מיליוני מסמכי ארכיון המדינה יועברו לפורטל אינטרנט

רגע לפני שמיליוני מסמכים הנמצאים בארכיון המדינה ייסרקו ויעברו לפורטל אינטרנטי, זכו שרי הממשלה להצצה במברק דרמטי ששלח בן גוריון לשרת: "ישראל לא תשלים עם שלטון זר בירושלים"

טל שלו

"מכנס מחר בבוקר הממשלה", הודיע ראש הממשלה דוד בן גוריון במברק לשר החוץ משה שרת, ששהה בניו יורק, בערב ה-4 לדצמבר 1949. כמו בימינו, גם אז הנושא הבוער שעמד על הפרק של הממשלה הצעירה היה הדיון באו"ם לגבי עתידה של ירושלים היהודית נוכח הקמת המדינה החדשה.

"מדינת ישראל לא תשלים עם שום צורה של שלטון זר בירושלים היהודית וקריעתה מהמדינה", הודיע בן גוריון לשרת בשיחה פרטית, ולאחר מכן גם בהצהרה בכנסת, "ואם נעמוד בפני ברירה של יציאה מירושלים או מהאו"ם – נבחר לצאת מהאו"ם".

טוב לדעת (מקודם)

בי-קיור לייזר - האם זה באמת עוזר להעלים כאבים?

לכתבה המלאה
שלטון זר? בירושלים? המסמכים מהארכיון (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

מברק זה הוא אחד משלושת המסמכים שהוצגו אתמול (ראשון) לשרי הממשלה בסקירה מיוחדת על פעילות הגנזך הלאומי, שהעביר גנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק. המברק הוא אחד מ-300 מיליון המסמכים הנמצאים ברשות ארכיון המדינה, המתוכננים לעבור בשנים הקרובות לסריקה מקוונת, במסגרת חזון הגנזך שהוצג בישיבת הממשלה. בכך למעשה, משלימה ממשלת נתניהו את המעקב אחר יישום תכנית המורשת שאושרה בפברואר 2009, במסגרתה מתוכננת הקמת פורטל אינטרנט מרכזי שיאפשר חיפוש במקביל בכ-30 ארכיונים שונים של המדינה. "מהלך נרחב של דיגיטציה", נכתב בתכנית המורשת, "יפתח את המוזיאונים, את האוספים והארכיונים, את נכסי התרבות, הידע והרוח כזמינים מכל בית ולכל תלמיד וחוקר".

מיליוני תיעודים נדירים בדרכם לאינטרנט (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

מסמך נוסף שהוצג בפני השרים הוא פרוטוקול ישיבת הממשלה מהבוקר הראשון של מלחמת ששת הימים, כשהשאלה הטעונה עמה התמודדו השרים היתה שאלת שחרורה הצבאי של מזרח ירושלים. "אני חושב שאנחנו עומדים בפני שעת כושר שעוד לא היתה לנו בשביל המעשה הגואל הזה של העיר העתיקה", אמר מנחם בגין. ראש הממשלה דאז, לוי אשכול הסכים טענה זו ואמר כי נכון יהיה לכבוש את העיר העתיקה, ואחר כך לדון בסטטוס אחזקתה. כמו כן, הציג גנז המדינה בפני השרים מסמך של ממשלת המנדט הבריטי מיוני 1939, בו מתועדים פרטיהם האישיים ותמונותיהם של מעפילי "האנייה אסטיר" שנעצרו עם הגעתם לישראל.

במסגרת תכנית מורשת, אישרה הממשלה לפני כחצי שנה גם הקצאה של שלושה מיליון שקלים במיזם הדיגיטציה של ארכיוני רשות השידור, המכילים כ-80 אלף שעות רדיו החל משנות השלושים של המאה הקודמת ו-126 אלף שעות טלוויזיה מ-1968. "הזמן שעובר הוא קריטי", אמר מזכיר הממשלה ויו"ר תכנית מורשת, צבי האוזר, בדיון אתמול שעסק גם בהתקדמות תהליך זה, "הסרטים וההקלטות נשחקים ונעלמים עם השנים". על פי התכנית, ארכיון רשות השידור, המכיל מאות אלפי שעות שידור הנמצאים בסכנת כליה בשל עייפות החומר והשימוש התכוף בו, יועלה לרשת וייפתח תוך כמה שנים לציבור הרחב, ורוב תכניו – תכני טלוויזיה ורדיו שהוקלטו במשך עשרות שנים – יהיו נגישים ברשת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully