פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המחאה התבגרה. וחברי הכנסת?

      המחאה החברתית עברה שלב והיא מתמקדת בפעילות חקיקה והצעת חלופות מדיניות. ד"ר ארז צפדיה סבור כי חברי הכנסת מועלים בתפקידם כנבחרי ציבור בחברה דמוקרטית ולא מקשיבים לציבור

      המחאה החברתית התבגרה מאז הקיץ האחרון. מחאה בוגרת איננה זקוקה להוכחות. המחאה לא חייבת לשחזר את הצלחותיה בהוצאת מאות אלפי אנשים להפגנות ולשהייה ממושכת במאהלים, בכדי להוכיח שהמאבק חי ונושם היא מתמקמת מחדש בכיכרות שונים, כתחליף לכיכר המדינה: בכיכרם של מקבלי ההחלטות באמצעות הגשת הצעות למדיניות חלופית, בכיכר האקדמית המנתחת את משמעותה של המחאה, בכיכר הכנסת באמצעות פעילות לובי של אזרחים ופעילים, וחשוב מכל – בכיכר התודעתית באמצעות המשגה והטמעה של מילון מונחים חברתי בשיח הציבורי.

      סממן חשוב להתבגרותה של המחאה הוא מהלכי החקיקה שמקודמים עתה בכנסת, בעיקר בתחום הדיור, התעסוקה, הבריאות והחינוך. כבר בשבוע שעבר עם פתיחתו של מושב החורף של הכנסת הוגשו מספר רב של הצעות חוק. חלקן מתרגמות את הדרישות שעלו במחאה - למהלכי חקיקה. בתחום הדיור, למשל, הונחו שבע הצעות חוק. חלקן מבקשות לקבוע שבפרויקטים למגורים יוקצה אחוז מסוים לדירות שגודלן קטן מ- 100 מ"ר, אחרות מבקשות לאפשר לרשויות מקומיות המחזיקות בקרקעות להשתמש בקרקע לצרכי דיור חברתי, והאחרונות מבקשות להקטין את נטל רכישת הדירה הראשונה או נטל השכרת הדירה באמצעות הקטנת מס השבח, הארנונה או הגבלת שכר הדירה. על אף הקיץ האחרון, כל הצעות החוק, למעט אחת, נדחו בוועדת שרים ואחר כך בהצבעה במליאה.

      השבוע הראשון בכנסת מוכיח כי רוב חברי הכנסת טרם התבגרו, ורובם לא תירגמו את הצהרותיהם והאהדה הגדולה שלהם למוחים ולמחאה לעשייה ולקידום חקיקה חברתית. חברי הכנסת מועלים בתפקידם כנבחרי ציבור בחברה דמוקרטית, שבה פוליטיקאים מתבקשים להקשיב תמידית לרחשי לבו של הציבור ולקדם אותם במשכן הכנסת. אם חפצים הם בהמשך החיים הפוליטיים, כמובן.

      המחאה לא תמה, היא מתמקמת מחדש

      הצעות החוק שהונחו ויונחו במושב החורף הן נגזרת ישירה של פעולה בשני ערוצים מרכזיים: האחד, תרגומם של המלצות וועדות המומחים שפעלו לצד המחאה, הידועות בציבור כצוות יונה-ספיבק. מדובר בניירות מדיניות שנכתבו בידי מיטב המומחים מן האקדמיה ומארגוני החברה האזרחית. ניירות אלה מהווים אלטרנטיבה להמלצות החלקיות של ועדת טרכטנברג, ומציעים דרכי פעולה מעשיות למימוש הדרישה לצדק חברתי. חברי כנסת רבים קוראים את המלצות הוועדות, וגוזרים מהן הצעות חוק.

      הערוץ השני הוא פעילות הלובי של ארגוני החברה האזרחית, ובעיקרם הארגונים לשינוי חברתי. ניסיונם העשיר של הארגונים, ויכולתם לצבור ולגייס ידע, משאבים וכוח אדם איכותי, מתורגמים בימים אלה ליצירה של צעדים אופרטיביים לקידום דרישות המחאה. אם בשלבי המחאה הראשונים נכחו פעילי ארגוני החברה האזרחית בכיכרות העיר ובמאהלים, עתה הם התמקמו בכיכר הכל-כך מוכרת להם – כיכר הכנסת. אם בעבר נהגו לחזר אחרי חברי הכנסת כדי לקדם צדק חברתי, במושב החורף הקרוב מן הראוי שהם יהפכו למחוזרים בידי חברי הכנסת. לפחות אלו שפיהם וליבם שווים. כך פועלת דמוקרטיה.

      המחאה לא תמה. היא מתמקמת מחדש, בוגרת ומודעת לדרישותיה. אך על הציבור הרחב לזכור שבלי יצירת מודעות לכך שבכל רגע המחאה יכולה לשוב אל כיכר העיר, אחיזתה האיתנה בכיכר הכנסת תתמוסס עם הזמן. ולחברי הכנסת – ראו בכך הזמנה לקחת ברצינות את המשימה שבשבילה נבחרתם.

      ד"ר ארז צפדיה הוא מרצה למנהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר, וחבר הנהלת עמותת במקום