לרכוש לעצמו את סט הרמקולים באמזון בכ-1,400 שקל בלבד - הנחה של 15% לעומת המחיר כיום.

אבל לא רק רמקולים יוזלו בעקבות אימוץ ההמלצה: נעליים ובגדים יוזלו ב-12%, ציוד ספורט ב-10%, טלוויזיות ומכשירי די.וי.די ב-15% וצעצועים ומוצרי קוסמטיקה יוזלו ב-12%. כשמצרפים את ההוזלה הזו לפער המחיר הקיים ממילא, מדובר בהבדלי מחיר משמעותיים. בוועדת טרכטנברג מקווים שפערים אלה יעודדו את הישראלים להגביר את כמות הקניות שהם מבצעים באמצעות האינטרנט - מה שייצר לחץ שיביא להורדת מחירים.

"אפילו כיום, עם המסים הגבוהים ודמי המשלוח מחו"ל, מחירי המוצרים נמוכים יותר מבחנויות בישראל, אז על אחת כמה וכמה אם ההמלצה הזו תצא לפועל", אומר רועי שלומי, יועץ לחברות טכנולוגיה, שרוכש בקביעות מוצרים שונים באתרים בחו"ל. "מי שקונה מוצר בישראל ולא משווה מחירים מול חו"ל - עושה טעות".

ההמלצה מלהיבה גם את דניאלה, שקונה באופן קבוע בגדים לילדיה דרך האינטרנט. "אני קונה ברשת אולד נייבי וחובבת של מחלקת המבצעים, שם המחירים נמוכים יותר", היא מספרת. "בנוסף, הם שולחים במייל קופונים עם הנחות של עד 25%". עם זאת, לדבריה, כיום היא מקפידה שלא לעבור את סכום הקנייה הפטור ממסים.

"אם ההמלצה הזו תתקבל אלה יהיו חדשות טובות", אומרת שירלי, גם היא חובבת קניות באינטרנט. "אני קונה הרבה ברשת - החל בבגדים לילדים, לי ולבן זוגי, וכלה במוצרי אלקטרוניקה". בשנה האחרונה רכשה משפחתה מצלמה ברשת, רכיבים קטנים לסלולר, מוצרי קוסמטיקה, ספרים ואת קורא הספרים של אמזון - קינדל. "אני משתדלת להקפיד ולהזמין בסכום של עד 50 דולר בכל פעם, אבל הצורך לפצל קניות לכמה חבילות מקפיץ את דמי המשלוח".

ההצעה של ועדת טרכטנברג תסייע לשירלי ולשאר הגולשים לרכז את קניותיהם במשלוח אחד - כל עוד עלותו נמוכה מ-300 דולר - כך שלא ייאלצו לשלם מכס ויוכלו לשלם דמי משלוח רק פעם אחת.

בנוסף, הוועדה ממליצה לפשט את תהליכי הרכישה, "ללא הצורך למלא טפסים או לפגוש פקידי מכס או מע"מ", כפי שמומלץ בדו"ח.

שירלי, דניאלה ורועי לא לבד. ברשות המסים מעריכים שב-2010 הגיעו באמצעות הדואר כ-70 אלף חבילות של מוצרים שנרכשו באתרים בחו"ל על ידי צרכנים פרטיים, וכי עד סוף 2011 צפויות להגיע 80 אלף חבילות - גידול של 12% בשנה. לכך יש להוסיף עוד כ-43 אלף חבילות שמגיעות לישראל בבלדרות בכל שנה, אם כי חלקן מגיעות ביבוא מסחרי ולא ביבוא אישי.

גם להערכת ירון בן אלי, מנכ"ל יושופס - אתר שילוח המספק כתובות וירטואליות בארה"ב למי שרוכש מאתרים אמריקאים שאינם מבצעים משלוחים ישירות לישראל - ניכר גידול משמעותי במספר הרוכשים מחו"ל דרך האינטרנט, במיוחד בשנה האחרונה. "אנחנו רואים באתר עלייה של פי חמישה בקניות מינואר עד אוקטובר", הוא אומר. "אני חושב שהמחאה החברתית גרמה לאנשים לפתוח את העיניים לכיוון העולם. הם מתחילים לקנות בחו"ל, ומי שמתחיל - לא מפסיק".

לדעת בן אלי, אם תצא לפועל ההמלצה של ועדת טרכטנברג, היא תאפשר לישראלים לבצע ברשת קניות רבות עוד יותר. "אנשים מכוונים את הקניות שלהם לפי מדרגת המס, שהיא מעין חסם פסיכולוגי; החסם הזה יירד אם יינתן פטור ממכס. הקונים יוכלו לחסוך כך גם את העלות של פיצול המשלוחים". בן אלי צופה גידול ביבוא של מוצרים שהמס המוטל עליהם גבוה, כמו קוסמטיקה, חלקי חילוף לרכב, אלקטרוניקה בידורית ובגדים.

"ההמלצה שלנו היא ניסיון לעקוף את שירותי המכירה", מסביר אחד מחברי ועדת טרכטנברג שניסחו את ההמלצה. "האינטרנט הוא כוח המאפשר לעקוף את המוכרים, ולא רק את היבואנים". לדבריו, מדובר בסעיף משלים להמלצות הוועדה בנוגע למכס מסחרי, שאושרו פה אחד בממשלה לפני כשלושה שבועות, כחלק מפרק המסים בדו"ח הוועדה. בין השאר, אושרו ההמלצות להפחתה מדורגת של מכסים על יבוא מוצרים שאין להם ייצור מקומי, והורדת מסי הקנייה בענפים תחרותיים, כמו מוצרי אלקטרוניקה וטלפונים סלולריים החל ב-2013.

"בניגוד להמלצות אלה, המתייחסות ליצרנים, ההמלצה בנוגע לקניות ברשת מתייחסת לצרכנים - ומבקשת לייצר תחרות עם רשתות השיווק הקמעוניות", מוסיף חבר הוועדה. "רשת השיווק לא יודעת להבדיל בין מי שיודע לקנות באינטרנט לבין מי שלא, ולתת לכל אחד מחיר אחר. אם תהיה מסה לא קטנה של צרכנים שיודעת לקנות באינטרנט, הדבר ייצור איום על רשתות השיווק, שייאלצו להוריד מחירים לכלל הצרכנים.

"תקוותנו היא שעסקים בישראל, שימצאו את עצמם חשופים יותר ליבוא האישי, יורידו מחירים כי הם רוצים זכות קיום - וכך לא יהיה כדאי לייבא לבד מחו"ל. אז אולי לא יהיה יבוא רב, אבל תהיה לו השפעה על המחירים", מסכם חבר הוועדה.

מדוע לא המליצו חברי הוועדה לוותר גם על המע"מ בקניות עד 300 דולר? גורמים המקורבים לוועדה מסבירים שהותירו את המע"מ על כנו כדי לא לגרור הפסדים למדינה, וכדי לא ליצור אפליה בין היבואנים המסחריים לבין צרכנים המייבאים ביבוא אישי - מאחר שהיבואנים נאלצים לשלם מע"מ בישראל.

עם זאת, יבואנים נבדלים מצרכנים פרטיים בכך שהם פטורים מתשלום מע"מ במדינה שממנה הם מייבאים, בעוד שמי שקונה באינטרנט אינו פטור ממע"מ - וכך נוצר מצב שהצרכן הפרטי משלם מע"מ כפול, בישראל ובחו"ל. נראה שמתוך רצון למנוע אפליה, נוצרה אפליה הפוכה.

האם בוועדת טרכטנברג חולמים בהקיץ או שההמלצה הקטנה שלהם באמת יכולה לעשות שינוי של ממש בשוק הישראלי? מי שבטוח שכן הם דווקא היבואנים, שחוששים מהשינוי וטוענים כי אימוץ מהיר של ההמלצה יכול להיטיב עם הצרכנים, אבל לפגוע בכלכלה. "אם כולם יקנו מחו"ל בצורה זו, כל העסקים שמחזיקים חנויות יתמוטטו", אומר סולי סקאל, נשיא קבוצת סקאל וחבר נשיאות איגוד לשכות המסחר. "זה מהלך טוב לציבור, אך צריך לעשות אותו בשלבים כדי להבין איך הוא עובד. מוצרים רבים, כמו מסכי LCD, נכנסים תחת מגבלת הסכום של 300 דולר - ואם מוצר כזה יירד מענף החשמל זו תהיה פגיעה קשה.

"אני לא חושב שהרווח של העסקים בישראל גבוה כיום", טוען סקאל. "הרווח שנשאר לרשת בתחום החשמל הוא אחוזים בודדים, בגלל זה סגרתי את סקאל אלקטריק. אם כבר כעת אחוזי הרווח בקמעונות הם בודדים, עד לאן יכולות הרשתות להוריד את הרווח שלהן? הכלכלה בנויה על הרבה גופים שמעסיקים אלפי עובדים, וקשה להם להחזיק חנויות ולהרוויח. השינוי שמוצע בהמלצות טרכטנברג יגרום לעסקים כאלה לקרוס ויפגע בכלכלה. תחרות לא רק מטיבה את המצב לצרכנים, אלא גם פוגעת בעסקים".

רפי פרידמן, יו"ר חטיבת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה באיגוד לשכות המסחר ומנכ"ל ברימאג, יבואנית LG וקנווד, נשמע פחות מודאג. "לא כל המלצה שמתחילה בקול תרועה מסתיימת בצורה שהתחילה", הוא אומר. "אני לא חושב שמשהו יקרה ליבואנים בעקבות ההמלצה, כי הענף תחרותי ממילא. אני בעד הורדת מיסוי ופישוט תהליכים, אבל בקנייה באינטרנט קיימים סיכונים שאין בקנייה מקומית, למשל, איך לקוח יידע שהמוצר בטוח לשימוש בלי אישור מכון התקנים, איך הוא יוודא שאינו רוכש מוצר ממלאי שנתקע, או איך יוודא שהמוצר עובד על אותו מתח חשמלי או תדרי שידור כמו בישראל? חוץ מזה, לצרכן לא תינתן האפשרות הניתנת ברשתות בישראל לפריסת תשלומים ולאחריות".

בניגוד לרבות מההמלצות בדו"ח טרכטנברג, את ההמלצה על הפחתת המכס ביבוא אישי אין בעיה ליישם בתוך זמן קצר. מדובר בהמלצה שמספיק צו של שר האוצר ואישור של ועדת הכספים של הכנסת כדי להעבירה, כך טוענים גורמים שונים. "יש הרבה דברים שמצריכים אישור של פקיד בלבד, אך הממשלה יכולה לבקש משר האוצר לבחון את הנושא ואף לבצע אותו, אם זה מה שהיא רוצה", אומר חבר בוועדת טרכטנברג.

ועדת טרכטנברג הציעה בדו"ח שלה להטיל על רשות המסים להציג לממשלה תוכנית פעולה מפורטת בעניין בתוך 90 יום. אלא שהדו"ח פורסם בסוף ספטמבר, ו-90 הימים האלה יסתיימו בסוף דצמבר. כפי שהדברים מתנהלים כעת, לוח הזמנים הזה אינו ריאלי. האם ההמלצה תקודם בכל זאת ותפתח פתח לתחרות בשוק הישראלי, או שמא תתפוגג לה כאפשרות שלעולם לא תמומש? ימים יגידו.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "הרשות תבחן את הדרך ליישם את המלצת הוועדה, ולעודד את היבוא האישי דרך האינטרנט כאלטרנטיבה צרכנית".

ממשרד האוצר נמסר כי הטענה שניתן ליישם את ההמלצה על ידי צו של משרד האוצר, ללא החלטת ממשלה - נכונה.