ביום ראשון, ה-2 בפברואר 1950, סמוך לשעה תשע בערב, יצאו כל תושבי תל אביב למרפסות ושפשפו את עיניהם כלא מאמינים. טיפות הגשם שירדו על העיר הפכו אט-אט, בהדרגה, לפתיתי שלג שכיסו את השדרות, העצים וגגות העיר בלבן. שלג בתל אביב. באותו לילה נערמה בעיר שכבה בת עשרה סנטימטרים של שלג צחור. מאז אותו הערב ועד היום לא חזר על עצמו הדבר.
"סופות השלג הפכו סדרי עולם", הכריזה הכותרת בעיתון "מעריב" למחרת היום. גל הקור שפקד את מדינת ישראל גרם נזק רב שלגים כיסו חלקים נרחבים במדינה, מהגליל ועד צפון הנגב. הדרך מתל אביב לירושלים נסגרה, קווי התקשורת הטלפונית עם חיפה נותקו, תנועת הרכבות הופסקה ומטעי הדרים רבים באזור השרון נפגעו אנושות. כמו כן, יישובים רבים בגליל נותקו ונותרו מבודדים ובלתי נגישים ומחסור במזון החל להיות מורגש, כשמאפיות אחדות הכריזו כי לא יעבדו בתנאי מזג האוויר הקשים. מי שסבל יותר מכל מן הכפור היו העולים במחנות, ששוכנו באוהלים. במעברות פתח תקווה נשמעו העולים מתימן, שראו שלג לראשונה בחייהם, קוראים "מן יורד מן השמיים!".
נחום מלניק, החזאי הראשי בחברת מטאו-טק, הסביר בשיחה עם וואלה! חדשות כי ברחבי הארץ נרשמו באותו היום תנאי מזג אוויר קיצוניים. "במישור החוף ובאזור ההרים נערם חצי מטר, בצפת נמדדו 60 סנטימטרים, בחיפה נמדדו 17 סנטימטרים, אך המפתיע מכל 10 סנטימטרים של שלג נערמו בנקודת המדידה שבתחנת הכוח רידינג בתל אביב", והמשיך, "הטמפרטורות שנמדדו הגיעו עד למינוס 13 מעלות באזור עמק יזרעאל, בתל אביב נעו הטמפרטורות סביב 0 מעלות ובהרים נעו הטמפרטורות בין 4-7 מעלות מתחת לאפס". הגורם למזג האוויר החד-פעמי היה משבים של אוויר קר שהגיעו לאזורינו מכיוון אנטליה וממזרח אירופה.
אולם בתל אביב, בה תמיד היה החורף בגדר הפוגה קצרה באמצע עונת הקיץ, ניצלו התושבים את ההזדמנות החד פעמית ויצאו החוצה לרחובות לשחק בשלג. כתב עיתון "דבר" סיפר בהתרגשות במהדורת היום שלמחרת כי "ברהבות העיר וברחובותיה הייתה המיה והמולה והילדים היו השליטים". עוד נכתב במהדורת העיתון כי "בכיכר צינה דיזינגוף רקדו ילדים מסביב לגולם האיש וסמוך למקום מעדו אנשים על המדרכות החלקלקות ונפלו". אנשי מגן דוד אדום נקראו לטפל בבעיה אליה לא היו מורגלים במוקד התקבלו שישה דיווחים על תושבי העיר שהתעלפו מקור ואילו היומנאים במד"א הקפידו לציין שכל המתעלפים הם "צברים" ולא עולים מאירופה, המורגלים במזג האוויר הקפוא. ככלל, נדמה היה השלג חידד והעלה על פני השטח הבדלים עדתיים בין התושבים בעוד שילידי אירופה נשארו במרפסותיהם ולא הבינו על מה כל המהומה, ילידי הארץ, ילדים ומבוגרים כאחד, יצאו לשחק ולהשתולל בשלג.
יעקב רובננקו, יליד העיר תל אביב, מתאר את שהתרחש, "אבא שלי העיר באמצע הלילה ואמר לי לבוא מהר ולראות את השלג. זה היה מראה בלתי רגיל. למחרת, הלימודים התבטלו או שאנחנו פשוט לא הגענו לבית הספר, אני כבר לא זוכר, והלכנו לשחק בשלג. חבל היה שכבר באותו היום השלג נמס והתערבב עם הטינופת שעל המדרכה וזה היה כל הסיפור".
בגן החיות התל אביבי, ששכן בעבר היכן שנמצא היום מתחם גן העיר, כך היגג כתב עיתון "ידיעות אחרונות", זאב אלתגר, "לקוף היה קר, לנו היה קר. יכולים הפילוסופים לומר שהוכחה נוספת היא לתורתו של דרווין. עובדה היא שהקוף סבל יותר יותר משאר החיות בגן החיות התל אביבי, והוא היה מלא רוגז וחרון עד שגירש את "אשתו" מהבית (הכלוב, ליתר דיוק) וזו מצאה מחסה חם דווקא בחדרו של המאלף ג'וני. מכל החיות שלנו רק ארבע ראו שלג בחייהן ואילו היתר ראוהו לראשונה כ"צברים", הולכי רגל על שתיים, ובוודאי התרגשו. אך עד לזריקת כדורי שלג בפרצופים של עוברים ושבים לא הגיעו".
שמחנו שזכינו לשלג בתל אביב
עבור הילדים התל אביביים, בעיר שמורגלת בקייצים ארוכים וחמים ובחורפים קצרים וחמימים, הייתה זו לא פחות מחגיגה של פעם בחיים. "מאוחר בלילה העירני פתאום דודי ואמר: שלג! שלג יורד! בוא, אתה צריך לראותו. עטפוני בשמיכה חמה, חבשו כובע לראשי ויצאו אתי למרפסת האחורית", סיפר הילד בן ה-9.5, אהרון אופנהיימר לעיתון "הצופה לילדים". "אחר כך", הוא מתאר, "הבטתי דרך החלון למרפסת האחרת והנה על הגדר נערמה שכבה, סנטימטרים אחדים של שלג". מה שהתרחש למחרת אותו היום, הוא חלומו של כל ילד. "כשבאתי לבית הספר השמחה הייתה במלוא תוקפה", המשיך אופנהיימר, "הילדים ערכו מלחמה בכדורי שלג. על גג חנות מכשירי הכתיבה היה איש שלג. אחדים מן הילדים עשו בפינה איש שלג לתפארת ומורה אחד אפילו נלחם עם הילדים בכדורי שלג".
רות יעקובוביץ' בת ה-13 לא יכלה להסתיר את התרגשותה ובדמעות של אושר סיפרה אף היא לעיתון "דבר לילדים" על מה שהתרחש באותו הערב. "בלילה שמעתי פתאום צעקות התרגשות: שלג! שלג! חשבתי שאני חולמת, אך ירדתי מן המטה ומה ראו עיני? שלג ממש! מראהו מול החשמל היה מראה נפלא כמתוך אגדה. הסתכלתי עד אשר אחזה אותי עייפות וחזרתי לישון. בחלומי ראיתי את תל אביב מכוסה שלג ואני וחברותיי מתחלקות עליו". "התעוררתי והחלום הפך למציאות", תיארה יעקובוביץ'. "הגענו לכיכר המושבות, שבה נאסף קהל רב, אנשים וטף. באמצע הכיכר עמד איש שלג, בידו האחת מטאטא ובידו השנייה מקל. שיחקנו בכדורי השלג והשתגענו ממש.
למחרת היום דיווחו העיתונים על הנזקים הנרחבים שנגרמו לפרדסנים בפתח תקווה, ללולנים ברחובות, לקווי הטלפון והחשמל ברחבי הארץ ובמעברות נפוצה שמועה לפיה 4 בני אדם מתו בכפור. ואילו בתל אביב, השמש יצאה והשלג נמס לאט ונשטף בניקוז. רות יעקובוביץ' סיפרה כי "פתאום יצאה השמש והחלה להמס את השלג. התרגזנו קצת, אבל שמחנו שזכינו לשלג ברחובות תל אביב". אם כן, מה הסיכוי לחזות בפלא פעם נוספת? נחום מליק טוען כי "בעיקרון, מרגע שזה קרה פעם אחת, זה יכול לקרות גם פעם נוספת אך הסיכוי לכך הוא כמובן נמוך". "אנחנו עדים לאירועי מזג אוויר קיצוניים בכל מיני מקומות בכדור הארץ, לדוגמה השלג שירד בחודש אוקטובר בארצות הברית. כך שתיאורטית, זה יכול לקרות. מה הסיכוי לכך? לא ברור".
הנה בא החורף: המדריך המלא לנהיגה נכונה
הנה בא החורף: החום עלה? אל תמהרו להוריד אותו
הנה בא החורף: כך תמנעו שפעת בדרכים טבעיות