שיתוף פעולה ישראלי-רוסי הוא אינטרס משותף

תגובתה של הממשלה הרוסית לדו"ח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מלמדת עד כמה חשוב למדינת ישראל, כמו גם למערב ככלל, לא להזניח את הזירה הרוסית.

בעשור האחרון, רוסיה, בהנהגת פוטין, מפגינה יציבות שלטונית וכלכלית ושואפת לשמר את מעמדה כאחת מן המעצמה העולמיות המובילות. על מדינת ישראל לפעול על מנת להדק את שיתוף הפעולה ולהדגיש את האינטרסים המשותפים בין המדינות.

דווקא כעת, קיים פוטנציאל רב לשדרוג היחסים בין ישראל לרוסיה ומחובתנו לדעת לנצלו.

לעצם קיומו של פוטנציאל זה מספר סיבות מרכזיות. הראשונה שבהן היא אינטרס משותף של מלחמה בטרור, מול גורמים איסלמים קיצוניים. רוסיה נאבקת בטרור אכזרי שמקורו במדינות המוסלמיות הגובלות בה מדרום. ולדימיר פוטין הוכיח עד כמה הוא נחוש להיאבק באופן חסר פשרות באיום הטרור מדרום. לשתי המדינות אינטרס משותף שהטרור יובס ועליהן לפעול בתיאום ולנצל את הידע המקצועי שצברו בכדי להכות בטרור.

הסיבה השניה היא סיומה של המלחמה הקרה. אירופה התייצבה, יצאה לדרך פוליטית חדשה, ובכך סיימה את תפקידה כאזור השפעה עליו נאבקות רוסיה וארה"ב. עם תום המאבק הדו-גושי על אדמת אירופה, הפכה היריבות הרוסית-אמריקאית להרבה פחות אמוציונלית והיא כבר לא מחויבת המציאות. לעומת זאת, שתי המדינות נאבקות כעת בגורמים קיצוניים שלא בוחלים באמצעים בכדי לפגוע בהן ובתושביהן, דבר היוצר זהות אינטרסים בין מזרח למערב.

סיבה נוספת היא אינטרסים משותפים בתחומי הטכנולוגיה, החקלאות וההיי-טק. פוטין היה המנהיג הרוסי הראשון שהבין את הפוטנציאל הטכנולוגי העצום הקיים במדינה, והקים קרן של שבעה מיליארד דולר לפיתוח טכנולוגיה, ננו-טכנולוגיה והיי טק. העובדה שישראל היתה המדינה השנייה, אחרי סין, בה ביקרו אנשי הקרן, מלמדת על החשיבות הרבה שיש לישראל במפת האינטרסים הטכנולוגיים הרוסים.

ברוסיה קיימת הערכה רבה לכך שישראל היא מדינת עתירת ידע ובעלת פוטנציאל לייצוא ידע ושיטות מתקדמות. שיתוף הפעולה הכלכלי-טכנולוגי בין שתי המדינות יכול להניב פירות עצומים לשתיהן. מעבר לכך, ככל שהעניין הרוסי בקשר הכלכלי עם ישראל ובעלות בריתה יגדל, הרי שניתן יהיה ביתר קלות להגיע להבנות גם בנושאים האסטרטגיים האזוריים. אנו נמצאים בעידן שבו האינטרסים הכלכליים משפיעים מאוד גם על השיקולים הדיפלומטיים.

הסיבה האחרונה היא התרבות המשותפת. כ-20% מהאוכלוסייה הישראלית מורכבת מעולים ממדינות חבר העמים וכ-40% הם בעלי שורשים דומים. הדבר יוצר תשתית אנושית חזקה של היכרויות אישיות, שפה משותפת והיכרות של כללי התרבות הבלתי כתובים. בלי ספק, ניתן לתרגם את הפוטנציאל האנושי כמנוף להרחבת ולהעמקת מגוון רחב של שיתופי פעולה בין המדינות.

כל אלו וגורמים נוספים יוצרים כעת כר נוח לשיתופי פעולה וזה האתגר החדש הניצב בפנינו בשנים הקרובות. ישראל היא חלק בלתי נפרד מהמערב, אך אסור לה להזניח את רוסיה. למרות השוני הרב בין המדינה הקטנה במזרח התיכון לאחת מהגדולות במדינות תבל, יש בין המדינות גם הרבה מן המשותף: שתיהן ממוקמות בפריפריה של אירופה, שתיהן מתמודדות עם טרור ואיומים מבית ומחוץ, שתיהן צלחו בהצלחה את המשברים הכלכליים שהכו ועדיין מכים ברבות ממדינות המערב ורבים מבין תושבי מדינת ישראל חולקים עם רוסיה תרבות ושפה.

המציאות מאפשרת להרחיב את שיתוף הפעולה וכעת צריך לקחת את האפשרות וליישם אותה, על מנת שניתן יהיה לפעול יחדיו לקידום האינטרסים המשותפים של שתי המדינות.


ח"כ יוחנן פלסנר השתתף בוועידה הבינלאומית ליחסי ישראל, האיחוד האירופי ורוסיה אשר התקיים ב-24/11/2011.