הרמי הלאומי

ליד דוכן הפסטרמה החלו עיניו של רמי לוי לדמוע. אישה מבוגרת נעמדה מולו, לעסה כריך עם ממרח אבוקדו ואמרה לו "רמי, באמת תודה, רמי, על מה שאתה עושה בשבילנו כל השנים". לוי מורגל בשמיעת טקסטים כאלה, ובכל זאת התרגשות הציפה אותו. לפני שבועיים הוא סגר למשך יומיים את מרכז הקונגרסים בירושלים, על כל קומותיו ומבואותיו, כדי לציין 35 שנים לרשת המזון שבבעלותו, שיווק השקמה, בפסטיבל חינמי עבור לקוחותיו.

מרכז הקונגרסים הוסב לשוק עמוס בדוכני מזון ובפינות הפעלה לילדים שהציבו ספקיו של לוי, ובמהלך יומיים גדשו את המקום 34 אלף איש. בכניסה חולקה לבאים שקית בד ורודה ולתוכה דחסו כולם קופסאות חומוס, נייר טואלט, שימורי עגבניות, חיתולים, נקניקיות, מרק נמס, שקיות במבה וסבונים לאסלה, וכל זה בזמן שהם אוכלים שקשוקה, ארטיקים ורוגלעך. כשהשקית עמדה להתפקע נשלח אחד מבני המשפחה להביא שקית נוספת כדי להמשיך בהעמסה, שנפסקה רק לטובת מופע לילדים של רינת גבאי. לוי הסתובב בין כולם מעורפל מגאווה. "אני מאוד מרוגש. אפילו יש לי דמעות, רואה?"

מה מרגש אותך?

"בסך הכל אני משמח את האנשים. זה צדק חברתי אמיתי. באים אלי אנשים ואומרים לי: 'בחיים לא היינו יכולים לראות את רינת', למה כרטיס עולה 70, 80 שקל, אז חסכנו למשפחה 300 שקל בקלות ועוד אנשים פה עושים קניות בחינם, חבל לך על הזמן".

האירוע במרכז הקונגרסים נועד גם כדי לקדם את פתיחת חברת הסלולר החדשה שלו - רמי לוי שיווק השקמה תקשורת - שאמורה להתחיל לפעול מהשבוע הבא. לוי יהיה מפעיל סלולר וירטואלי, כלומר יעשה שימוש בתשתיות הקיימות של חברת פלאפון אבל יהיה חברת סלולר לכל דבר. בתחילה המכירה תיעשה בתוך סניפי הסופרמרקטים או סמוך אליהם. בהמשך עשוי לוי להתפרס מעבר לכך.

בדומה לתחום המזון, גם במקרה זה הוא מצהיר שישנה את חוקי המשחק. "לסלולרי אני נכנסתי כי חשבתי שאני יכול לעשות טוב לכל עם ישראל", הוא מסביר. "בסך הכל אני בעיקר הולך לפנות ללקוח החלש, ולאו דווקא מבחינה כלכלית או כספית. אלה שלא יודעים לנהל משא ומתן מול המפעילים ומשלמים בגלל זה כפול כסף. קחי למשל עובדת אצלי שהיתה צריכה טלפון לילדים. היא הלכה וקנתה טלפון והיא לא מבינה, לא מחוברת לחברות גדולות או לוועדי עובדים שמוזילים לה עלויות. האנשים האלה, שהם חלשים, משלמים יותר כסף. אני פונה אליהם, אני רוצה להיטיב איתם. אני מאמין שאני אוכל להוריד להם את המחיר בעוד 50 אחוז.

"אנחנו לא נבוא ונמכור לך חבילות של 1,000 דקות ו?1,000 הודעות. רוב האנשים הרי לא מנצלים את המקסימום ומשלמים סתם. פה הקטע הוא דיברת - שילמת. החשבונית תהיה ממש פשוטה. דיברת עשר דקות, כפול המחיר, זה מה שאת צריכה לשלם. וגם הקטע של הבריאות צריך לשחק פה. אני באופן אישי מרגיש את זה שהסלולר מטריף לפעמים את הראש. לא צריך לדבר הרבה. ואולי חברות אחרות יורידו מחירים גם כן. כמו בתחום המזון שהפרעתי לכל הרשתות הגדולות ובסוף גם הן נאלצו להוריד מחירים והפכתי למוביל דרך במדינת ישראל. ואנחנו מתחזקים. רואים מעבר של לקוחות מחנויות שמוכרות יקר לחנויות שלנו. במשבר של 2008 ראינו שעוברים לרשת שלי וברוך השם זה ממשיך".

מה היעד הבא שלך?

"להמשיך לחזק את תחום הביטוחים שכרגע עובד רק במודיעין. אנחנו עובדים ככה: נניח יש לך ביטוח לרכב. תביאי את הפוליסה שלך אלינו, על אותו דבר תשלמי עשרה אחוזים פחות. ואני אכנס גם לדלק, בעזרת השם. תחנות דלק זעירות. ואחר כך לכל דבר שיקל על הצרכן. מי שבא לעשות טוב לאחרים השם שומר אותו".

נראה שלוי, 56, מאוהב בתדמית שנוצרה לו. האדם הפשוט שבא להקל על האנשים הפשוטים. הוא גדל בשוק מחנה יהודה בירושלים, סיים כיתה ח', לא שולט באנגלית, לא מתבייש בטעויות שהוא עושה בעברית. את אימפריית הסופרמרקטים החל מחנות קטנה בשוק שמכרה ליחידים במחירים סיטונאיים וצמח בכוחות עצמו, בעוד הוא חורץ לשון לכיוונם של הענקים בתחום. ואת הכל הוא מקפיד לעשות בצניעות. הוא המפעיל הסלולרי החדש שאפילו אייפון אין לו, אלא מכשיר איטי ומיושן שכבר שנים לא נמכר בחנויות (אבל יש לו אייפד שממתין לו באוטו).

המיליארדר שמתגורר בשכונת גילה בבית שאינו מנקר עיניים (אבל מחזיק דירה לשעות הפנאי בתל אביב ובעל כ?1,000 יחידות דיור רק באזור ירושלים ועוד מאות ביתר המדינה ובחו"ל). ומה שהכי מרשים עיתונאים במהלך השנים - אין לו יחצן או דובר הלוחש על אוזנו וחוצץ בינו לבין העולם. זה משונה, הרי טייקונים ומיליארדרים נוהגים להקיף את עצמם בחומה בצורה של יועצים. אבל לוי מקיף את עצמו בבני משפחה ובחברים שעושים את העבודה לא פחות טוב. בפגישות שלנו, למשל, נכח אמנון ריבק, לשעבר בעליה של יצרנית בגדי העור ריבק ליין, שנסגרה לפני כמה שנים. בלי לנמק או להתעכב על הקדמות מיותרות, ריבק פשוט ישב שם וניקד את השיחות באנקדוטות ובמחמאות ללוי. "תזרמי, תזרמי", אומר לוי בתגובה לסימן השאלה שריחף באוויר, "למה אמנון איתי בפגישות כל היום. אנחנו חברים הרבה שנים".

ממתי?

"מאז שהתחתנתי עם הבת דודה שלו לפני 30 שנה", צוחק ריבק ואז מרצין ומוסיף, "יש לי כותרת בשבילך לכתבה: רמי לוי, איש של אנשים".

בהזדמנות אחרת ריבק מנסה להסביר את סוד הצלחתו של לוי. סוד הפשטות. הוא יעדיף לאכול אצל רחמו עם שולחנות הפורמייקה מאשר במסעדות מהודרות עם מפות ומפיות לבנות. הוא יפגוש את הדוגמנית שירלי בוגנים בפתיחת המשביר לצרכן בירושלים ויתרגש ויובך כשהיא תואיל ללחוץ דווקא את ידו. הוא רוצה מגע ישיר עם הלקוחות בסניפים ולא לטוות קורים של צוותים מסורבלים שירחיקו אותו מהשטח ויחלישו את שליטתו. על פניו לוי הוא, לכאורה, לא אדם מרשים וקשה להבין למה דווקא הוא, מכולם, הצליח. אבל חושיו חדים ביותר, הוא קולט אנשים, לומד מהר, מחליט מהר, לא מפחד, מקפיד לא להסתמם מההצלחה, שומר על חיבור חזק אל הרחוב ולא נותן אמון מהר ובכולם.

"היית יכולה לעמוד ב?1,000 שיחות טלפון ביום?", שואל ריבק בזמן שלוי משוחח בטלפון. "תראי, אני גם איש עסקים, אבל הוא תותח בכל קנה מידה. משהו מיוחד לגמרי. הוא סוחב עגלה אדירה כמעט לבדו. כל החשיבה זה הוא. נדיר. אמיתי. הוא יורד לפרטי פרטים של הכל. זה לא טריוויאלי. קחי את תשובה ודנקנר, יש להם עשרות עוזרים. לו אין. אני מכיר הרבה פיגורות בשוק העסקים הישראלי. ההתנהלות שלו לגמרי שונה. אני מפרגן. והוא טייקון אמיתי", מסכם ריבק, "כי בניגוד ליתר הטייקונים הוא לא ממונף".

"סך הכל, יחסית למתחרים שלי מהרשתות הגדולות אני לגמרי לא ממונף", מחדד לוי, "כי הם לוקחים כסף כדי לחלק לעצמם דיבידנדים ואני לא עושה את זה. סתם דוגמה: הרשת שלי חייבת 30 מיליון שקל אג"חים, אבל יש לי בקופה 300 מיליון שקל. כשהנפקתי את החברה לקחנו אג"חים וזו היתה טעות, לא היינו זקוקים לזה בכלל. אצלי למחזיקי האג"חים אין שום סיבה לדאוג".

ואתה תופס את עצמך כטייקון?

"אני לא יודע מה זה אומר טייקון. אני מתנהג אותו דבר כמו כשהיה לי 100 שקל. ועכשיו יש לי יותר ממיליארד שקל. אולי אני טייקון חברתי. כולם אומרים שאני רובין הוד, אבל אני משרת את כולם. יש לי לקוחות שאין להם כסף ויש לי לקוחות שיש להם כסף, אבל נמאס להם להיות פראיירים אחרי שנים שקרעו להם את הצורה".

בקיץ האחרון, טוען לוי, יצא לרחובות כחלק מהמחאה החברתית "אבל לא כדי שיראו אותי", הוא מבהיר. "המחאה הזאת נולדה מהריכוזיות ומהמונופולים", הוא פורש את משנתו. "אבל המדינה היא מונופול והיא ריכוזית לא פחות מהסקטור הפרטי והיא היתה דוגמה רעה לו כל השנים. זה לא פוליטי. מדינת ישראל ריכוזית, למשל, בקרקעות והעלתה את מחיר הקרקע ב?500 אחוז בחמש השנים האחרונות. לפני חמש שנים יחידת דיור בהר חומה נמכרה ב?80 אלף שקל ואותה יחידה נמכרת היום ב?500 אלף שקל. הסקטור הציבורי צריך לבוא ולומר: 'אנחנו טעינו', ולשפר גם בתחום השירותים והביורוקרטיה. יזם קונה קרקע ולוקח לו שנתיים, לפעמים חמש, לקבל היתר. בדרך הוא משלם ריביות ועל מי זה נופל? על האזרח, התושב, הצרכן. אותו יזם, אם היה מוציא היתר בשלושה חודשים העלויות שלו היו יותר קטנות ואז הוא היה יכול למכור יותר בזול. זו מחאה צודקת. כשאתה בונה בניין של עשר קומות אתה מכין יסודות לעשר קומות. אם בסוף תבנה על היסודות האלה 20 קומות, באופן אוטומטי היסודות יתפרקו לך. היסודות שלנו הם הצרכנים והעמיסו עליהם הרבה מעבר למה שהם יכלו לשאת, הם התפרקו ויצאו לרחובות".

שיווק השקמה מונה כיום 22 סניפים ומרכזים מסחריים. 14 מתוכם בנויים על שטחים בבעלותו של לוי. בחודש הבא ייפתח הסניף ה?23 באשדוד "ועוד שנה גג יהיו 30 סניפים", מעריך לוי. "יש כבר תשעה סניפים חדשים בבנייה, רובם באזורים חדשים לנו - אשקלון, כפר סבא ובאר שבע". למעט שני סניפים בזכיינות הכל מנוהל ישירות על ידי לוי.

את הרבעון השני של 2011 סיימה חברת רמי לוי שיווק השקמה ברווח נקי של כ?29 מיליון שקלים. לשם השוואה, בתקופה המקבילה בשנה שעברה היה הרווח הנקי כ?21 מיליון וחצי שקלים. שווי החברה בבורסה עומד היום על יותר ממיליארד ו?700 מיליון שקלים.

לוי מעסיק כ?3,500 עובדים והרשת מלאה בבני משפחתו. עדינה אשתו היא גזברית החברה. "היא מטפלת במשכורות לעובדים ובתשלומים לספקים. זה הכי טוב בעולם בשבילי. ככה אני בראש שקט", מחייך לוי. בנוסף, שלושה מארבעת ילדיו עובדים איתו. יפית, הבכורה, היא מנהלת השיווק, דירקטורית בחברה וגם בעלת שש חנויות אופנה הצמודות לסניפיו. בעלה, אופיר, ממונה על תחום האינטרנט והתקשורת וגם משמש דירקטור. קובי, בנו של לוי, עוזר למנהל הסחר. רינת, הבת השלישית, השתחררה לאחרונה מצה"ל ועובדת במחלקה המשפטית. בת הזקונים, שיר, עדיין לומדת בתיכון. שלושה מתוך חמשת אחיו של לוי עובדים אף הם איתו. עופרה, נורית ודרור מנהלי סניפים. האחות רחל עובדת במשרד האוצר, אבל בעלה, שתי בנותיה והחתן עובדים בשיווק השקמה. עובד, אח נוסף, עובד בבנק, אבל בתו השתלבה בעסקים של לוי. "אצלי כל העובדים הם משפחה", הוא מתגאה.

ולמרות זאת אתה דבק בתשלום של שכר מינימום לעובדים.

"שכר מינימום לא אני המצאתי, זה החוק. לי אין שליטה על זה. אני בעד להעלות את שכר המינימום ב?50 אחוזים כי אז יהיה לאנשים יותר כסף לבזבז. הם ייקנו יותר, ישפצו את הדירה, ילכו לבתי קפה וכולם ירוויחו. מי שמעסיק בשכר מינימום לא עובר על החוק, אבל תדעי לך שאצלי מרוויחים יותר מאצל המתחרים. אני גם נותן בין שבעה לעשרה אחוזים יותר משכר מינימום והעובדים מקבלים ממני יחס יותר טוב. העובדים שלי פונים ומדברים איתי לא כמו אל המנכ"לים האחרים ברשתות. אני לא השתניתי".

לוי קם כל יום בשש בבוקר, מניח תפילין ואז רץ על מסלול הריצה בביתו. משרדי החברה ממוקמים מעל הסניף הוותיק ביותר בירושלים ברחוב האומן. הלשכה שלו סגפנית כמעט. על הקירות תמונות של הסבא רבא, הסבא והאבא וכן שטר של דולר מהרבי מלובביץ', נתון במסגרת. "מפה אנחנו מנהלים את כל האימפריה", מחווה לוי בידיו כשהוא צועד במסדרון הצר. "תראי איזה מטה קטן. עשירית בגודל משל המתחרים".
כמעט בכל יום הוא מסתובב בין סניפי הרשת "אבל גם כשאני לא בחנויות העובדים שלי יודעים שאני נמצא. אני יודע בדיוק ותמיד מה קורה בכל סניף. אם היתה תקלה במקרר ואם המשלוח של הקלמנטינות לא הגיע". בכל יום, לפעמים כמה פעמים ביום, נערכות השוואות מחירים בין סניפי רמי לוי לסניפי יתר המתחרים באזור. "אם יש מוצר אצלנו שהוא יקר יותר, קודם כל מורידים מחיר, אחר כך מדברים איתי", הוא מספר. הורדת מחיר יכולה להיות בעשרות אגורות, העיקר להיות זול יותר.

אל מרכז הקונגרסים מסיע אותו מימון, הנהג והעוזר האישי, בג'יפ טוארג 8V עם מושבים מעור. בג'יפ ממתינות תמיד חולצות מכופתרות להחלפה, בדרך כלל של ראלף לורן. לוי מתיז על עצמו בושם של ז'אן פול גוטייה ואז מתגלח במכונת הגילוח החשמלית. טקס הגילוח הוצג ותועד בעבר על ידי לא מעט עיתונאים.

את האירוע הפיקה יפית, הבכורה בת ה?29. היא מתרוצצת ברחבי מרכז הקונגרסים בחצאית שחורה ומטפחת כסופה לראשה. לפני כמה שנים חזרה בתשובה ואיתה גם יתר ילדיו של לוי. הוא עצמו שומר היום יותר, בשביל הילדים, אבל ללא קשר כבר שנים פוקד את חצרותיהם של הרב נחום הכהן מירושלים והרב יאשיהו פינטו - כמנהג הטייקונים.
"היינו משפחה שעושה קידוש והולכת לראות 'ארץ נהדרת'", מספרת יפית. "מתוך הכרת הטוב וההבנה ששום דבר לא מובן מאליו החלטתי לחזור בתשובה. אני לא דוסית, אני דתייה". יש לה שלושה ילדים, בני שלוש וחצי, שנתיים וחצי ושלושה חודשים, והיא לומדת מינהל עסקים לתואר שני באוניברסיטה העברית. על האירוע היא עובדת חודש בלבד: "אני באופן אישי לא בטוח הייתי באה לפה. אבל תסתכלי, העם אוהב את זה".

אל מרכז הקונגרסים שם פעמיו גם ראש העיר, ניר ברקת. באחד האולמות התקבצו ספקיו של לוי, כ?60 במספר, והשיקו כוסות שמפניה עם ברקת. עדינה אשתו, החוליה הרהוטה, פתחה בנאום: "הכל התחיל לפני 35 שנה", אמרה בחיוך ונשאה עיניה אל הקהל, "איש אחד, חנות קטנה ורעיון וחזון למכור ליחידים במחירים סיטונאיים. לרגע לא נטשנו את החזון. תמיד ניתן את הסל הזול ביותר". אחריה מילמל לוי: "אני מכבד את ראש העיר, החבר שלי, הכי טוב שלי".

ברקת, בחליפת פסים שחורה, נשא נאום נרגש: "לפני תשע שנים באתי אל רמי ואמרתי לו שאני נכנס לפוליטיקה בירושלים והוא קלט את העניין מייד במקום ואמר - אני איתך. למדתי להכיר בנאדם שהוא רגיש ויודע בדיוק מה צריך לעשות. הוא יו"ר הקואליציה ואני לא יודע אם יודעים, אבל בירושלים יש לנו קואליציה מקיר לקיר. לא פעם, מאחורי הקלעים, אני אומר לו שאני צריך אותו לשליחות של פשרה, והוא הולך בדרכי נועם ובקוסמות משיג לי את התוצאה. חשוב לבוא לפה ולהגיד לכל אנשיו של רמי, כחבר נאמן שהולך איתי ביד ביד גם בתקופות קשות, שבאתי להודות לו ולפרגן לו, שהוא מודל לחיקוי".

בעיני לא מעטים זוהי דוגמה אחת מני רבות למיזוג הלא בריא שקיים בין הון לשלטון במקרהו של לוי. נוסף על היותו יזם נדל"ן ואיש עסקים פעיל ביותר בירושלים, לוי משמש כבר שמונה שנים חבר מועצת העיר מטעם סיעתו של ברקת ונחשב לאחד המקורבים אליו ביותר. כשנבחר ברקת לראשות העירייה ב?2008, הופקד בידיו של לוי תיק המנגנון, העוסק בכל הקשור במשאבי אנוש בעירייה. בנוסף הוא היה חבר בוועדת התכנון, בוועדת השימור ושימש דירקטור ברשות לפיתוח ירושלים - כולם עוסקים בתחום הבנייה והנדל"ן בירושלים. בעקבות חוות דעת שהוגשה לפני כשנה מטעם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הוחלט כי מחשש לניגוד עניינים על לוי למשוך ידיו מהעיסוקים האלה. לוי קיבל עליו את הדין, גם אם הוא לא מסכים עם מה שנקבע. היום, כאמור, הוא משמש חבר מועצה ויו"ר הקואליציה.

"לי יש בעיה כרגע מבחינת הקטע של ניגודי העניינים", הוא מפרט, "אני ממש מקוצץ. זה לא מוצא חן בעיניי ויכול להיות שיום אחד זה ישתנה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה קבע שיש חשש לניגודי עניינים, אז מה אני צריך את זה? אני עדיין נהנה מזה שאני יכול לתרום לירושלים. אני שם נמצא בהתנדבות. יכול להיות שלא אמשיך בקדנציה הבאה, אבל עכשיו אני לא אתפטר, כי אז יגידו 'הוא מתפטר בגלל שקיצצו אותו מכל התפקידים'".

במה מתבטא התפקיד שלך עכשיו?

"אני מחבר בין חברי המועצה לראש העיר ואם צריך אני מיישר את ההדורים".

אתה יכול לתת לי דוגמה?

"כרגע אין לי דוגמה ספציפית. אני מגיע לישיבות מועצה ויש לי גם פניות מתושבים. יש ישיבות הנהלה וישיבות קואליציה שגם אליהן אני צריך להגיע".

זה תקין בעיניך שהאופוזיציה במועצת העיר מונה שני אנשים מתוך 31? זה דמוקרטי?

"זה סימן שהכל בסדר. בסך הכל, העיר יכולה להתנהל יותר טוב. כל אחד נותן את השירותים לסקטור שלו". "מה רמי לוי עושה בעירייה? שאלה טובה", מחייך פפה אללו, חבר הקואליציה מטעם מרצ. "אני גם שואל את עצמי. הוא לא עושה הרבה. יש לו משרד, יש לו מזכירה, הוא מאוד מקורב לראש העיר, אבל הוא לא מהאנשים שאני יכול להגיד שהם פעילים, ועם הזמן הפעילות שלו רק ירדה וירדה. הוא יו"ר הקואליציה וברגע שאין ממש אופוזיציה זה לא אומר הרבה. כשהיה חבר בוועדת התכנון ובוועדת השימור זה היה בעייתי. אבל גם כשהוא כבר לא חבר בוועדות השונות זה נשאר בעייתי. בשבילנו, כחברים בוועדת התכנון למשל, כשנדון תיק של רמי לוי קשה לנו. קשה גם אם נהיה בעד וגם אם נהיה נגד. זה לא נכון. מספיק שהשם שלו מופיע כדי שההתנהגות של חבר ועדה לא תהיה טבעית כי הוא חבר מועצה. הוא משקיע גדול בירושלים, הרבה נדל"ן ועסקים. יש לו הרבה יותר מה לתרום לעיר מאשר לעירייה. הוא עומד במגבלות שהחוק הטיל עליו. לזכותו ייאמר שהוא אף פעם לא דיבר איתי וניסה לקדם עבודה. אני מביע הערכה לאדם שהוא, אבל זה לא נותן לו כבוד להישאר בעירייה".

לוי מרגיש שדווקא מקשים עליו: "בגלל שאני נמצא במועצה קשה לי הרבה יותר. בערים אחרות לוקח לי חודש להוציא אישורים ובירושלים חצי שנה".

זה לא נגמר בחברות שלך במועצה. בחברה שלך, למשל, משמש עורך הדין ארז חוג'ה חבר דירקטוריון. חוג'ה הוא גם עוזרו של חבר המועצה יאיר גבאי שיושב בוועדת התכנון שדנה בפרויקטים שלך.

"אני צריך את ארז חוג'ה, פקיד זוטר? יש לי את יאיר גבאי. מה אני צריך את חוג'ה שיעזור לי אצל גבאי?" מגחך לוי ומלכסן מבט לעברו של ריבק שיושב לצידו. "גיליתי שחוג'ה הוא בחור מוכשר עוד כשהייתי באופוזיציה והוא היה העוזר של יגאל עמדי, סגן ראש העיר, והכנסתי אותו כדירקטור מהרגע שהנפקתי את החברה. אז מה אם הוא יושב בוועדת התכנון? אני בחיים לא פניתי אליו. לא רוצה שייטיבו איתי ולא רוצה שיקשו עלי. שיתייחסו אלי כמו אל כל תושב. קל לבוא ולהגיד רמי לוי חבר מועצה אז מאשרים לו. אני חייב להיות יותר ישר מהאפיפיור - ככה אומרים את זה? - אני יודע שמחפשים נקודות חולשה אצלי. המתחרים שלי מחפשים אצלי נקודות חולשה כדי להכפיש את שמי. באופן טבעי כשאתה מייצר תחרות מנסים להוריד אותך". מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "הנושא לא מוכר לעירייה וייבדק".

לאחרונה הוגשה נגד לוי תביעת ענק על ידי חברת אוטו?חן שבבעלות איש העסקים עזרא בליליוס, דמות ירושלמית מזוהה לא פחות מלוי וכריש עסקי. בליליוס הוא מבעליו של המרכז המסחרי רב חן באזור התעשייה תלפיות בירושלים, שבו הקים לוי סופרמרקט. התביעה, על סך יותר מ?4 מיליון שקלים, נוגעת בעיקרה למחלוקות כספיות וקנייניות, אך עולות בה גם האשמות חמורות כלפי לוי בגין עבירות בנייה. עבירות בנייה מטופלות על ידי עיריית ירושלים וזו אולי סיבה נוספת לכך שאיש עסקים כמותו צריך להדיר רגליו מהעירייה, למען הסדר והתקינות.

בכתב התביעה שהגישה אוטו?חן נטען כי חברתו של לוי "ביצעה שורה ארוכה של עבירות בנייה חמורות. סגירת חלק מהחצר והפיכתה למחסן, סגירת מעברים בין קומות החניון וסגירת מדרגות החירום של המבנה... מדובר בסכנה מוחשית לחיי אדם, שכן בפועל (חברת רמי לוי שיווק השקמה) סוגרת את יציאת החירום של המרכז המסחרי. בשעות הערב פועלים במקום אולמות קולנוע ואולם אירועים ובמקרה אסון לא יכולים מבקרי המקום להימלט בדרך זו... (בנוסף) חלק מהלובי ומחניון הבניין הפך לחנות ירקות, תוך התעלמות מהחוק..."
התובעים מציינים כי כבר לפני שנה נערכה ביקורת על ידי משטרת ישראל במקום ועל פי דו"ח הבדיקה נמצא כי יציאת חירום בסופרמרקט רמי לוי נחסמה בציוד בנייה "ומשמעות הליקויים סיכון וחשש ממשי לשלום הציבור במתחם".
מעיריית ירושלים נמסר כי "העירייה הורתה על הסרת דוכני הרוכלות בשטחי החניה והם הוסרו. ממעקב שערכו גורמי העירייה במקום עולה כעת כי הדוכנים הוחזרו לחניון והעירייה תפעל להסרתם".

מנתוני העירייה עולה כי הסופרמרקט של לוי בכלל עובד ללא רישיון, על כן "הוצא צו סגירה למקום בגין ניהול עסק ללא רישיון, אשר ייכנס לתוקף בתחילת חודש ינואר 2012".
עורכי דינו של בליליוס, עו"ד שלומי תור ועו"ד שלמה ועקנין, מסרו כי "התביעה נגד מר לוי נגעה לנזקים שאינם נובעים מפעילות הסניף בהיעדר רישיון עסק ו/או כתוצאה מחריגות הבנייה. מרשתנו תפעל להתאים את היקף התביעה לעילות הנוספות הנובעות מהמתואר בכתבה. לא יעלה על הדעת כי מי ששימש נבחר ציבור וכיהן עד הקדנציה האחרונה גם בוועדת המשנה לתכנון ובנייה, יפעל באופן אסור וחמור, כמתואר בכתבה, בבחינת טובל ושרץ בידו".

רן אפרתי, עורך דינו של לוי, הסביר: "התביעה נמצאת בהליך גישור. לעסק היה רישיון שהוסר בגלל הצבת דוכנים בחניה. ברגע שהעניין יטופל, הרישיון - אנו מקווים - יוחזר. זהו לא הליך יוצא דופן לצערי, ולא כל כך מהר סוגרים עסק המעסיק 150 עובדים". לוי אולי יעזוב את עיריית ירושלים, אך לדבריו, לעולם לא יעזוב את העיר.

לסיכום שמונה שנותיך בעיריית ירושלים, במה אתה גאה?

"אני גאה בזה שעזרתי לניר ברקת להיבחר כי אני מאמין בדרך שלו. קורים דברים טובים בירושלים".

מה קרה בירושלים בשנים האחרונות?

"בסך הכל ירושלים עוברת מהפך. קראתי בעיתון לא מזמן שמה שטוב אצל התל?אביבים זה הדרך לירושלים. אז אם יש כותרת כזאת בעיתון, מה עוד צריך?"