מנכ"ל טבע לשעבר, אלי הורוביץ, הלך לעולמו

אלי הורביץ, מנכ"ל ויו"ר טבע לשעבר הלך הערב לעולמו.

הורוביץ נאבק בשנים האחרונות במחלת הסרטן. בשבועות האחרונים עוד השתתף הורוביץ בארועים במיגזר העסקי, אם כי מקורביו ציינו, כי סימני המחלה ניכרים בו יותר מבעבר. הורביץ היה מאושפז משבוע שעבר בבית החולים תל השומר. מקורביו ציינו, כי אובחנה אצלו קריסת מערכות.

אלי הורביץ הוא מעמודי התווך של התעשייה בישראל. הוא הביא את חברת טבע לראש רשימת מפעלי התרופות המתקדמים בעולם והעלה את התעשיה הישראלית על במת הכלכלה העולמית" - אלה הם מקצת הדברים שנאמרו על הורביץ, כשקיבל את פרס ישראל לשנת תשס"ב, בכתבה שפורסמה ב-2010 ב-TheMarker.

הורביץ, איש החזון ואחד המנהלים המוערכים בארץ ובעולם, קיבל החלטה מושכלת ואמיצה נוספת, כשהודיע בפברואר 2010 על פרישתו מתפקידו כיו"ר טבע כדי למקד מאמצים בטיפול במחלתו. מקורביו משוכנעים ומקווים, שלאחר שיתגבר, הוא ישוב לטבע בתפקיד זה או אחר, שהרי זה מקומו הטבעי. בינתיים, הם נזכרים, איך לא במקרה הפך הצעיר, שהחל דרכו בתעשיית התרופות בשטיפת כלים במטבח של חברת אסיא, למנהיג ומורה דרך מוכר בעולם.

הורביץ נולד בירושלים ב-1932 כבן למשפחת חלוצים שיבשו ביצות בחדרה. בנעוריו עברה המשפחה לתל אביב ובגיל 17, כשפרצה מלחמת השחרור התגייס לצבא. בשנת 1949 התיישב בקיבוץ תל קציר עם גרעין הנח"ל שלו, ולאחר כמה שנים פרש ללימודי כלכלה בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית.

לאחר סיום לימודיו, נשאר לעבוד בחברת אסיא והיה מעורב במיזוגים שביצעה עם חברות צרי וטבע. בעקבות המיזוג, מונה בשנת 1976 למנהל הקבוצה ובכך הצליח לשלב משפחה ועסקים, כיוון שהיה נשוי לדליה, בת למשפחת סלומון, ממייסדות טבע. המיזוגים הראשונים הללו היו האות לתהליך צמיחה מבוססת רכישות ומיזוגים שאיפיין את החברה הצעירה והפך אותה למעצמה עולמית המאיימת על ענקיות תרופות מקור, דוגמת פייזר, ג'ונסון אנד ג'ונסון ומרק.

"הדרך בה הנהיג הורביץ את טבע היא מופת שצריך ללמד אותו בכל אוניברסיטה ובית ספר למינהל עסקים", סיפר דן פרופר, חבר ודירקטור בטבע. "כיצד מחברה קטנה הפכה טבע לחברת הגנריקה הפרמצבטית הגדולה בעולם. ואיך דאג לשים את ישראל כמרכז לאותה פעילות שעיקרה בחו"ל. הישראליות היתה אצלו חשובה לאין ערוך. טבע תחת הנהגתו יצרה דפוסי התנהגות עסקית חדשים, כאשר בתעוזה אבל עם זאת בחכמת שמרנות מספקת, הוא רכש חברות, כבש שווקים, פיתח תרופות חדשות אינווטיביות והביא את טבע לשיאים שלא יאומנו".

הורביץ לא השאיר דבר ליד הגורל. "הוא איש של חזון, אופטימי, שמסתכל כמה צעדים קדימה ולא רק על השורה התחתונה", אמר דב לאוטמן, מחבריו הקרובים. "הוא איש מאוד יסודי, שיורד לפרטים בכל תחום בו הוא עוסק. זה מקנה לו עמדת חוזק כשהוא מתמודד על כל נושא".

הורביץ לא הסתפק באתגר של טבע, וכיוון שהתחנך בנח"ל על ערכים של תרומה לכלל, נרתם לפעילות ציבורית. בסוף שנות השבעים כיהן כיו"ר מכון היצוא וב-1981 נבחר לנשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. בתפקידיו האחרונים זימן לו הגורל שותפות הסטורית באחד המהלכים הכלכליים המרכזיים של המשק, "תכנית הייצוב" של אמצע שנות השמונים.

"זכיתי להיות באותו זמן סגנו", סיפר לאוטמן. "אלי ללא ספק הנהיג את המיגזר העסקי ביד רמה. הוא יודע להיות קשוח, ואם הוא מאמין שמשהו נכון הוא ייאבק עליו. אבל, זה לא אומר שהוא לא יכול ל איש פשרות".

"אלי בלט במנהיגותו, באישיותו ובחכמת החיים שלו", סיפר פרופר. "מזלנו, שהוא הנהיג את התעשיינים במשבר הגדול של 1984, שנה שבה האינפלציה הגיעה ל-400% ויותר, שבה כלכלת ישראל היתה על פי תהום. אני זוכר את אלי כמדרבן ודוחף לעסקת החבילה במשק בתנאים שהיו קשים מאוד לתעשיינים, שנאלצו לתרום תרומה אדירה בצורת הקפאת מחירים, כאשר ערך המטבע יורד ביותר מאחוז ליום. לולא מנהיגותו אין לי ספק שהתכנית לא היתה נרקמת ויוצאת לפועל".

גם הפרסומאי, איש יחסי הצבור של טבע שנים רבות, ידיד ושכן של הורביץ, מושיק תאומים, זוכר להורביץ את תכנית הייצוב: "הורביץ לקח על עצמו תפקיד אדיר לרכך את ראשי המשק שהיו צריכים לתרום לתוכנית. הוא היה פרטנר עם אנרגיה בלתי רגילה וקסם אישי שתמיד עמד לזכותו ככלי עבודה, עם חריפות ונכונות בלתי רגילה להתגייס למען המטרה".

זמן קצר לאחר מכן, ב-1986, בעקבות משבר ויסות מניות הבנקים, מונה הורביץ ליו"ר בנק לאומי וניווט את חילוצו מהמשבר. "זו היתה תקופה רבת תהפוכות, כשהבנק היה מבחינה ניהולית על כרעי תרנגולת", שיחזר תאומים. "היתה התנגשות קשה מאוד עם העובדים. בזכות המנהיגות והיכולת שלו ללכד כוחות, הוא הצליח לנהל בתבונה את הבנק ולהוציא אותו מהתקופה הרעה ביותר בתולדותיו. הוא ספג אז הרבה אש, גם את זו שאחרים היו צריכים לספוג, אבל הוא התייצב בחזית".

בדצמבר 98', בעיצומו של תהליך הצמיחה של טבע, כשהורביץ הפך מושא להערצה במשק והיה באחד משיאי תהילתו, נפלו עליו השמיים. בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע אותו בעבירות מס. השופטת איילה פרוקצ'יה קבעה, כי באמצעות מצגים כוזבים התאפשרה במשך 10 שנים זרימת עמלות בסכום העולה על 12 מיליון שקל לוואדוז ללא תשלום מס בישראל, בידיעת הורביץ.

הורביץ הגיב בתדהמה על הפסיקה, עירער לעליון וזוכה בספטמבר 2000 מכל אשמה. "הורביץ קורץ מזן מיוחד, אינטליגנטי בצורה בלתי רגילה עם ראיית רוחב מיוחדת, חוש ניהול שאין למעלה ממנו ויושרה שאין שניה לה", אמר פינחס רובין, עורך דינו המוביל של הורביץ בערעור לעליון. "דוקא בזכות או בגלל היושרה הוא נפגע כל כך מההליכים המשפטיים שפקדו אותו. כאדם שומר חוק באופן קפדני, היה לו קשה לספוג את המחשבה שמישהו חולק על כך".

"הפרשה היתה אחד הרגעים הכי עצובים בקריירה שלו", סיפר תאומים. "קשה להאמין איך הוא התייסר. אני משוכנע שזה נשאר כצלקת עמוקה. הוא לא חשב לרגע שעשה תרגיל מס לא חוקי. הוא פעל עם היועצים הכי טובים, אנשים שסמך עליהם. היום בו בית המשפט זיכה אותו היה יום של אנחת רווחה גדולה, אך לא יום שמחה עבורו, כיוון שסימן השאלה לא הוסר - איך הוא הגיע לזה".

שנתיים לאחר מכן, קיבל הורביץ את פרס ישראל על ההישגים העצומים אליהם ניווט את חברת טבע, ועל תרומתו למשק ולחברה. "הורביץ הציג דמות מופת של מנהיגות צבורית מעצבת ופורצת דרך, שתרמה רבות לצמיחתה ושגשוגה של כלכלת ישראל", ציינה ועדת הפרס.

כמי שאמון על אסטרטגיה וניהול היה הורביץ מתוסכל מהתנהלות הממשלה ומכוחה הגובר של הבירוקרטיה, ובעשור האחרון הוא לא חסך ביקורת מממשלות ישראל. "הכשלון של המדינה הוא בניהול", "בלי אסטרטגיה לטווח ארוך נהפוך מדינת עולם שלישי", "אף אחד לא לוקח אחריות", "אם לא נשקיע בתבונה בחינוך לא נוכל להבטיח את עתיד הדורות הבאים" ו"הבירוקרטיה בלתי נסבלת", הירבה לומר בארועים ציבוריים.

עם זאת, במסיבה שערכו תעשיינים בכירים לראש הממשלה, אהוד אולמרט עם פרישתו על רקע חקירת פרשות שחיתות, לכאורה, בהן נחשד, כינה אותו הורביץ "ידיד אמת של התעשיינים". הורביץ אמר, כי אינו מאמין בתביעה בארץ, אך יש לו אמון במערכת המשפט והוסיף: "יש לנו מדינה רשעה, לא סולחת ולא מוחלת אבל להשמיץ היא יודעת טוב. עומדים לפניך ימים קשים אך תבטיח לנו שתזמין אותנו למסיבת הניצחון שלך".

מכריו של הורביץ מסכימים, כי האיש קורץ משלל תכונות שהופכות אותו מנהיג, אולם הוא אינו שוכח להיות אנושי. "הוא קודם כל בנאדם. בנוסף, הוא איש בעל תפישת עולם רחבה, הוא מנהיג שיודע לסמן מטרה, לאסוף את האנשים סביבה ולהנהיג אותם לעברה", ציינו תאומים, לאוטמן ופרופר.

"הוא רואה את הדברים בצורה מפוכחת ומרחיקת לכת. מאותם מרכיבים שמונחים בפני כולם הוא יודע לרקוח תבשיל הרבה יותר משובח. השילוב של בנאדם מנהיג ואיש חזון הופך אותו לכל כך מיוחד", הוסיף תאומים.