הזירה הפנימית המצרית הגיעה לנקודת רתיחה. הכוחות הפוליטיים המרכזיים שמשלו במדינה מאז הדחתו של הנשיא חוסני מוברק - האחים המוסלמים - סיימו את הדיאלוג הבעייתי שהיה ביניהם (בין מי למי? באיזה דיאלוג מדובר? על מה הם דיברו?) והגיעו לידי נקודת עימות.
עימות זה מתבטא בהפגנות שראינו בימים האחרונים, אשר התחלו ביום שישי, ולמעשה נמשכים מאז הדחתו של מוברק. המועצה הצבאית העליונה ניסתה לקיים דיאלוג עם האחים המוסלמים, זאת לאחר שהבינה בעל כורחה כי מדובר בכוח הפוליטי המרכזי בזירה. בהיכנסם למשא ומתן עם ראשי האחים המוסלמים, קיוו בכירי המועצה הצבאית כי יגיעו עמם לכלל הסכמה שהראשונים ייטלו לידיהם את השלטון או ירכיבו את המשלה הבאה, ויניחו לצבא לחזור למחנותיו. כמו כן, גרסו ראשי המועצה הצבאית כי האחים יסתפקו במעמדם הפוליטי ויוותרו על "החיטוט" במעשיהם של הקצינים הבכירים, שר הביטחון והרמטכ"ל, המחזיקים ב-40-30 אחוזים מהכלכלה המצרית.
בעוד הדיאלוג בין הצדדים קורם עור וגידים, התברר כי אין בכוונת האחים המוסלמים להעלים עין ולהשלים עם שליטת המועצה הצבאית דה פקטו. לפיכך, הניחה האחרונה מרחב פעולה לאחים המוסלמים ואפשרה להם להשפיע על החלטותיה. באופן זה, קידמו השניים את הרפרנדום על השינוי בחוקה במרץ שעבר - תיקונים של החוקה. שיתוף פעולה שהביא לכך שהרפרנדום השיג תמיכה של 77 אחוזים מקרב הציבור.
במקביל, הביעו המפלגות החילוניות התנגדות חריפה למהלך שינוי החוקה כיוון שלדידם תיקונים קטנים לא ישפרו את המצב ועל כן יש לנסח חוקה חדשה. ולא תיקונים קטנים. לעומת זאת, האחים המוסלמים היו נכונים לקבל את התיקונים הקטנים של החוקה הישנה מתוך מחשבה שתוך זמן קצר תקיים המועצה הצבאית העליונה בחירות, והם יזכו ברוב. ניצחון ברוב מוחלט יאפשר לאחים, לתפיסתם, לשנות את החוקה באופן שיבסס משטר אסלמי במדינה.
הדיאלוג בין האחים המוסלמים למועצה הצבאית התנהל אמנם מאחורי דלתיים סגורות, אך לכלל הציבור התחוור כי נרקמת הבנה בין שני הצדדים. אלא ש"האידיליה" נפסקה בשבועות האחרונים כאשר בקרב הקצונה הבכירה בצבא החלה מחלחלת ההבנה כי לא ניתן יהיה להגיע להבנה עם האחים המוסלמים , שינסו בכל מקרה לכפות שלטון אסלמי על המדינה. על רקע הבנה זו הונחה סגן ראש הממשלה על ידי הצבא לנסח מסמך של עקרונות שינחו את הפרלמנט החדש .
בהתאם למסמך עקרונות זה, יינתן לצבא מעמד עליון של שומר החוקה והוא אף יוכל למנוע מהפרלמנט לפקח על התקציב שלו, כאשר נכתב במפורש כי התקציב שלו ייכנס לתקציב הכללי של המדינה. בתגובה לכך, התמרדו כל המפלגות שטענו כי הצבא צריך להיות כפוף לשלטון ולא להיפך. בשל הבעת התנגדות הרמה מצד כלל הפלגים, שונה מסמך העקרונות.
יצוין כי על אף שבמסמך העקרונות קיים סעיף הקובע כי האיסלם הוא דת המדינה וכי השריעה היא מקור התחיקה העיקרי, הרי שמדובר בנייר יחסית ליברלי הקובע כי מצרים היא מדינה אזרחית, רפובליקה דמוקרטית המבטיחה את זכויות האדם וחופש הביטוי וכי ה"לא מוסלמים" יוכלו לעשות את עניינם האישיים והפרטיים על פי החוקים שלהם (למה הכוונה? ברמה הדתית?). אלא שהסעיפים הללו לא הלמו את תכניתם של המוסלמים, שהבינו כי במידה והנייר הזה יתקבל כנייר מנחה לא ניתן יהיה להקים מדינה איסלמית ולכפות את השריעה על המדינה גם אם יזכו לרוב בפרלמנט. על כן, הציתו ראשיהם את ההפגנות ההמוניות ברחבי כיכר תחריר בקהיר במהלך סוף השבוע האחרון.
באשר למפלגות החילוניות, הן התגלו במערומיהן שכן הביעו תמיכה במסמך העקרונות הראשון והשני, כשבמקביל זעקו האחים המוסלמים: "חמאס"! יצוין כי במרחב הפוליטי המצרי פועלות עשרות מפלגות חילוניות והן אף מהוות את הרקוב בפרלמנט, אלא שהן מפוצלות ומפולגות ויהיה להן קשה מאוד להתאחד.